לפני כמה שנים שהעברתי הדרכה בשתיל אודות בלוגינג. זה היה ממש מזמן, וכל כך שמחתי לראות שהזרעים ששתלתי אז הלכו ופרחו וגדלו לבלוג ארגוני מדהים של ארגון שתיל. הזמנתי את גלי, מנהלת הבלוג הארגוני לכתוב לנו פוסט שמתאר את העולם הארגוני ואת המשמעות של בלוג לארגונים.

בעיני זה פוסט חובה לכל מי שמנהל את התקשורת הבין ארגונית, מפתחי הדרכה ומנהלי קהילות. על השאלה למה לבנות בלוג ארגוני גלי ענתה כל כך נהדר בפוסט בבלוג Shift של שתיל, אפשר לקרא  פה בלינק, בפוסט הנוכחי גלי מסבירה איך עושים את זה בפועל. קריאה נעימה.

לנהל בלוג ארגוני: מה זה אומר?

"אתן חייבות לכתוב על זה פוסט" שמעתי את מנהלת התחום אצלנו אומרת לקולגה שעמדה ליידי.

במילים אחרות היא אמרה לה, תעצרו שנייה. תסתכלו על התהליך שהובלתן, תראו מה אתן לומדות ותכתבו על זה, כדי שנוכל ללמוד גם.

בחמש השנים האחרונות אני עורכת את בלוג Shift בשתיל, שמציע לארגונים כלים וידע לשינוי חברתי.
אם בשנה-שנתיים הראשונות רדפתי אחרי חברי הצוות שיכתבו, היום המצב שונה.
אנשים רואים בבלוג חלק אינטגרלי מהעבודה שלהם. המנהלות והמנהלים מבינים את החשיבות בכתיבה, ככלי לפיתוח ידע, שיתוף ידע, ובעיקר באפשרות לארגן אותו במקום נוח וזמין לכולם.

שבעה שלבים בהקמה וניהול בלוג ארגוני:

מטרות וקהל יעד: למי כותבים ובשביל מה?

הדבר הראשון כשרוצים לפתוח בלוג ארגוני הוא להבין מי קהל הקוראים שלכם ומה המטרה. תחשבו למי אתם רוצים לכתוב, ומה יקרה בעקבות הקריאה בבלוג.
יש בלוגים ארגוניים שלא חשופים לקהל הרחב, אלא מיועדים לעובדים והעובדות בארגון. במקרה זה המטרה יכולה להיות שיתוף ידע, התמקצעות של חברי הצוות וגם במה למיתוג אישי של הכותבים.

לצידם יש בלוגים של חברות ומותגים הפונים לקהל משתמשים ולקוחות פוטנציאליים. למשל, מערכות דיוור שמנהלות בלוג ובו המלצות איך לשפר את אחוזי הפתיחה של הניוזלטרים שהלקוחות שלהם שולחים או איך להשתמש בפיצ'רים של המערכת בצורה טובה. חברות יעוץ שמשתמשות בבלוג כדי להציג מודלים חדשניים לניהול ארגון ומקרי בוחן מעניינים.

בשתיל אנחנו מקיימים הכשרות ונותנים יעוץ בנושאים שמעסיקים ארגונים חברתיים, כמו: איך לגייס משאבים? איך נהל צוות? או איך להשפיע על מדיניות? קריאה בבלוג מסייעת להם להעמיק בידע וללמוד בכוחות עצמם.

מעבר לכך, הבלוג יוצר לנו נוכחות ברשת. ארגונים שלא מכירים אותנו ולא יודעים איך אפשר להסתייע בנו, נחשפים לידע שלנו דרך הקריאה בבלוג, ומוזמנים לפנות אלינו ליעוץ.

בחירת נושא: במה עוסק הבלוג?

