הבלוג עבורי הוא החדר משלי. כזה שאף פעם לא היה לי (השולחן במעבדה והמשרד בעבודה לא נחשבים). כזה שאפשר לסגור את הדלת ולהישאר לבד עם המחשבות והרעיונות. כזה שאפשר לסדר איך שבא לי (וגם לבלגן בסגנון אופייני), כזה שהוא בית בתוך בית ובמיוחד בית בלב.

מקום שבו יש מקום לי ולקול שלי-קול שאין לאף אחד אחר. אפשר לגלגל רעיונות, אפשר ללמד אנשים שמעולם לא פגשתי. אפשר לרגש אנשים אחרים. כל כך הרבה חיבורים-רשת דקה ובלתי נראית שמחברת אותי ואנשים אחרים.

האפשרות הזאת להיות גלובאלית ולוקאלית באותו זמן-לחצות אוקיינוסים אבל לקבל טלפון ממישהי בעיר השכנה, היופי בכך שהמילים שלי, התמונות שלי הרעיונות שלי יגיעו לאנשים אחרים בלי בעצם לצאת מהחדר-ככה על כנפי הדמיון. במציאות אני פורטת את הדמיונות שלי לחשיפה למוצרים שלי, לתמונות מאחורי הקלעים של העסק שלי, לרעיונות, ולטיפים-איך אני עושה את זה…

פה בדיוק נכנס הפרלמנט. אליו הגעתי כבר עם בלוג חדש אבל לא הייתי חדשה בבלוגינג. להפך. היה לי בלוג שפתחתי ב 2009 והיו בו כ-150 פוסטים בנושאים שקרובים לליבי. הדבר הראשון שהבנתי הוא שלא אעביר אותם לבלוג החדש. שהם היו נכונים לפעם והיום פחות. שיש שם פוסטים שאולי אוכל לכתוב מחדש אבל רובם ישארו שם בבלוג הישן.

הפרלמנט גרם לי להבין שהשפה והעולם של הבלוגינג השתנה ממה שהיכרתי אותו וחשף אותי לכלים חדשים להתנהלות בבלוג ולדרך מחשבה אחרת שקשורה אליו. למשל שהבלוג יכול למצב אותי כברת סמכא בנושא מסוים. שהוא יכול לשמש לשיווק, לפרסום, לחשיפה רחבה. שצריך לעבוד בבלוגינג, זה לא מסתיים בכתיבת הפוסט ובלחיצה על פרסום.

בפרלמנט הבנתי שהבלוג הוא עוד כלי עבודה בעולם של היום-כזה שיכול לחשוף אותי מהחדר שלי. יש גם את הענין הזה של בלוגרים עמיתים-חדשים וותיקים המשמשים דוגמה והשראה או פשוט מישהו ללבן איתו שאלה וכמובן פירגון הדדי..
בלוגינג הוא כלי שלגמישות שלו נחשפתי בפרלמנט וגמישות ואיך לעבוד איתה זה משהו שלטעמי היום כל אחד צריך. כמו שכל אחד מאיתנו משתנה ללא הרף ככה גם הבלוג יכול להשתנות איתנו בהתאם למה שאנחנו רוצים וצריכים.

לבלוג קלינקה

בלוג עבורי זה קודם כל הגשמת חלום. הבלוג הוא הבית, הוא הנשמה המקום שהוא רק שלי. לכולם יש אינסטגרם ופייסבוק אבל לא לכולם יש בלוג! בלוג זה הערך מוסף של עצמנו, הייחוד שלנו, המקום לארח את הקהילה האמיתית והנאמנה שלנו. זאת שאוהבת את מי שאנחנו באמת ונהנת מהתוכן שיוצא לנו מהלב. כשאני מציגה את עצמי ואת רשימת העיסוקים שלי, "בלוגרית אופנה" תמיד נמצא בראש הרשימה ונראה לי שזה אומר הכל

בזכות הפרלמנט – הקורס המדהים של יונית הבנתי כמה כוח יש לבלוג ואיך אפשר לייצר הזדמנויות עיסקיות. רכשתי ידע עצום שלא הייתי רוכשת באף מקום (ויש מסביבי בנות מהתחום שלא יודעות עשירית ממה שאני יודעת) קיבלתי כלים שעזרו לי להפוך את הבלוג למקצוע של ממש.

