ראיון עם הבלוגר, הסופר והעו"ד – תומר שוורץ
בשנה האחרונה פורחת סצנת הוצאת הספרים בקרב בלוגים, זה תהליך של צמיחה, של עשייה, של חיבור מרגש בין האון ליין והאוף ליין ואני פשוט אוהבת את זה.
בעבר כבר ראיינתי את חן אנני דודקביץ' שהוציאה ספר בזכות הבלוג, והפעם אני מראיינת תלמיד מצטיין שלמד אצלי ואצל גלית שול בקורס בלוגים לעסקים. תומר הגיע מעמק יזראעל עד לכפר סבא בשביל להבין איך אפשר לבנות בלוג במקביל לספר עליו הוא עבד.
השיח בין הבלוג לספר הוא שיח מאוד מעניין, כי הוא מאפשר לנו להסתכל על הבלוג במספר שלוחות אפשריות –
1.הבלוג כמנוף לכתיבת ספרים, קרי הפוסטים בבלוג הם החומר מהם יוצא הספר
2. הבלוג כמנוף שיווקי לספר, קרי הבלוג מאפשר פלטפורמת שיווק למותג הסופר ולספר עצמו
3. הבלוג כמקום לכתיבת הספר עצמו, בדיוק כמו שרבקה קופלר תגיע להאבבלוגינג לספר מה המקום של הרומן בבלוג שלה
כמובן יש עוד שכבות נוספות למערכת היחסים בין הספר לבלוג, ועל זה בוודאי עוד נשמע בעתיד ובהמשך.
אני כל כך שמחה לראיין את עו"ד תומר שוורץ, סופר ובלוגר כדי להבין איך הדבר הזה עובד – החיבור בין הבלוג לספר
למה החלטת לפתח בלוג?
חיידק הכתיבה בער בי תמיד ואיתו גם התשוקה לעולם המשפט הפלילי. במקביל היה לי קשה עם החייץ שנוצר בין העולם הפלילי המרתק הזה לבין האנשים הרגילים. איך יכול להיות שכל כך הרבה דברים מעניינים מתחבאים מאחורי מילים משפטיות ומסובכות.
בבלוג שלי התייחסתי לזה:
"ידעתם ש’משושה’ זאת אנטנה? ו’טינית’ היא פלסטלינה? וש’נעצוצים’ הם ניטים? (האחרון דווקא נשמע הגיוני).
אז למה שתדעו מה זה תימוכין. ונפקות. ודא עקא, ושאר מרעין בישין.
עורכי דין רגילים וכאלה שאחרי זה מתמנים לשופטים. בבקשה, דברו עברית. תכתבו עברית.
הכול בעולם הפלילי מרתק, צבעוני, מותח, מפתיע וחי ופתאום אתה קורא איזו הכרעת דין או פסק דין והכל משעמם, אפור, משמים ומת."
מה שונה בכתיבת ספר מכתיבת בלוג?
בגדול זה דומה, בקטן זה שונה.
כתיבת ספר היא תהליך ממושך ומייגע. אצלי לפחות התחלתי עם רעיון שהתפתח לרעיונות מִשְנֵה, עד שנבנתה עלילה שלמה ומפותלת. בסוף תהליך התכנון היה לי קובץ WORD עם בערך מאה סעיפים. כל סעיף בן שתיים-שלוש שורות של ראשי הפרקים. בשלב הבא נותר רק להרחיב כל סעיף לכמה שורות או עמודים, וכך נולד ספר.
כשאני מתאר את זה ככה זה נשמע פשוט, אבל תאמינו לי – זה לא. בזכות הליווי המעולה שהיה לי, גם של מפצחת ספרים (כן, יש מקצוע כזה) וגם של עורכת צמודה, הצלחתי לבנות עלילה מהודקת וזורמת. רק בשביל להמחיש עד כמה חשוב התהליך הזה, אני יכול לספר למשל שאצלי נוספה עלילה שלמה אחרי שכל הספר היה כבר כתוב והיא "פוזרה" בין הפרקים בשביל לתת הסבר, שהיה חסר, להתנהלות של הגיבור.
בבלוג, לעומת זאת, התהליך הרבה יותר קצר והסיפוקים מידיים. למי שכותב ספר, משימת כתיבת פוסט כביכול "קטנה עליו", אלא שזה לא ככה: לבלוג מורכבויות אחרות – על אלו נושאים לכתוב? באיזו תדירות? מי יקרא? יאהבו? לא יאהבו? אין לי לעזאזל תמונה מתאימה. וכאלו, אתן מכירות.
איך הסביבה הגיבה לבלוג ולכתיבה שלך?