הדבר הבא זה להחליט מה הנושא העיקרי של הבלוג. במקרה שלנו יכולנו לסקר מאבקים ציבוריים או להקדיש את הבלוג לסוגיות חברתיות או לכתוב על יום בחייהם של אקטיביסטים. אבל כשניסינו להבין מה עשוי לתת הכי הרבה ערך לקהל שלנו בחרנו להתמקד בבלוג how to .

בבלוג אנחנו כותבים על כל מה שיכול לסייע לארגונים בעבודה שלהם. זה יכול להיות פוסט שמבוסס על הידע המקצועי של חברי הצוות, או תובנות ממחקר אקדמי ולעיתים אנחנו מזמינים פוסט אורח של ארגון שישתף בניסיון מוצלח שהיה לו.

גם כשאנחנו בוחרים לסקר פעולות מחאה, אנו עושות את זה דרך נקודת מבט שבוחנת את דרכי הפעולה, מצביעה על פעולות מחאה יצירתיות, ועל שיטות פעולה שאפשר ללמוד מהן.

קטגוריות

אחרי שיש לכם נושא מרכזי, במקרה שלנו: כלים מעשיים לעוסקים בשינוי חברתי, השלב הבא הוא קביעת הקטגוריות.
במקרה שלנו, הלכנו לפי תחומי הייעוץ שאנו נותנים: ניהול ומנהיגות, כסף ומשאבים, דיגיטל, קידום מדיניות וכו'.

אנחנו מקפידים להעלות תכנים בערך פעם בחודש-חודשיים בכל אחת מהקטגוריות. הקטגוריות עוזרות לנו ליצור גאנט תוכן, ולתכנן מראש איזה פוסטים יעלו ומתי.

בחירת הפלטפורמה

אחרי שהחלטתם למי אתם כותבים, למה, ועל מה ויצרתם קטגוריות מה שחסר בגדול זה להבין מהי הפלטפורמה ומי הם הבלוגרים.
לא ארחיב כאן לגבי בחירת הפלטפורמה, רק אומר שתצטרכו לבחור אם לפתוח את הבלוג בתוך האתר הקיים או להקים אותו באתר נפרד בתת דומיין, ולחבר לאתר שלכם.
מעבר לכך, ליונית יש הרבה מה לומר בנושא וגם מדריכים. וורדפרס, site123 וויקס? משאירה לכם להתעמק.

הבלוגרים

בבלוג ארגוני, הבלוגרים הם חברות וחברי הארגון. העניין הוא, שכתיבה בבלוג שונה מכתיבה מקצועית או כתיבה אקדמית, ודומה יותר לאיך שאנשים מדברים ברשתות החברתיות.
הכתיבה צריכה להיות בעברית תקנית, אבל פשוטה יחסית, בלי יותר מידי מילים בז'רגון מקצועי.

זה דורש בעיקר תרגול ומשתפרים מפוסט לפוסט. עבור כאלה שלא התנסו עד כה בכתיבה כזו, המשמעות היא בעיקר להעז לקפוץ למים. כבר הייתה אצלנו מישהי שהצהירה שהיא לא יודעת לכתוב ובסוף שניים מהפוסטים שכתבה לפני יותר משנתיים נמצאים עד היום ברשימת עשרת הנקראים.

אפשר להכשיר את האנשים באופן פרטני או בצורה מרוכזת. כאשר פתחנו את בלוג Shift קיימנו סדרה קצרה של מפגשים און ליין (טרום עידן הזום) בהם ניתן רקע כללי על כתיבה ברשת, התנסו וגם קיבלו פידבק. מבחינתי היו אלה 3 השעות האפקטיביות ביותר, מכל ההכשרות הפנים ארגוניות שלקחתי בהן חלק:)

תפקיד העורכת

תפקיד העורכת נתפס לעיתים כפעולה טכנית – להעלות הפוסט, אבל הטכני הוא החלק הקטן. זהו תפקיד חשוב. בעצם את סוג של מסננת, שמחליטה מה מתאים להעלות לבלוג ומה יצטרך להישאר על רצפת העריכה. כעורכת את חובשת את כובע הקורא.ת ושואלת את עצמך, האם הפוסט הזה מספיק מעניין? האם הוא באמת עונה לצורך של הקוראים והקוראות?