אירחתי אצלי בבלוג קולגות מהתחום שעם חלקם עשיתי שיתופי פעולה שתרמו להתקדמות העיסקית שלי. והכי חשוב..בזכות הבלוג הצלחתי לייצר הכנסה מהמקצוע שלי שאני כל כך אוהבת.

style me swanky

בלוג עבורי-
בראש ובראשונה – המקום שבו אני יכולה לדבר על מה שעוד רגע מתחיל לזלוג לי מהאוזניים. כמובן, אני יכולה לדבר את עצמי לדעת עם המשפחה והחברים, אבל אני מעדיפה שיישארו לי כאלה.
זה המקום שלי ללמוד, לחשוב, להתעמת עם מחשבותי ולעצב אותן. זה מה שעושה עבורי הדיבור, ולכתוב בבלוג זה כמו לדבר.
וזה גם המקום שלי לשתף, כי אין כמו ריגול מקצועי. אני עוסקת בחינוך, ואומרת את זה כל הזמן – לתלמידים, וגם למורים ולמנהלים שאני מנחה: "כל אחד עם עצמו" – זה מבחן; "בוא נשווה, נתווכח, נחשוב, נשתנה" – אלה החיים.
והבלוג נותן לי את כל אלה: הכתיבה מכריחה אותי לחשוב, התגובות מכריחות אותי לחשוב מחדש.

הדבר הראשון שעשה לי הפרלמנט הוא היכולת להבין מהו הבלוג עבורי, ומתוך ההבנה הזו לכתוב את עצמי כמו שאני רוצה.
הדבר השני שקיבלתי – מסגרת של סדר וארגון. זה נכון בכתיבה – כי יש חלקים שזורמים לי במהירות, יש כאלה שממש לא. המסגרת של הפרלמנט שיקפה לי את כל אלה, ועזרה לי לתכנן נכון את הפוסטים. גם את אלה שהם לגמרי "מהבטן"; וגם בקריאה – כי אני בוחנת בלוגים בעוד עיניים, מבינה אותם ונהנית מהם. נהנית יותר, ונהנית אחרת.
הדבר השלישי הוא פקיחת עיניים. כמה רחב יכול להיות בלוג נישתי? מה כבר יכול להיות השראה לפוסט על מחוננים? – התשובות הן: עד אינסוף, וכל דבר (כולל חגים, פירות, ביקור בחדר כושר ואפילו נסיעה שגרתית בכביש 443).
והדבר הרביעי הוא חברות. כי גם אם בלוגים מתחרים זה בזה על זמנו ותשומת לבו של הקורא, בלוגריות לא. הפרלמנט בונה קבוצה שדוחפת להעז, לנסות ולנצח את השדים של "לא נעים לי" ו"אין מצב". וזו לא הישיבה במתחם אחד שעושה את זה, ולא מספר השעות. עובדה: אף קורס שלמדתי לא השאיר לי מתנה כזו כשהסתיים.
זה הפרלמנט.

הבלוג: אירועים מחוננים

הבלוג עבורי הוא הקול שלי בעולם.
אני אישיות מורכבת בתוך עולם מסובך.
חיה את החיים עם עליות, מורדות ותובנות.
בלוג בשבילי זה מקום לחלוק עם עצמי ועם העולם את התובנות הטובות שלי, המסע.
מצד אחד לחלוק ולשתף ומהצד השני לקרוא ולחקור וללמוד מא.נשים אחרים.
בסוף, הכל סובב סביב אנשים. אני אוהבת לכתוב ולקרוא בגובה העיניים.
בלוג מאפשר לי להכיר לעומק אנשים שמעניינים אותי, לחקור תחומי עניין, ללמוד ולהתפתח.
בלוגים זה עולם מופלא של אנשים וידע.
כשאני כותבת בלוג ומסדרת אותו בקטגוריות, זה עושה לי סדר בראש.
דרך הבלוג אני לומדת לאן נטיות הלב שלי מובילות.
אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש את הסיפור המיוחד שלו.
יש לנו בחירה איך לספר את הסיפור שלנו, איך לחוות אותו ולאן לקחת אותו.
הבלוג הוא אחד הכלים הכי טובים בלספר את הסיפור הטוב שלנו.

הפרלמנט:
כמעצבת תכשיטים עולם הבלוגינג היה נראה לי רחוק ולא מושג.
איך אי פוגשת את הבלוגרית שבי? איך אני בכלל עושה את זה?
ידעתי שיש דרך ולא היה לי קצה מושג איך.
בעצם היה לי, למזלי נחשפתי להמלצה על יונית צוק והפרלמנט.

