בקבוצת הפייסבוק שלי, כנרת יפרח, שתעביר ביום חמישי הנוכחי סדנת עריכה לשונית לבלוגים, (כל הפרטים בלינק , שווה להרשם), עלו שאלות ניסוחיות שעליהם כנרת ענתה.
מבחינתי זה אוצר גלום, ולכן אני מצרפת לכן את השיח אודות עריכה לשונית והחוקים השונים לשימוש בעברית בבלוגים:
האם לגיטימי לכתוב בעברית לא תקינה כדי להישאר נאמן לשפת הבלוג?
שאלה: כתבתי היום איזה משפט על מזג האויר שזה צירוף סמיכות אבל כתבתי: "… המזג אויר היה רע" (במקום "מזג האויר היה רע" שנשמע קצת…) – מה דעתך?
תשובה: זאת שאלה מצוינת! התשובה העקרונית שלי היא בהחלט כן – אני ממליצה לחרוג קצת לכאן ולכאן ולהשתמש לפעמים בעברית מדוברת יותר (או גבוהה יותר וספרותית, אגב) כדי לשרת את האווירה, את החוויה ואת המקצב. אבל, וזה אבל גדול – רק אם זה באמת נחוץ. בדוגמה שנתת למשל, אני לא חושבת שזה נחוץ. אני לא חושבת שמזג האוויר מגביה את השפה במידה ששווה לכתוב המזג אוויר, שזה נמוך למדי, ואפילו קצת עילג. מה גם שהקוראים שלך עלולים לחשוב שזו אכן טעות שלך, ולא בחירה, ושאתה כותב במשלב כה נמוך.
ואוויר אגב כותבים בשתי ו', וזו עוד דוגמה מצוינת שבה העברית התקנית לא מגביהה את השפה ולא נראית מוזר, ובמקרים כאלה אעדיף תמיד את הכתיב התקני.
אוויר – בלי ניקוד כותבים בכתיב מלא. כתיב חסר זה רק אם יש ניקוד.
ברבים אפשר גם וגם, דוגמאות וגם דוגמות
העולם שאי אפשר לאסוף
שאלה: מדוע לא נכון לכתוב ״אבא התחיל לאסוף ולחקור את עולם החיפושיות״?
תשובה: כי אי אפשר להגיד "לאסוף את עולם החיפושיות" אז צריך להפריד את שני הפעלים: או "התחיל לחקור את עולם החיפושיות ולאסוף אותן" או "התחיל לאסוף חיפושיות ולחקור את עולמן".
עתיד שפה קשה
שאלה: אני רוצה לכתוב שהמרצה תגיע מחרתיים, אבל לא יודעת אם זה תגיע עם ה או בלי ה. ככה וככה זה נראה לי מוזר.
תשובה: תגיע בעתיד, אבל מגיעה והגיעה בהווה ובעבר, ואולי מכאן הבלבול.
ההיא שזאת
שאלה: אני אף פעם לא בטוחה מתי "זו" ומתי "זאת".
תשובה: שתיהן תקינות לגמרי ומשמשות באותו המובן. בחרי את זו (או זאת) שאת אוהבת יותר.
חינם, רק היום
שאלה: מתי רושמים בחינם ומתי חינם?
תשובה: חינם, בלי ב', היא הצורה היפה והנכונה יותר. אבל בלשון של מבצעים ומתנות לפעמים זה נשמע מוזר. אני משתדלת מאוד לכתוב בלי ב', אבל לפעמים חורגת מבחירה.
וב"רושמים" משתמשים רק לשרבוטים או לרשימות קצרות. בשאלה שלך מוטב לכתוב "מתי כותבים".
כנסו, כנסו
שאלה: איך לכתוב: "היכנסו לאתר שלי" או "כנסו לאתר שלי" ???
תשובה: היכנסו. רק היכנסו. כנסו היא טעות של ממש. אפשר להשתמש בזה בקטע הומוריסטי – כנסו כנסו – אבל לא ברצינות. אגב, יש מילה כזאת "כנסו". הפירוש שלה הוא לאסוף, לכנס.
ש או ה
שאלה: מתי משתמשים בש… ומתי בה…. דוגמה מתוך פוסט "שקרויים על שמו". האם נכון לכתוב "הקרויים על שמו", מה החוק בעניין?
