טוב זה פוסט מתפרץ כמו חדשות מתפרצות כי הרשת גועשת! מי עוד לא שמעה על הוולוגרית שביקשה ללון תמורת סיקור בבית מלון אירי והשיימינג שבעל המלון עשה לה? ובכן, למי שעוד לא שמעה מוזמנת להתחיל לעקוב אחר הוידאו שהעלתה הבלוגרית לאחר השיימינג. רוב השיח ברשת היה בנוגע ליחסים בין בלוגריות ובין מותגים ועל הקוד האתי והקשר בין פרנסה לכתיבה. אני רציתי להביא פן נוסף לשיח וללמד את הבלוגריות איך אפשר להתנהל כשמבוצע שיימינג. הזמנתי את אסף שמואלי, מומחה בתחום משברים תקשורתיים לכתוב לנו פוסט אורח בנושא. פוסט חובה

כדי שבלוג עסקי יצליח לקדם את העסק, על העסק עצמו להיות מוגדר היטב. בלוג אפקטיבי לעסק רק כאשר בעל העסק יודע בדיוק לאן לכוון ולמה.

מהניסיון שלי זה נכון תמיד, עסק מצליח הוא עסק שיש בו דיוק ובהירות. ללא בהירות, העסק זז ממקום למקום כמו ספינה ללא הגה. אפשר ללמוד וליישם את כל שיעורי השיווק הקיימים אבל אם בעל העסק לא מכוון את ההגה, כלומר יודע לאן הוא רוצה להתקדם, מי הלקוחות שהוא רוצה למשוך, העסק לא ימצה את הפוטנציאל שלו.
ביקשתי מגלית שול שתכתוב לנו פוסט שמקשר בין בלוג עסקי להצלחה של עסק. גלית היא מאמנת עסקית מוכשרת אש וחכמה כשדה. יש לה בלוג, הוא מניב לה לקוחות והצלחה עסקית. יש לה מתאמנים בעלי עסקים שצומחים ולהם היא ממליצה תמיד להתחיל לכתוב בלוג. הזמנתי אותה שתכתוב ותסביר לנו מה הקשר בין בלוג לעסק, בין בלוג מצליח ובין עסק שהבהירות העסקית שלו ברורה לו.

דוגמא או דוגמה, סדנא או סדנה, אזור או איזור. איפה שמים את הפסיק ולמה במשפט "אסף וחקר את עולם החרקים" יש טעות? על עריכה לשונית תקינה מאת כנרת יפרח.
בקבוצת הפייסבוק שלי, כנרת יפרח, שתעביר ביום חמישי הנוכחי סדנת עריכה לשונית לבלוגים, (כל הפרטים בלינק , שווה להרשם), עלו שאלות ניסוחיות שעליהם כנרת ענתה.
מבחינתי זה אוצר גלום, ולכן אני מצרפת לכן את השיח אודות עריכה לשונית והחוקים השונים לשימוש בעברית בבלוגים:

את תמרי סלונים ליבס הכרתי במקרה לפני ארבע שנים, ומאז, הכל היסטוריה.
נפגשנו עוד בדירה הקודמת שגרנו בה, ממש אחרי שחזרנו משנה בארה"ב, ישבנו בארומה (כי המשרד שלי בדירה היה כל כך עלוב, התביישתי לייעץ שם ללקוחות) ודיברנו על השראה, על פינטרסט, על מקומות מיוחדים בהם תמרי מבקרת בלילה באמצעות הפינטרסט שלה.
היא באה ללמוד אצלי פינטרסט, אבל אני אמרתי לה: " את יודעת שאת יכולה לכתוב על זה בלוג, נכון?". "בלוג? איך בלוג קשור להשראה" וככה התחיל המסע של תמרי בנבכי הרגש, הזכרון, ההשראה והמילים, והכל מתועד בנכסים דיגיטלים של פינטרסט, פייסבוק ובלוג.
תמרי היתה תלמידתי בפרלמנט הראשון, קשה לי לדמיין בכלל את החיים שלי בלעדיה. נכס, חברה, קולגה, בלוגרית של בלוג נדיר בשם תמרי אנד מי שהוא פשוט מעולה, תענוג לראות איך הכל התחיל ואיפה היא היום ולאן היא עוד תגיע.
מתרגשת מאוד לראיין את תמרי בבלוגריסטית. סוף סוף זה קורה. כל התמונות בפוסט הועתקו מהבלוג תמרי אנד מי.

פוסט שהוא קצת פילוסופי על מה זה אומר לכתוב בלוג ולהפוך אותו מתחביב למקצוע. כן, במבט ראשון אתן בוודאי חושבות – נו, מה הבעיה, זה בעצם פוסט שמדבר על איך מרוויחים כסף בבלוג, איך הופכים אותו למקצוע. אבל לא, לא על זה הפוסט מדבר אלא על המצב של הפיכת התחביב, שהוא משהו שנחמד להתעסק בו, למצב של מומחיות בתחביב, בנושא אהוב עלינו, במחקר של עשייה לשם עשייה, יצירה לשם ביטוי עצמי ברמה הגבוהה ביותר. מזמינה אתכן לקרא מה נדרש בשביל להפוך את התחביב למקצוע.