יונית, בחכמה גדולה, מקצועיות וחיוך ראתה לי עד כמה עולם הבלוגינג בעצם קרוב אלי.
בקורס המעולה של הפרלמנט זכיתי פעמיים- פעם ראשונה ראיתי והבנתי איך אני משלבת את הבלוג בעשייה שלי, מבטאת את הקול שלי ומספרת על הדרך שלי.
ובפעם השנייה זכיתי להכיר מקבץ משובח מאוד של נשים עצמאיות שהפכו לחברות טובות.
אין כמו ללמוד באופן מקצועי ובאוירה נעימה וחברית.
היום, הבלוג שלי פעיל באתר שלי תומך בעסק שלי.
באמצעותו אני משתפת את ההשראה שלי, הדרך ועולם התוכן שעומד מאחורי העשייה שלי והמותג שבניתי.
הפרלמנט הוא מתנה. יונית קשובה, מקצועית, נעימה, חכמה וממש כדאי לכם להיות קרובים אליה. ממליצה בחום.

הבלוג מיידלה

הבלוג עבורי הינו פלטפורמה בתוכה אני יכולה לצקת תכנים, שאיפות, רעיונות ומחשבות. כלי שמאפשר לי להיות יצירתית מיחד אך גם עסקית מאידך.

הפרלמנט שינה את חיי, בזכותו הפכתי את תחביב הטיולים שלי למקצוע. בעיקר למדתי בזכותו על חשיבותה של קהילה.

הבלוג של מיכל מנור בן ארי: רואה עולם

בלוג בשבילי, זו נחלת האלוהים הקטנה שלי.
המקום בו אני יכולה לבטא את רחשי ליבי והם מתקבלים תמיד באהבה ובחיבוק וורטואלי אוהד.
מקום בו הערכים שלי ומה שמשמעותי בעיני יכולים לקבל ביטוי, באופן בו אני משתפת בתכנים בנדיבות ובאהבה, והתכנים נוגעים גם באחרים וגורמים להם ולי שמחה רבה, איוורור רגעי או הנעה והשראה.
זו תחושה אינטימית כמעט שאנחנו צומחים יחד מהשיתוף וההתפתחות של הכתיבה באותה נחלת אלוהים קטנה.

בלוג זו במה בה אין לי פחד קהל, ואני יכולה לשתף בתובנות וברעיונות שיש לי, כמו ב"סטנד אפ" שעולים לבדוק חומרים מקוריים, ככה אני מרגישה שאני יכולה לעלות פוסט על המסעות הפנימיים והחיצוניים שלי,
על הטיולים שלי בארץ ובעולם או על תהליך ההחלמה שלי מסרטן שד שהוביל אותי להעז ולצאת לטייל ולהגשים את עצמי במלוא כוחי ובכל פעם לנסות ולשתף במחשבות או חוויות אישיות ומקצועיות ולקבל פידבק מידיי מכל מי שמצא חיבור ביני ובינו ואוהב את מה שיש לי להציע.

ומכל פוסט ופידבק, אני גם לומדת שבאמת יש לי מה להציע שהוא בעל ערך לאחרים ולי!…
אז בעיני הבלוג מצמיח קודם כל ביטחון עצמי והכרות עם הנכסים שיש בכל אחד ואחת מאיתנו.
ומסתבר מניסיון כבלוגרית של כמה שנים שגדלה ב"בית המדרש" לבלוגריות של יונית צוק, שיש לנו הרבה מה להציע!:)

הפרלמנט של יונית, העניק לי פלטפורמה קסומה לחוש חלק מקהילה מקוונת וממשית, כיון שקורה בה איזה קסם לא ברור, שאני כבלוגרית מזינה לשם תוכן, התוכן מתחבר לתכנים של אחרים, מתממשק או מתכתב איתם ויוצאים מכך הזדמנויות כפולות ומכופלות שהייתי יכולה רק לחלום עליהם…לשיתופי פעולה ולהכרות עם קהילה שלמה של יוצרים, אנשי מעשה, קולגות וחברים!
זה קסם אמיתי. שפע שאין לו סוף!