האמת שהיו לי חששות אמיתיים כי ב"עבודה האמיתית" שלי אני עורך דין שמתמחה בתחום הפלילי. לא היה לי ברור איך הסביבה "תאכל" את הסיפור הזה: מייצג נאשמים בבית המשפט וכותב בלוגים? זה מסתדר? מצד שני, האמנתי שאני טוב בזה ושיש לי דברים חשובים לומר. הופתעתי לטובה מתגובות הסביבה: אנשים מגיבים לי בפייסבוק ותופסים אותי בכל מיני מקומות. מדברים איתי על דברים שכתבתי, מחמיאים, מתווכחים. היתה אפילו מישהי שכתבה לי שהקריאה פוסט שלי בארוחת שבת שהיתה בנוכחות ההורים משני הצדדים. אני מקבל תגובות מרגשות ומפתיעות רק בזכות הבלוג. והספר? טוב שם החגיגה באמת רק התחילה.
איך כתיבת בלוג השפיעה עליך?
אני עוד זוכר את המשפט הכי משמעותי שהיה ליונית בקורס: כתיבת בלוג היא ירוק-עד. העיניים נצצו לי כשהיא דיברה על זה. וזה כל כך נכון. לדעתי, יש לי כבר יותר מעשרה פוסטים בבלוג להוריש לנכדים. זה מרגש, כי זה שלי וזה נשאר. טוב, זה הצד הכייפי. לגבי החיים עצמם, שם קצת יותר מורכב. שגרת הפוסטים אינה פשוטה ולא תמיד בא לך לשבת ולכתוב, אבל ההתמדה היא קריטית. היא המתכון להצלחה. אמנם בימים האלו אני כולי בספר ומזניח את הבלוג, אבל ברור לי שעוד אחזור אליו בכל הכוח.
מה הקשר בין הבלוג לספר?
קודם כל, אם לא שמתם לב, יש לשניהם את אותו השם: פשוט פלילי. האמת היא שאני חשבתי שזה גאוני ואחותי הגדולה חשבה שזה דבילי (היא אפילו טענה שזה יעליב את הקוראים, עד כדי כך היתה נחרצת בהתנגדותה). מטרת הבלוג היתה לעשות "סיפתח לָספר". ימים יגידו אם הצלחתי, אבל רציתי לבנות לעצמי קהל שיכיר את הקול שלי: קול שלוקח תיקים משפטיים מורכבים ומוריד אותם לגובה העיניים; קול שמפשט את המורכבות המשפטית; קול שמאפשר לכולנו להביע דעה קצת יותר מבוססת בשיחות הסלון. והקול הזה, כמו בבלוג, כך בספר, מוצא לו קהל. אז בבלוג, אלו סיפורים קטנים; ובספר, זוהי עלילה כבדה ומפותלת – אבל בשניהם בולטת הפָּשְטוּת והזרימה. פישוט דברים מסובכים, כך אני מאמין, יכול לתווך המון דברים ולהגיע לקהל גדול יותר.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 3 שנים בזכות הבלוג והספר?
סיפרתי כבר איפשהו שהיה לי חלום כפול: לכתוב ספר ושיאהבו אותו. החלום הראשון הסתיים בהצלחה ועכשיו אני בציפייה לחלק השני. מאמין שאם יצליח, פשוט פלילי2 יגיע. וחוץ מזה, כנראה שגם הבלוג יתפוס תאוצה, יזכה לקהל גדול ולרשימת תפוצה שמנה. אמן!
מה המקום של הבלוג בשיווק הספר?
מלכתחילה בניתי את האתר כשיש בו עמוד שנקרא "הספר". בחודשים שלפני הוצאת הספר העלתי בבלוג כמה פוסטים שנגעו לכתיבת הספר, כמו קטעים שנותרו על רצפת העריכה. כשהספר יצא בניתי חנות אינטרנטית שמופיעה כעמוד נוסף "רכשו את הספר" ויש בה סליקה לרכישה עצמית. באתר קופץ גם "פופ-אפ" שמזמין לרכישה. בקיצור, הבלוג נהיה פלטפורמה טבעית להשקת הספר. הסינרגיה ביניהם זורמת היטב ואפילו בספר מופיעה הפניה לעמוד הבלוג שנקרה בשם דומה: pashut-plili.co.il. דברו איתי עוד כמה חודשים, אגיד לכם אם אחותי צדקה או שאולי אני. בינתיים זה מרגיש אחלה. אני ממש מרגיש שהכלים שיונית נתנה בקורס זרמו לי עמוק לוורידים: תהליך מובנה, כתיבה שיטתית, תכנון קפדני – כל אלו הם מתכון להצלחה. וביננו, בסוף טיימינג הוא הדבר הכי חשוב בחיים: לא יכולתי לדמיין בחלומותיי הוורודים שרומן מתח שעוסק בפרשת זדורוב, יוולד בדיוק כשאת הארץ שטפה סערת-השְׂעָרַה!
