כשהתחלתי את המחקר שלי בתואר השני אודות בלוגינג לא ידעתי לאן הוא יוביל אותי. בסך הכל רציתי ללמוד משהו שמעניין אותי, שמדבר את השפה שלי, שמרתק אותי.

כל פעם, כשהמרצים בתואר השני לימדו על המדיה המסורתים אני נתתי דוגמאות מעולם הבלוגים. מה לעשות. זה היה יותר מרתק בעיני מאיזה כתבה בעיתון שהריחה לי כמו תשקורת ולא תקשורת. כשהתחלתי את הרעיון לעבודת המחקר שלי, לא מצאו מנחה ראוי לעבודה שלי, כי בעצם, לא הבינו על מה אני רוצה לכתוב את עבודת המחקר, ואיך לעזאזל חוקרים בלוגים.  אני ביקשתי את ד"ר עידית מנוסביץ', כי סגנון העברת השיעורים שלה מאוד מצא חן בעיני, והיתה לי תחושה שהיא תדע מה לעשות עם יצור כמוני. נחשו מה, אחרי חצי שנה, היא נאותה לשמש לי כמנחה.

תודה לטלי יחיה על האינפוגרפיקה הנהדרת הזאת שמתארת בפשטות את חמשת השלבים.

מפה לשם, חקרתי את העולם של הבלוגינג ולעבודת המחקר קראתי : בלוגינג: מתחביב למקצוע. חמישה שלבים להפוך את התחביב למקצוע מכניס באמצעות פלטפורמת הבלוגינג. המחקר מדבר על חמשת השלבים ובעיקר מה יש לעשות בין שלב לשלב בשביל לעבור האחד לשני. המחקר עומד להתפרסם בימים אלה בעיתון תקשורת בינ"ל בזכות ד"ר עידית מנוסביץ' שלקחה את הגרעין המחשבתי של העבודה שלי ופיתחה אותו למרחקים ארוכים ומרתקים בתחום.

מה זה הפיכת התחביב למקצוע?

עם סיום הסדנא הראשונה אודות בניית אסטרטגית תוכן לבלוג, לפני כארבע שנים, החלטתי לפתוח קבוצת פייסבוק שבה, כל מי שיעבור את ההכשרות שלי יוכל לדבר בלוגית. לדבר את המקצוע הנפלא הזה. אז קראתי לקבוצה מתחביב למקצוע – על שם המחקר שלי.

עברו מספר שנים, עשיתי מספר דברים והשם של הקבוצה נשאר בעינו. מתחביב למקצוע.

לאחרונה היו לי מספר שיחות עם בלוגריות שעברו את קורסי הפרלמנטים שלי, אודות הדבר הזה של הפיכת הבלוג מתחביב למקצוע. מה זה בכלל אומר להפוך את התחביב למקצוע ומה זה המקצוע הזה של הבלוגינג.

אחת השאלות שאני נשאלת הוא: האם אפשר להרוויח כסף מבלוג? השאלה הזאת היא מאוד פשוטה אבל התשובה עליה היא מאוד מורכבת ולכן יצרתי את סדרת הפוסטים אודות הכנסה כלכלית מבלוג..

האם רווח כלכלי הוא המקצוע? תלוי, אם זה מה שהבלוגרית רוצה. אבל לא רק.

בעיני הפיכת הבלוג מתחביב למקצוע זה עניין של הסתכלות. אני חושבת שלהפוך את התחביב למקצוע זה תפיסה שבה אנחנו "נכנסות לאמוק" מסוים על נושא (שהוא יכול להיות נושא הבלוג, גם יומן אישי הוא אחלה נושא) ופשוט הופכות את הבלוג לסופר מקצועי מבחינות שונות, בשביל שהוא ירגיש לנו טוב, נעים, ראוי להיכתב, ראוי להפצה, שיגרום לנו ראויות להיקרא (בעיני עצמנו קודם כל ולאחר מכן בעיני אחרים) בלוגריות.

למה כדאי להפוך את הבלוג מתחביב למקצוע?

בשבוע שעבר הוזמנתי לארוע של קולגות ומרצים של דיגיטלנט. אני מאוד מעריכה ואוהבת את מאשה דשקוב, יזמת ומנכ"לית הדיגיטלנט ותמיד נעים לי ומלמד אותי לשמוע את ההרצאות שלה. בחצי שעה היא סקרה בהמון חן והומור את החוויות שלה מכנס Web Summit בליסבון. הרגשתי שאני חייבת לצלם את החלק הארי של הסיכום שלה, כי בעיני, זה נותן תשובה לשאלה: למה כדאי להפוך את הבלוג מתחביב למקצוע.