למדתי שזו ה-דרך להכיר אנשים חדשים ולהפתח לחברויות חדשות בעידן של היום ב-2019 וגם להיות שייכת לקהילה יוצרת ומעוררת השראה שרובה נשים מדהימות שדוחפות ומזיזות זו את זו להפגש ולהתרגש מתוך היציאה מהאונליין לאופליין וההפך.

כיון שאחד האתגרים הכי גדולים שחוויתי בתחילת הדרך היה להתניע, להתחיל לכתוב בעקביות, להציע את האינפוט שלי ולראות מה מיוחד בו משאר ים הבלוגים שמתעצמים סביבי וכאן תחת כנפיה של יונית צוק הרגשתי שלכל אחד ואחת יש את הקול שלה ואת הקהל שלה ואין תחרות אלא להפך ככול שיש יותר צבעים, הקשת נהיית יותר יפה ומגוונת.
ולאדם שלא חובב מרפקנות כמוני, או לטפס על חשבון אחרים ,זו היתה נחמה ותחושה שאני במקום הנכון.

ולגבי הקהילה עצמה, הרגשתי שאין לנו מתווך באמצע, אלא שיש כאן הזדמנות לקשר אישי, בלתי אמצעי, פתוח, כנה ומזמין עם אנשים מהארץ ומעולם, מוכרים לי וחדשים לי גם יחד ואנו נפגשים באיזו נקודת אמצע בלי מקום וזמן מוגדר לדיאלוג

לבלוג של דנה: זמן איכות

"כיוצרת, יוזמת ויזמת עשרות שנים, יש לי את היכולת להעריך את היצירה, היצירתיות הפרקטית של להביא אדם

ללא ידע וניסיון בכתיבת בלוגים לבלוגריסטים מצליחים עם יצירת ערכים למקבלי השירות עם בניית ביזניס מכניס.

בזכות הבלוג, יזמתי מחקר ביזמות, שבו אני מראיינת 50 יוזמים וסטארטאפיסטים לטובת הקהילה וכן פיתחתי מודל

של הקמת יצירת סטארטאפים בארגונים ועוד.

הבלוג הביא אותי מעבר לאופק, שאפילו לא דמיינתי.

אז המון תודות לך יונית,

באהבה וביוזמה,

אביב"

"לתת בלי לרצות לקחת, ולא מתוך הרגל

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל…"

("כולנו זקוקים לחסד", נתן זך)

יונית יקרה,

אנו מודים לך מקרב לב על התשורה שתרמת לקמפיין ההדסטארט

עבור בית אמיתי למען נפגעות אלימות מינית.

בזכות הנכונות שלך לתת, המרכז יוכל לפעול שנה נוספת

ולהעניק לנפגעות את הטיפול והתמיכה להם הן זקוקות כל כך.

התרומה שלך ריגשה אותנו עד מאוד – את עובדי העמותה, מתנדביה

ומעל לכל – את הצעירות שמקבלות מענה אמיתי למצוקה ולבדידות.

בהוקרה,

נאוה ברק,

נשיאת עמותת עלם

יונית, Yonit Tzuk הבלוגריסטית. או יותר נכון, המאסטרית לענייני בלוג שהפכה את התחביב לעסק מקצועי ממדרגה ראשונה.

ואם יש לי אתר, ואני כותבת בו בלוג- ברור שהלכתי ללמוד ממנה ולהתייעץ איתה. וקיבלתי… ים של תובנות, לוח מלא רעיונות, מחברת מלאה בדפים שכתבתי מהר כדי לא לפספס מילה ממה שאמרה, ופוסט חדש בבלוג שלי שנכתב תוך כדי פגישה, בעקבות ארוע בזמן אמת שהיה השראה- על גבי המחשב שלה שפשוט סובבה אלי והנחתה: ".. תכתבי, תכתבי עכשיו מה שעולה לך, תכתבי את ההשראה שלך. אל תחכי.." ותוך כדי הכתיבה סגננה מעט, נתנה טיפים ועצות מעולם הבלוגינג וגוגל.. ושאלה שאלות ואתגרה כדי שיצא הכי טוב שאפשר!

יונית צוק- את נהדרת, נשמה ענקית ולב רחב וידעעעעעע והבנה בכמויות!!

