הכל טוב

על הבלוג

על הבלוג או למה הכל טוב? 

הבלוג הזה הוא אני. אני משתפת בו מעולמי ומחיי, אני משתפת בו את היצירה שלי ואת הדרך שאני עוברת.
אני משתפת במה שנותן לי השראה ועושה לי טוב. הכל טוב? באמת?

זה נשמע פשוט ואולי קלישאתי. אבל הבחירה בכלל לא אקראית.
לפני שנים ספורות אחותי, כרמית נפטרה.
אחרי שנה לא פשוטה אבל אפשר לומר שדי בהפתעה. השבר היה גדול ותחושת האובדן קשה מאוד.
ההלם הראשוני עבר, ההכרה התעוררה והמציאות חילחלה ופינתה את מקומה לבהלה, לחרדה קיומית לי, לבן זוגי, לילדיי וליתר בני משפחתי.
אף אחד לא יכול להבטיח לי שזה לא יקרה שוב לאנשים שאני כל כך אוהבת.

הימים עברו וחיפשתי דרך. מפלט לנפש שלי.
וחזרתי למקום הכי טבעי ונוח לי. לאומנות וליצירה.
הדגדוג המוכר בקצות האצבעות חזר. ובעידודו של בן זוגי, החלטתי להתחיל לכתוב בלוג.

בחרתי לקרוא לו "הכל טוב" בעיקר כדי להרגיע ולהזכיר לעצמי שהכל יהיה בסדר.
הכל בסדר. החיים חזקים וחייבים להמשיך קדימה.
וגם קצת כדי להעביר מסר ש"הכל הולך".
מבחינתי אין כללים ביצירה ובאומנות והדרך היא החשובה. הכל טוב.

כל בוקר הוא התחלה חדשה, כל חיוך וצחוק של ילד הוא התחלה והבטחה, כל מחווה של אהובים הוא התחלה. כל בחירה שנעשה היא התחלה.
ואני בחרתי להתחיל מחדש ולהמשיך לחיות.
החיים הם כאן ועכשיו. הכל טוב!