עד 2025 כח העבודה בארה"ב יכיל 50% פרילנסרים – מה זה אומר לגבינו? כשאנחנו הופכות את הבלוג מתחביב למקצוע, אנחנו לומדות מיומנויות שיכולות לתת לנו כלים לעשייה נוספת. הבלוג הוא פלטפורמה שמייצגת אותנו, על כל היכולות שלנו מבחינת יצירת תוכן, יצרתיות, קשרים, חברות, עשייה, תרגול, התפתחות.
במידה והבלוג הוא מקצוע, אפשרויות העשייה מתרחבות לעוד ועוד רבדים ומימדים, המקצוע הרשמי הופך להיות מקצוע ראשי ומקצועות נוספים תומכים בו ועשויים להפוך למשניים ואולי אף להתפתח לראשיים.

מומחים יתנהלו כמו טאלנטים, שכירים יישארו שכירים מאין ברירה – פרילאנסרים הולכים להיות המומחים, המקצוענים.
מה זה טאלנטים? טאלנט הוא מישהו כשרוני, אבל האם כשרון מספיק? מחקרים מראים שלא. כשרון לא מספיק אם לא משתמשים בו ומתרגלים אותו. על זה אני ארחיב בחלק השני של הפוסט אודות הספר גריט.
אני חושבת שההבדל העיקרי בין שכירים לטאלנטים זה היכולת והזמן ללמוד. כשאני הייתי שכירה, הייתי צריכה לקחת יום חופש, על חשבוני, בשביל לצאת לכנסים מקצועיים בתחום. היה לי מאוד קשה לשכנע את הבוסים שלי למה ימי עיון בתחום השיווק הדיגיטלי כל כך חשובים לי. ואני, כמו שאני, לא מוותרת, אז פשוט "בזבזתי" ימי חופש לטובת כנסים וימי עיון בתחום. הרגשתי שזה אוויר לנשימה עבורי, שיום חופש של למידה מאפשר לי להרחיב את הכנפיים של היצירה בעוד מטרים ספורים. ולכן, בעיני מה שמבדל, בעיקר, מומחים משכירים זה תחום הלמידה, כי כך הם הופכים תחביב למקצוע. אגב, מהנסיון שלי, את שדרת המנהלים הבכירים פינקו בימי עיון וכנסים מקצועיים, אבל את הצוות העובד, העמל, את שדרת הפועלים השאירו ברמת למידה נמוכה מאוד. יכול להיות שזה רק במקום בו עבדתי, אשמח לשמע אם זה אחרת.

צוותי עבודה במודל הוליווד אינטגרטורים בארגון – המשמעות היא שישכרו עובדים על פי פרויקטים. עובדים מבחוץ. קרי, את כל המקצוענים יביאו מבחוץ, הם יהפכו לצוותי עבודה על פרויקט מסוים, וכשיגמר הפרויקט הם ימשיכו לפרויקט הבא, במסגרת ארגון אחר, עם צוות עבודה אחר.
זה נהדר! אבל, את מי יבחרו? את מי שהוא מקצוען בתחומו. ואיך אפשר לדעת את זה – בשביל זה הבלוג. הבלוג יכול להפוך את התחביב למקצוע, הבלוג יכול להראות מי מקצוען ומי פחות. הבלוג הוא כרטיס ביקור ליכולות שלנו. בשביל שהבלוג יעשה את זה עבורנו, אנחנו צריכות להפוך את תחביב הכתיבה בבלוג למקצוע. הכתיבה היא לא המקצוע הראשי, אבל יצירת תוכן, בעולם שלנו, לחלוטין צריכה להיות חלק מהמקצוע שלנו בשביל שנוכל לדוור את הידע שלנו הלאה, להנגיש אותו.
נקודת מבט נוספת לעולם הבלוגים – אם צוותי עבודה זה הדור הבא של תהליכי עבודה, אז למה שהבלוג שלנו לא יהיה חלק מצוותי עבודה, הבלוג יהיה שיתופי, ואז מי שטוב בצילום יצלם, מי שטוב בכתיבת תוכן יכתוב ומי שטוב ברשתות חברתיות ושיווק שיפיץ ויגרום לבלוג לזוז הלאה. בלוג שיתופי.