והבלוג? הנה הפוסט המדובר- מוזמנים לקרוא ולהגיב- מה דעתכם?
https://www.orlycohen.co.il/single-post/phone

הי יונית יקירה,
חלפו 3 ימים מאז נפגשנו אצלך לטובת יעוץ והכוונה לבלוג שלי ובכל כמה שעות נופל לי עוד אסימון, עוד תובנה, עוד הבנה ובעיקר רצון לעוד ועוד עשייה
תודה רבה
כיף גדול ללמוד ובעיקר להכיר.
ללא ספק עוד ניפגש והרבה
אייל מליון – בלוג 'מתכונים לאדניות'.

נרשמתי לקורס קיץ של יונית בהחלטה של רגע ובדקה ה-90, וזאת היתה המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי לקראת השנה החדשה.
אני בלוגרית די וותיקה, בעלת בלוג פעיל בסלונה כבר חמש שנים בערך, ולאחרונה פתחתי בלוג עצמאי בוויקס שהוא הכי אני שיש.
היה לי חזון מאוד ברור לגבי הבלוג החדש, והיו הרבה תוכניות לעתיד, והכל בראש שלי היה יפה ונהדר ופורח, אבל במקביל גם החלטתי, שאם אני רוצה להגשים את החזון הזה ולהגיע למקום הפורח והנהדר, כדאי מאוד שאשקיע בבלוג את מה שמגיע לו ואלמד לעשות את זה בצורה מסודרת ומאורגנת.
מבחינתי, ולפחות ממה שאני מכירה, יונית היא המומחית מספר אחת שיש היום בארץ לכל מה שקשור בבלוגינג, ואני גם מאוד אוהבת לקרוא אותה ומתחברת לכתיבה שלה.
כבר בשיעור הראשון, הבנתי שהגעתי למקום הכי נכון לי. יונית סופר מקצועית, משקיעה המון בידע וערך מוסף, מלמדת אסטרטגיות ותכנון ועושה הרבה מאוד סדר בראש. החוברת השנתית שקיבלנו לעבודה במהלך השנה פשוט גאונית וזה כיף גדול לעבוד בה.
פתאום הכל הרבה יותר ברור, פתאום יש לי מענה לכל מיני שאלות קטנות או גדולות שקופצות על הדרך, ואם אין פתרון למשהו – יונית יושבת ומייצרת הדרכה חדשה שתיתן את הפתרון, ויש קהילה של בלוגריות מקסימות שתומכות ומייעצות, ואני מרגישה שכל הדבר הזה הרבה יותר יציב עכשיו, ושיהיה לי הרבה יותר קל להגשים את החזון שלי.
קיבלתי הרבה כלים של תכנון וארגון, הרבה מאוד ערך מוסף בנושא בלוגינג, רעיונות אינסופיים וטיפים לגבי המשך העבודה בבלוג ובאופן כללי, אם לנסות לסכם את זה – הקורס הזה היה הזריקה הזאת שתעזור לי להעיף קדימה את הבלוג בדיוק לאותם המקומות היפים שהיו לי בראש.
מחכה לקורס קיץ למתקדמות בשנה הבאה

לבלוג של נירי שאול

יונית יקרה,

בתור מעצבת גרפית במקצועי, החלטתי שאני לא מתפשרת על עיצוב. אך בתור בלוגרית מתחילה – לא רציתי להשקיע בתקציב גדול ובמתכנת. לאחר הקורס און ליין של יונית, בניתי לי בלוג מעוצב לפי הדרישות הגבוהות של עצמי ממש תוך כמה שעות.

אני חברה בכמה קהילות מעצימות ומקדמות מאד. אחת מהן היא קהילת הבלוגריות של יונית צוק הבלוגריסטית המורה של כולנו. ובקהילה הזו קורים דברים מדהימים.

כל חברה מביאה את עולם התוכן שלה וכולנו נרתמות לפרגן, ללמוד האחת מהשנייה, להשתתף בפעילויות שמקדמות את כולנו ולהגשים ביחד…  ומה שמתקבל זה דבר עצום שאי אפשר בכלל לתאר במילים או לכמת במספרים. אבל התחושות מעצימות מאד והאהבה פורחת ברמות! ובכל זאת אולי אנסה לתאר את החוויה המופלאה הזאת באחד מהפוסטים הבאים שאכתוב כי יש המון מה ללמוד מזה.

לבלוג נתיב האור של ד"ר מיכל אדמתי דביר

יונית היקרה, הרגשתי שהצבתי בפנייך אתגר גדול לעזור ולכוון אותי לכתיבת בלוג חברתי ולתחושתי לא סוג הבלוגים שבד"כ מגיעים אליך. שכירות ושכירים למניהם שממנפים את העסק או יוצרים עסק באמצעות הבלוג.