קורה שאנשים רוצים לכתוב על נושא מסויים, "אוקי" אני אומרת להם, וממשיכה "על איזו שאלה הפוסט בא לענות?" אם אין להם תשובה ברורה אנחנו מנסים לדייק יחד את הנושא ולנסח שאלה שבאמת מעסיקה את הקוראים שלנו.

ברגע שנוחת לי פוסט בתיבת המייל אני בודקת קודם כל שנעים לקרוא אותו, שיש לו התחלה, אמצע וסוף, ושהשאלה שנשאלה אכן מקבלת תשובה טובה. לאחר מכן מתחילה לערוך. אני עובדת עם "עקוב אחר שינויים" (מעדיפה ב-WORD ולא בגוגל דוקס). לרוב אני מוחקת את הפסקה הראשונה, כי למדתי שזה חלק שאנשים עדיין מדברים בו עם עצמם, והפוסט מתחיל להיות מעניין בפסקה שאחריה.

קורה לא פעם שהפוסט מתפזר, מנסה לכסות יריעה גדולה מידי, ואז אני ממליצה לחלק אותו לשניים או שלושה פוסטים. אם מחליטים ללכת על סדרה, אני מבקשת שהפוסט יעמוד בפני עצמו. אנשים לא רוצים להקדיש חמש דקות כדי לקרוא הקדמה ולגלות שהת'כלס מגיע בפוסט הבא.

תפקיד חשוב נוסף של העורכת, בעת העלאת התוכן קשור לעבודת SEO . אני מקפידה למפתח נכון את הפוסט, לשייך לקטגוריות ותגיות ולקשר לפוסטים נוספים.

ועוד משהו ששווה להתעכב עליו, בחירת התמונה. התמונה מושכת לקריאה וכשכולם משתמשים באותם מאגרים קצת קשה להתבלט. אנחנו משתדלות להשתמש בתמונות שצילמנו בעצמנו במהלך פעילויות, כמובן באישור המצולמים ועם קרדיט לצלם.

מה שחשוב בחלק הזה שנוגע לתפקיד העורכת הוא הדיאלוג – אני רוצה שאנשים יהיו מרוצים, שיישאר להם טעם של עוד, כדי שידגדג להם באצבעות הפוסט הבא, וגם שירצו לשתף את מה שכתבו ברשתות שלהם.

הפצה

ברגע שהבלוג באוויר והפוסטים מתחילים לעלות צריך במקביל לדאוג שיהיה מי שיקרא אותם.
האפשרות שצריכה לבלוט באתר היא הרשמה לבלוג – אנחנו עברנו לאחרונה מבלוג ישן לחדש וכרגע האפשרות לא מספיק בולטת. אנחנו על זה. וכנראה שגם נעלה פופ אפ שמזמין להירשם.

מעבר לזה שיתוף הפוסט ברשתות והפצה בניוזלטר זה בייסיק.

בלוג הוא אמצעי דיאלוגי. גם אם לא כותבים לכם טוקבקים, עדיין תרצו להבין מה עובד לכם. שליחה בניוזלטר ומעקב אחרי אחוזי פתיחה והקלקה, שיתוף בפייסבוק ומעקב אחר הקלקות, פניות שנעשות אליכם בעקבות פרסום של פוסט, כל אלה דרכים לזהות האם הגעתם לקהל שרציתם, האם הצלחתם להשפיע?

+++++++++++++

נכון שזה פוסט נפלא ומרגש?

יש לכם בלוג ארגוני? אשמח לקרא עליו, ואם אתם מכירים ארגון שווה שיש לו בלוג או שאין לו בלוג, מוזמנים לשלח לו את הפוסט הזה באהבה.