התפתחות מואצת של טכנולוגיות עבודה של צוותים מבוזרים – אני רוצה לדבר רגע על המילה טכנולוגיה. כן כן כל מי שלרגע נבהלה מהמילה הזאת – שניה, זה בדיוק בשבילך. השבוע, בעקבות ההאבבלוגינג – החממה לבלוגינג מקצועי אני נדרשת להתמודד עם כל מיני דברים שונים, שעד עכשיו לא התמודדתי איתם, הדוגמא הכי קטנה ויומיומית – התקנת מדפסת והגדרת מצלמת אבטחה למקום.
אני. שאין לי ידע טכנולוגי מיוחד, לא למדתי מעולם איך לתכנת, אני, בעשר אצבעות ומוח אחד הצלחתי תוך עשרים דקות גג לעשות גם את וגם את זה. הפלא ופלא.
למה אני כותבת את זה? כי היום הטכנולוגיה היא לא מה שהיתה פעם.
טכנולוגיה שאנשים "רגילים" צורכים, היא טכנולוגיה מבוססת ממשקים שכל אחד יכול לקרא, להפעיל ולהשתמש בצורה יומיומית.
חלק מהפיכת תחביב למקצוע זה גם להנגיש לעצמנו דברים שיש לנו דעות קדומות עליהם מבחינת קושי. הפיכת תחביב למקצוע, בעיקר, זה להתמודד עם דברים שפחדנו מהם, ולהבין, שהשד לא נורא וזה אפילו די אפשרי.

את הסרטונים שצילמתי בתהליך תיעוד הקמת ההאבבלוגינג – נו בחיי, זה היה מכשול כל כך גדול לעבור עם עצמי, גם להצטלם לוידאו וגם להעלות את זה… אבל, הי, עשיתי את זה והשד לא כזה נורא כמו שפחדתי ממנו.
בלוגינג מאפשר לנו להרחיב את מנעד הטכנולוגיות שאנחנו נחשפות אליהן באופן יומיומי – החל מבניית הבלוג (בלוגרית לא חייבת לעשות את זה לבד, מספיקה העובדה שהיא פותחת מחשב ומיצרת תוכן בטכנולוגיה שזמינה לה- כך היא מתמודדת עם הפחד הזה מטכנולוגיה), בהמשך שימוש בתוכנות גראפיות, בתוכנה לשליחת ניוזלטר, בתוכנות צילום ועריכה ובניהול תוכן ברשתות חברתיות – הכל מבוסס טכנולוגיה. ברגע שהבלוג הופך מתחביב למקצוע, הוא גורם לנו להרגיש בנוח עם למידת טכנולוגיות נוספות.

פרילאנסרים יצטרכו: לשווק את עצמם + לנהל את עצמם + ללמוד כל הזמן – אני חושבת שזה די מסכם את הפיכת התחביב למקצוע. ובעיני זה לא רק פרינלאסרים. היום, כשעולם העבודה השכירה משנה את פניו, בלוג יכול לעשות רק טוב למומחיות של אותו שכיר או שכירה, כי זה ידרוש מהם את הצורך להיות סקרנים, בעלי ידע, מומחים בתחום, וזה, כבר הפוך אותם להיות ברמה אחת של ידע ונסיון מעל לשכירים אחרים באותו ארגון.
הרבה פעמים, כשבלוג הופך מתחביב למקצוע, הבלוגריות מקבלות הזדמנויות לתעסוקה, מבלי שהן דמיינו זאת. הן פשוט עשו הכי טוב את הבלוג, שהן יכולות, אבל הקוראים ראו בתוכן משהו אחר, משהו מעבר לתוכן של הבלוג. הם ראו את היצרתיות, את דרך המחשבה, את המקצועיות, את הצילומים, את התוכן, את הבלוגרית עצמה על סך כשרונותיה הבאים לידי ביטוי. וזה להפוך תחביב למקצוע.

מודלים של למידה מהירה וממוקדת מטרה – הלמידה היום נעשית במחנות אימונים, קורסים קצרי טווח שמאד ממוקדים למטרה מסוימת. אין לנו זמן לרכילות, תיאוריה מיותרת ותוכן שלא תורם. הלימודים היום צריכים לתת מקסימום אפקט במינימום זמן.
אפשר לראות פריחה בסדנאות, הרצאות וימי עיון בכל התחומים, קורסים עמוקי ידע ואון ליין.  לא סתם זה קורה. בשביל להפוך את התחביב למקצוע, כן, אפשר לעשות את זה לבד על בסיס נסיון, אבל אם רוצים להתקדם בקפיצות קוונטיות, כדאי ואף רצוי לעשות את זה ביחד עם אנשי מקצוע מהתחום.
חלק מהחזון כשבניתי את ההאבבלוגינג – החממה לבלוגינג מקצועי היה שבלוגריות יגיעו ביחד ללמידה משותפת בחממה, מקום שיצמיח אותן מבחינת המקצוע של הבלוג, של העשייה. ולכן בניתי את ההאבבלוגינג עם פעילויות שונות ומגוונות – החל מהבסיסי ביותר: מתחמי כתיבה שפתוחים לקהל, בהם הבלוגריות מתאמות להגיע ולעבוד על הבלוג בסביבה של השראה, ידע והנאה, דרך סדנאות וימי עיון ממוקדי מקצוע בלוגינג, וכלה בסדנאות אומן של בלוגריות שעברו כברת דרך, וכל מה שעלינו לעשות זה לספוג את הידע שלהן לטובת מימוש בבלוג שלנו.