הכל התחיל כאשר למדתי אצלך מיני קורס לפני מספר שנים, והייתי צריכה להתבשל עם הרעיון הזה שהדבקת אותי בו, כי את סוג של קוסמת. עוררת בי תשוקה ליצירת בלוג שימלא את כל מה שאת מספרת שהוא מעניק. ואכן לאחר מספר שנים ששכנת בתוכי, מסתבר, פתאום הגיח הרעיון ואז כל תורתך זרמה בבת אחת ובזינוק מהיר, כמו לידה. ועכשיו יש עוד דרך ארוכה ויצירתית להלך בה.

ומזל גדול שאת לצדה כל העת, מלמדת, מדגימה, מובילה, מייצרת חדשנות ושאיפה לעולמות רבים שנחשפים באמצעותך בארץ ובעולם, סוג של גורו של הדבר הזה. תודה רבה רבה.

לבלוג חיים משותפים של קרן קטקו איילי

לפעמים לקוחה היא זכות. היא מתנה!!

יצאתי עכשיו מכנס מקסים של
צוק יונית – הבלוגריסטית
שהיה מקסים
כי היו בו הרצאות מצויינות. כי היה נעים. כי הקהל היה מיוחד במינו – כי יונית יודעת לבנות קהילה!

אז למה זכייה?
כי לא כל לקוחה הופכת חברה.
כי לא כל לקוחה היא סיפור הצלחה
כי לא כל לקוחה יודעת לפרגן
כי לא כל אחת… היא יונית.

זכיתי!
וזו בדיוק הסיבה שאין לי לקוח וגם לא הרצאה שבמהלכה אני לא מזכירה לפחות פעם אחת את השם יונית צוק. ועל כך יעידו מאות תלמידי ולקוחותי.

אז תודה יונית. כמו שאמרתי לך בחיבוק פרידה היה מצויין. נהניתי. ולגמרי מרגישה שזכיתי.

לבלוג I like shivuk של מיכל שרגיל בן סירה

לכל מי שחשק או חשקה בבלוג משלה, רוצו לתפוס מקום בקורס המקצועי והמקיף היחידי בארץ, בביה"ס לבלוגים של יונית צוק *הבלוגריסטית*, בפרלמנט מחזור 3.

בקורס תקבלו את כל הכלים שתצטרכו לבניית בלוג מעולה, הדרכה אישית, אתגרים מרתקים, קהילה נהדרת (כי יונית היא מגנט לאנשים טובים), והמון המון השראה. במהלך הקורס השנתי תוכלו לעשות תהליך משמעותי של צמיחה עם הבלוג ואחריו תהיו במקום אחר לגמרי. ממליצה כי הייתי שם, כי אני עוקבת אחרי יונית כבר שנים ויודעת שכל מה שיצא תחת ידיה הוא מצוין פלוס פלוס, כי כל הרצאה, סדנא, יעוץ אישי, פוסט, רוויים בהמון ערכים מוספים.
ויונית אהובה מאחלת לך עוד שנה נפלאה של עשיה. אין לי ספק שבמהלך השנה הזו תצמיחי עוד כמה בלוגים משובחים ומרתקים. מחכה כבר לניצנים, לפירות ולפרחים

לבלוג מזמינים של עינת ספקטור

אתמול סיימתי קורס בלוגריות בפרלמנט של Yonit Tzuk שאין שנייה לה!
במשך עשרה חודשים למדתי כל מה שניתן ומעבר לפתיחת וכתיבת בלוג מוצלח.

יחד עם עוד 38 נשים עשיתי דרך מדהימה, פיתחנו קהילה תומכת, פתחנו כל אחת בלוג משלה, עיצבנו אותו, כתבנו בו, למדנו איך לפרסם אותו ואיך לצקת בו תכנים שהקוראים וגוגל יאהבו. יונית המדהימה ניצחה על כולנו באופן יוצא מן הכלל, העבירה לנו המון ידע, עטפה אותנו באהבה ותמיכה אינסופית ואיפשרה לנו כל אחת להיות היא באופן הכי מוצלח שרק אפשר.
זכיתי במלא חברות חדשות שכל אחת מהן עולם ומלואו וגם אוטוריטה בתחום העיסוק שלה, זכיתי בהמון ידע מקצועי וביצירה מתמשכת של הבלוג המתהווה שלי, זכיתי בשיתוף פעולה עסקי בהמון חזיתות עליהן אפילו לא חשבתי והרווחתי את יונית לכל החיים  🙂
בקרוב מתחיל פרלמנט נוסף, השלישי במספר, אני שהגעתי במקרה לשם ממליצה לכל אחת מכן לרוץ לתפוס מקום, כי רק פעם בשנה יש כזה וזאת המתנה הכי יפה שהענקתי לעצמי, אם אתן רוצות לכתוב בלוג ולעשות את זה כמו שצריך ולהנות מכל דקה בדרך, רק יונית.