תשובה: שאלה נפוצה וטובה! התשובה נשמעת קצת מסובכת בקריאה ראשונה, אבל היא פשוטה מאוד ליישום.
מחליפים את ה-ש' ב-ה' בזמן הווה + כשיש ה' הידיעה:
היישובים הקרויים על שמו (יש ה' הידיעה ביישובים + קרויים זה בהווה > ולכן מחליפים את ה-ש' ב-ה')
אבל
יישובים *ש*קרויים על שמו (כי אין ה' הידיעה ביישובים)
וגם
יישובים *ש*נקראו על שמו (כי זה בעבר)
למשל שטויות
שאלה: שמעתי שאי אפשר להשתמש במילה ״למשל״ בכדי לתת דוגמא, כי משל צריך שיהיה לו מוסר השכל (או משהו דומה). מאז אני מקפידה לכתוב ״לדוגמא״. האם זה נכון? אני ממש עוצרת את עצמי לכתוב את המילה הזו מפחד לשימוש לא נכון.
תשובה: מזל ששאלת, מדובר בשטויות! ולראיה – כל האתר של האקדמיה ללשון מלא "למשל" שפירושו "לדוגמה". בקיצור, זה ממש לא נכון, את יכולה לחזור להשתמש במילה הזאת חופשי. אבל לדוגמה ולא לדוגמא, ראי כמה תגובות מעלייך
מה יהיה עם כל ה – ייייי
שאלה: השאלה שהכי מלחיצה אותי לאחרונה זה ריבוי הי' בכתיב מלא. לא יכולה לראות כל כך הרבה י' במילה אחת…
תשובה: אף שזה נראה קצת שרירותי, יש כללים מאוד ברורים מתי מוסיפים י' ומתי לא. אם תכתבי כאן מילה כזאת, אולי אוכל להסביר את ההיגיון שמאחורי כל היו"דים.
שאלה: הרצליה, יעוד, יתר, חניה – את כל אלה התרגלתי לכתוב עם י' אחת ואני יודעת שהאקדמיה הוסיפה להן לא מזמן עוד אחת… לי זה נראה כמו כתיבה באידיש…
תשובה: הרצלייה וייעוד כן, אבל יתר לא וגם חניה נכונה בשתי הצורות (חניה וחנייה, שתיהן אחלה). יש היגיון מאחורי ה-י' האלה, ויש חוקיות מתי מוסיפים אותן ומתי לא. אולי ידיעת החוקיות עוזרת לי לא לראות אותן כמיותרות.מ
ומה עם פייסבוק?
שאלה: פיסבוק או פייסבוק?
תשובה: פייסבוק, כי שומעים את ה-י'. עם י' אחת זה Fisbook.
שאלה: בגלל ? או בגלל ש?
תשובה: בגלל ה-. אם רוצים עם ש- אז מפני ש-, מאחר ש-, כי וכו'
איפה?
שאלה: איזור או אזור?
"כשהפסיק אוהב ת'נקודה
תמיד הוא אומר לה
חוזר ואומר לה
שהוא פסיק על ידה " (מילים יוסי בנאי)
שאלה: יש לי משפט ובו רשימה של פריטים. אמנם ידוע לי שלא אמורים לשים פסיק לפני הפריט האחרון מפני שיש בו ו' החיבור, אבל בלי הפסיק קשה מאוד, לדעתי, להבין את המשפט מפני שלא ברור אם "ועיצוב לסימוני השולחן" מתווסף כפריט נוסף, או כתוספת לפריט השני. מה את אומרת?
זה המשפט:
"היו לי 3 משימות: עיצוב הזמנה, עיצוב כרטיסים לסידור מקומות ישיבה באולם ועיצוב לסימוני השולחנות".
תשובה: שני פתרונות:
1. לכתוב בשלוש שורות נפרדות עם כוכביות או ממוספר.
2. לשים בין המשימות נקודה ופסיק – כזה ; – וגם בין השתיים האחרונות לפני ה-ו׳. זה פתרון מצוין כשיש רשימות שכל פריט בהן ארוך ומורכב מכמה מילים שאפילו ביניהן יש לפעמים פסיקים, וזה יכול להיות ממש מבלבל.
בעצם שלושה!
3. לשים פסיק לפני ה-ו׳ אפילו שאסור. אם את חושבת שזה ייטיב עם קוראייך ועם משמעות הטקסט, ואם את עושה את זה מבחירה, לדעתי זו אפשרות טובה.