האם הכרת קהילות של בלוגים? במידה וכן איך זה השפיע עליך ועל הבלוג?
אני חבר בקבוצה של יונית "בלוגינג מתחביב למקצוע" ובימים רגילים אני לומד הרבה מפוסטים ונושאים שמועלים בקבוצה. הנסיון לברוח למקומות חדשים, לאתגר את השגרה, הוא ממלא. כשהגעתי לקורס של יונית, הספר היה עדיין בשלבי כתיבה. הבלוג נראה אז כמו חלום רחוק. אני באמת גאה בשני בילדים שנולדו לי – בלוג וספר שמרגישים לי פתאום קצת כמו שני אחים טובים, שעוזרים אחד לשני ותומכים ומשלימים. פשוט תענוג (רגע יונית, צריך לסיים, יש צרחות מחדר הילדים).
נכון שהתאהבתם בתומר ממש כמוני? אפשר לקרא עוד עליו בכתבה שפורסמה היום במעריב.
אז לי זה עושה חשק להמשיך לכתוב בבלוג ואולי לחלום על ספר. בינתיים אתעמק בספרים שאחרים כותבים.
מצרפת לכם לינק לבלוג של תומר, יש שם תוכן מרתק בטירוף, כזה שעושה דפיקות לב.
תודה שקראתם
איפה אפשר להיפגש החודש?
סוף סוף הוא נפתח להרשמה – הפרלמנט 2019 – 2020 – יאאאא איזה התרגשות. קורס הדגל, זה שמוציא בלוגים לאויר העולם הגדול וגורם להם לפתוח, זה שהופך את התחביב למקצוע, זה שגורם לעסקים לעוף על עצמם בזכות הבלוג שלהם, זה שעושה את קהילת הבלוגים לכל כך משמעותית להם ולאחרים. הפרלמנט שלי, מחזור 7 נפתחה ההרשמה, ואני מתרגשת. מוזמנים לקחת חלק בפלא הזה.
ליווי אישי לששה חודשים – תכנית חדשה בה אני ואתם נפגשים באופן פרטני פעם בחודש לתהליך אישי של התפתחות בבלוג שלכם. נבנה לכם תכנית מסודרת של בניית התוכן, של הפצה, של נטוורקינג, של SEO וגול אנליטקיס וכל מה שאתם צריכים עבור הבלוג שלכם, אותו אני אעניק לכם. הליווי כולל פגישה פיזית פעם בחודש ועזרה שוטפת בווטסאפ. תכנית הליווי מיועדת ל10 אנשים בלבד (אותם אני מלווה פרטנית) וכעת יש מקום לעוד 4 אנשים. מוזמנים להרשם
אתם יכולים לבנות אתר או בלוג בשלוש שעות – כן, זה אפשרי לבנות אתר בשלוש שעות. אני עשיתי את זה, כמה פעמים וגם בוגר הקורס און ליין שלי עשו את זה. ומה אתכם? צריכים אתר? בלוג? נכס דיגיטלי משמעותי? כל הפרטים פה
יונית
תומר שורץ
קראתי עכשיו שוב. יצא מגניב. אני באמת חושב שבלוג הוא בן קטן של ספר או להפך. תכתבו כל הזמן. כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים!
רבקה קופלר
איזה יופי שהפוסט הזה מתפרסם לפני ההרצאה שלי!!! קיבלתי השראה לכמה משפטים… וכתיבה היא ירוק-עד – לגמרי מנצח!
תומר שורץ
כל שנותר לי הוא לצטט שוב מפרק התודות של הספר:
"יונית צוק – הבלוגריסטית. על שהראתה לי שאפשר גם לכתוב קצר. ולבנות קהילה. וקוראים. והשתוקקות למילים שהופכות למותג ירוק-עד.
קדימה, צריך לכתוב על זה פוסט בבלוג."
תודה על אחלה ראיון ועל הליווי בשנה האחרונה, מקרוב ומרחוק. את משו-משו!
ענבל כבירי
טוב, האיש מעורר השראה, אין בזה ספק.
כמי שקצת מכירה את העולם שבו הוא חי, בלוג זה סוג של יצור מהחלל. זה לא קהילת העצמאיות, זה משהו אחר לגמרי.
נראה לי שהשילוב ביניכם זה של מורה מעולה ותלמיד מצטיין. מזה יכול לצאת רק טוב לעולם.
נויה קומיסר
כתיבת בלוג היא ירוק-עד.
איזה משפט מדהים. בלוגר נוסף התווסף ל"רשימת הלומדים מיונית".
אנשים שמרגע שמכירים אותך- משתנה עולמם- כך ולא פחות מזה. מעניין מאוד הבלוג של תומר. שווה הכרות מעמיקה יותר וגם על הדרך ריצה לחנות הספרים..