לבלוג Take a moment של אביטל אנגל

"כשאתה רואה מישהו נועל את המגפיים הגדולים שלו, אתה יכול להיות לגמרי בטוח שאיזו הרפתקאה עומדת להתרחש. ואני כשאני מריח דבש והרפתקאות, אני מתחיל לרעוד ומבקש עוד" (ופו היה אומר)

את המגפיים הגדולים שלי נעלתי מזמן. קצת לא יודעת. קצת רועדת. אבל מאוד ממוקדת. ויצאתי לי להרפתקאה. מיוחדת במינה. את האמת לא בא לי לסכם. מרגיש לי עצוב להפרד. ואני לא אוהבת פרידות. את המסע שלי עם הבלוג שלי התחלתי בסדנה של יונית לפני מלא זמן. קראתי עליה. שמעתי עליה ורציתי כל כך להפוך את כל המחברות הגדושות במילים למשהו אמיתי. נגיד בלוג. אז עוד לא ממש הבנתי מה זה בדיוק איך עושים את זה. מתי. כמה. למה. ורק הרגשתי בבטן שיונית היא הבן אדם לעשות איתו את הדרך הזאת. היא דיברה שם על הקורס המקצועי.. "הפרלמנט" ואני ישר קפצתי ש"היי אני רוצה. ממש רוצה ואיך לא ידעתי קודם". אבל היא אמרה לי לא. תחכי לפרלמנט הבא. זה. כבר התחיל והפסדת יותר מדי.

אז חיכיתי. בסבלנות. ואין לי הרבה כשמדובר בדחיית סיפוקים. ואיך שנפתחה ההרשמה. קפצתי ראש פנימה. בוערת מדריכות וציפיה רוצה כבר להתחיל לשחות.

הפרלמנט היה בשבילי הרפתקאה ודרך. סוג של קן. ובית. בית חמים ונעים. של מילים. של ידע והמון המון כלים. יונית היא נהר זורם של חומר ונתינה אינסופית. ושם יכולתי להקשיב. לשמוע. לקרוא. להגיב. לכתוב. לשאול. לטעות.לחקור. ואפילו לחפור. היה שם הכל מבחינתי. עולם של תוכן ושיווק. וקהילה וערכים. והפצה ועמוד שדרה. הכרות עם בלוגריות ותיקות וסיפורי הצלחה. ואני יכולה להמשיך עוד ועוד ועוד. והבלוג שלי קיבל צורה. ופנים. ולא מעט עוקבים. וזה האמת. כל פעם מחדש מדהים.

ובעצם. יום בהיר אחד. מצאתי את עצמי יושבת עם נשים שאת רובן לא פגשתי מעולם קודם לכן וכל אחת מילאה בי איזה חלק שקודם לא היה שם. הפרלמנט עזר לי לסדר את הדברים בראש ואחר כך גם בבלוג. הכניס בי דרייב. אפילו שלא חסר לי כזה. וגם זכיתי בחברות אמיתיות שמעבר לתכנים שהן הוסיפו לחיי שהם אוצר בפני עצמו אני בטוחה שחלק לא מבוטל מהן. הן חברויות לחיים.

הפרלמנט מבחינתי היה המתנה שלי לעצמי השנה והמטרות שכתבתי לעצמי בשיעור הראשון הושגו עד תום. עכשיו רק נשאר להמריא למטרות הבאות ולשמור על הגחלת.

תודה לך יונית צוק על שאת. כל מה שאת. ותודה על אוסף נשים כל כך ייחודי ופורה שלמרות הקשקשת ברשת שמגבירה לי את הפרעות הקשב אני מאוהבת בה קשות קשות.

לבלוג on scribbling של הגר אשחר ניר