בפרדוקס שהוצג בכנס אשנב דובר על חוסר אמון של קהל הגולשים ברשת לצד גלישה אינטנסיבית ואמונה שהפרטיות נשמרת ברשת. וואו. פרדוקס לא נורמלי. היתי חיבת לכתוב פוסט שבו אני מתמללתא ת המחשבות שלי לאחר ההשתתפות שלי בכנס בכדי להבין איך אפשר ליישב את הפרדוקס הזה. הכנס דיבר על שימוש בשפה באינטרנט ועל ההשפעות שלה, אני חושבת שכשעניתי על השאלות שנשאלו בפאנל (ולווא דווקא עליהן עניתי שם) הצלחתי לענות איך השפה שבה אנחנו משתמשות ברשת משפיעה על האמינות, הפרטיות והמודעות לסכנות ברשת.

הכי אני אוהבת לארח אנשי מקצוע בתחומים שאני לא טובה בהם, או כאלה שניסיתי ולא הצלחתי. את חן יאקה שומרון הכרתי בקיץ בקורס בלוגינג יור ביזנס. חן היא מעצבת גראפית ויועצת בתחום השיווק הדיגיטלי. הזמנתי את חן שתכין לנו הדרכה על פתיחת בלוג בוורדפרס במספר צעדים. שווה לנסות.

איזו הזדמנות נדירה לראיין בלוגרית שכל כך משפיעה על חיי האישיים והמקצועיים. הגר אשחר ניר, שאחראית על העיצוב ההו כה מהמם של האתר שלי ועל מעבר לכך בראיון בבלוג. הגר כותבת הפוסט בצורה מאוד כנה את הסיפור שלה עם מילים, אכזבות, הפרעות, שמחה, בית, זוגיות, חשיפה, הזדמנות, צמיחה. הכל זה לצד זה במערבולת של מילים ותמונות בצורה מסודרת ומסקרנת. ממליצה להכיר ולקרא

אחד הפחדים בפתיחת בלוג הוא הפחד שהבלוג שלי ישאר יתום ומיותר. אני מבינה את הפחד הזה מאוד אבל מסבירה בפוסט למה הוא פחד לא מבוסס מציאות. מוזמנת להסיר את הפחד, בסוף יקראו את הבלוג שלך. למה? כי יש לקול שלך במה, מקום וקהל. זה לא חייב להיות קהל ענק, אבל את כן חייבת להשמיע את הקול שלך. למה? כי אין עוד בלוג כמו שלך. אין. ממש כמו טביעת אצבע. מוזמנת להמשיך ולקרא, לא רק אותי, אלא גם את חברות קבוצת הפיסבוק שמסבירות איך הן מצאו את הקול הייחודי של הבלוג שלהן. פוסט שנהניתי מאוד לכתוב.

ביום כיפור קראתי את הספר של רונן גפני אודות היזמים החדשים. איך אני אוהבת ספרים כאלה. הוא פשוט ידע לכתוב כל כך יפה וברור את ה"אני מאמין" שלי בעולם הבלוגים, רק שהוא התכוון לעולם המשחקים, בו הוא שוחה, מנהל, ממציא. פגשתי את רונן גפני לשיחה בה דיברנו על המהות הזאת של היזמים החדשים. מתוך השיח שלנו יצא לי פוסט שמראה כיצד אפשר לקחת את הבלוג ולהפוך אותו לגדול מסכום חלקיו. תקראו את הפוסט הזה, הוא עשוי להזיז לכן משהו, כך אני מאמינה. תהנו.

המתחם החדש יוצר לי רעיונות חדשים למוצרים ושירותים נוספים, עדיין נותרה דילמת הכסף – מאיפה אני אשיג את התקציב הראוי לשיפוץ? אבל מצאתי פתרון יצירתי שאני מקווה שיצא לפועל. היתי אמורה לשבת על האקסל של ההכנסות וההוצאות הצפויות, אבל במקום זה בניתי אתר אינטרנט להאבבלוגינג חחח רוצות לראות? מוזמנות להכנס

חזרתי מהחופשה בבולגריה, חגגנו את הBLOG DAY פעמיים – גם חגיגות של המון לינקים מבלוגרית לבלוגרית וגם ראיתי נכס שהכי הרגיש לי מתאים לבית של הבלוגריות. היה יום כל כך עמוס, גם סוף החופש הגדול, גם חזרנו מטיסה, גם ראיתי נכס שמתאים. וואווווו, תקשיבו, זה היה פשוט להכנס חזרה לשגרה בפול פול פול כוח.

יצאתי להתנתק מהסיפור הזה של אי החתימה על החוזה רגע לפני חתימת החוזה. האכזבה ושברון הלב היו לי מאוד קשים. מזל שבחופשה המפחתית מילאתי את האויר בריאות ובלב. לא ידעתי עד כמה אקח ללב את המשבר של אי החתימה על החוזה. מזל שהזמנתי אי שם בחורף את החופשה המשפחתית. היתי צריכה את הניתוק הזה בשביל לעשות חושבים מחדש. פוסט שהוא יותר מתאים לבלוג האישי, אבל התהליך הזה הוא של בית הבלוגריות ולכן החלטתי לשים פה את חשובן הנפש שלי.

כשהתחלתי לצלם את הדוקו, הייתי בטוחה שהכל ילך ממש טוב, זאת אומרת היתי בטוחה שיהיה כמה נפילות בדרך אבל לא ציפיתי לזה. יום אחד שהתחיל בכל כך הרבה התרגשות והסתיים בשוק אמיתי, בהחלטה שהפכה 180 את כל התהליך הזה. החלטה שהחזירה אותי אלפי צעדים אחורה. שוב.