תודה לכנרת יפרח, למדתי המון!! ואת?
תודה לבלוגרים ולבלוגריות שהעלו את השאלות: ערן, צבי, גלית, נעמה, ליאן, הדס, קרן, רוני, רבקה,רעות, לאה, אסנת, חמוטל ויעל. בזכותכן יש לי פוסט לבלוג.
פוסט נוסף בבלוג אודות עריכה לשונית אפשר לקרא פה בלינק
במידה והפוסט עורר בך השראת כתיבה את מוזמנת להירשם ל קורס און ליין שבו אני מלמדת איך להגיע לרעיונות בבלוג שלך.
פוסט זה היה חלק מהתוכן שכנרת יפרח העבירה בסדנה
בהאבבלוגינג – החממה לבלוגינג מקצועי , כל חודש תכני הסדנאות משתנים ממליצה לך להכנס ולבדוק איזה פעילויות מתרחשות החודש בחממה לבלוגינג מקצועי
פה בלינק
תודה שקראת, יונית צוק
זיוה רענן
איך נפלתי ב"כנסו, כנסו".
שמחה ללמוד ובוודאי עוד אחזור לקרוא בעיון.
בעניין היודים: ידוע לי שיש חוקים אבל גם כמי שלמדה אותם בעבר קשה לי לזכור את כולם. בכלי התקשורת יש לכל גוף מדיניות משלו, ומה שנכון בעיני זה שנהיה עקביות בבחירות שלנו. ללמוד ולהתעדכן זה תמיד טוב, אבל מאוד קשה להגיע בעניין הזה לשלמות.
יפה עוזרי
תענוג גדול. בעמל רב מצאתי את שבע השגיאות. בפירוש אבוא לסדנה כזאת בפעם הבאה. (לא יכולה הפעם)
סיון קונוולינה
איזה פוסט מצוין!
ממש נהניתי לקרוא! היה מחכים ומעניין 🙂
דליה לואיזה שוחט
איזה פוסט נהדר וכל כך חשוב.
מכיוון שלא נולדתי בארץ אני מקפידה לכתוב עברית
בדרך הנכונה ביותר. משתדלת….
למדתי הרבה מהפוסט וגם שמחתי לדעת שאני כבר יודעת הרבה ויש עוד ועוד מה ללמוד.
(החברות הטובות שלי יודעות שאם אני טועה, אני מבקשת מהן להעיר ולתקן אותי כי זאת הדרך הטובה ביותר לזכור ולהתמיד בשפה נכונה הכתובה והמדוברת)
תודה!
ליאור
רעיון מבורך. ושתי הערות משלי:
1. לגבי "דוגמא/דוגמה"- נכון שהאקדמיה בחרה את הצורה העברית על פני השניה, הארמית, אבל בכל זאת יש המעדיפים את הצורה הארמית (אני…). אם מלמדים את הציבור לכתוב בה' יש ללמד אותו את צורת הרבים הנלווית. קופסא- קופסאות, אבל קופסה- קופסות. כמו בשיר של נעמי שמר (קופסות של גפרורים). האם נצליח ללמד את כולם לומר "סדנות" במקום "סדנאות"? "דוגמות" במקום "דוגמאות"? לא נראה לי ולכן אני מעדיפה להמשיך עם הצורה הארמית.
2. יש שגיאות קשות הרבה יותר מהשגיאה הנ"ל. הייתי שמחה להתיחסות אליהן. הנה מבחר:
א. מזמן הפסיקו להשתמש בפעול "לתת" והחליפו אותו בפועל "להביא". שגיאה קשה שצורמת לי את האוזן. (תביאי לי יד/נשיקה/חיבוק/ציון… אי אפשר להביא את הדברים האלה אלא אם הם נמצאים בחדר השני).
ב. כל ה"מכנס", "משקף" (בחיי ששמעתי) ודומיהם.
ג. התיחסות בנקבה למספריים, משקפיים, אופניים, מכנסיים וגרביים. בפוסטים של יוצרות המספריים בנקבה מופיעים המון. אותי זה מצמרר.
ועוד…ועוד… ועוד…
נעמה אורבך
זה היה אחד השרשורים הכי חשובים ומעניינים בקבוצה. למדתי המון ויש לי הרגשה שאחזור אליו עוד הרבה בפוסטים הבאים שאכתוב.