מוביליות תעסוקתית. ביטול מושג "מקצוע לכל החיים" – כשאני הופכת את התחביב למקצוע, אני פותחת לעצמי את האופציה ללמוד משהו שאני אוהבת, שמעניין אותי, ואולי, אם אני ארצה גם להפוך אותו ממקצוע משני למקצוע ראשי.
בגלל שתוחלת החיים גדלה, בגלל שתחומי העניין הם רבים, בגלל השינויים התפיסתיים בכללי עבודה ומודלים ארגוניים, כל התפיסה התעסוקתית השתנתה. ולכן, כשאני עוזרת לעצמי לפתח תחביב לרמה של מקצוע, אני פותחת את האפשרויות שלי להשתמש במיומנויות שרכשתי, גם לביצוע תפקידים שונים, שעליהם לא חשבתי, לפני שהתחביב היה תחביב.

הכלי המרכזי להצלחה בקריירה: ללמוד איך ללמוד – היכולת היחידה שתשמש אותנו בעוד עשר שנים היא היכולת ללמוד, וזה גם מה שהופך את התחביב למקצוע, האפשרות שלנו, להעניק לעצמנו את הידע האינסופי שכל הזמן מתפתח ומאפשר לנו לגדול ולצמח ולהיות יותר טובות במה שאנחנו עושות. להפוך את התחביב למקצוע, להפוך את הידע שלנו ממשהו שהוא נחמד למשהו שהוא מקצועי. בשביל זה אנחנו צריכות לנסות כל מיני שיטות של למידה: למידה און ליין, אוף ליין, ליווי אישי, נסיון של אחרות, הרצאות, סדנאות, ימי עיון, ספרים, פודקאסטים, קריאה, שמיעה, מאסטרמיינד וכו. כל הכלים הללו קיימים בעולם הבלוגינג. ברגע שנדע מה הכי טוב לנו מבחינת היכולת שלנו לרכוש את הידע לבלוג, כל מה שנותר זה לאמץ את היכולת הזאת לתחומים נוספים בחיים.

רובוטים לא יחליפו אותנו – טוב, מזה אני ממש לא חוששת, אבל אני כן חושבת שדווקא האלמנט האנושי הוא זה שמתגבר מרגע לרגע. הוא זה שהופך אותנו למחוברים יותר. עם כל הקדמה והטכנולוגיה, אנחנו עדיין מחפשים את המקום הזה להפגש, להיות בנוכחות אנושית, לקרא דברים שמדברים אלינו. איך התחביב שיהפוך למקצוע עוזר לנו בכך? בגלל שאין לנו זמן לקרא את כל התוכן שבעולם, בלוג שהופך מתחביב למקצע בתפיסתו, הוא בלוג שיקרא לאורך זמן, כי הוא ינגיש לקוראים את מה שהם צריכים.

שינויים בתודעה של מעסיקים: תעסוקה כחוויה – כשאנחנו הופכות את התחביב למקצוע, אנחנו הופכות את החוויה שלנו לעשייה. את העשייה לחוויה. זה מעגל של יצירה ששמה אותנו בFlow, ולא אכפת לנו כמה זמן זה לוקח, אנחנו בעשייה של הנאה של ניתוק מהיום יום, לפעמים נרגיש שהזמן פשוט ברח לנו מהידיים כי נהננו לעשות את מה שעשינו. זה החלום עצמו, בעיני. לעשות משהו בצורה כל כך אותנטית ומלאת הנאה, שמוטיב הזמן לא ישחק תפקיד. כשהתחביב הופך למקצוע, התעסוקה הופכת לחוויה. רמת החיים עולה. ההנאה היא המוטיב החוזר בחיי היום יום. אשרינו.

איך עושים את זה?

קודם כל נושמים. להפוך תחביב למקצוע זה ענין של זמן. זה לא זבנג וגמרנו, אין פתרונות קסם. הלוואי והיו.

בשביל להפוך תחביב למקצוע צריך להחליט מה אני רוצה ללמוד, מה אני רוצה לאמן, מה אני רוצה לשפר, ואז להכנס באם אמא של הדבר ולהתאמן שוב ושוב ושוב ושוב ושוב.

אני נמצאת כרגע בעיצומו של קריאת הספר גריט. מרתק ומומלץ. אני חושבת שאסכם אותו בצורה ראויה יותר בפוסט נפרד, מזויית ראיה בלוגית אחרת זה יהיה פוסט מאוד ארוך.

אל הספר הזה הגעתי בזכות קורס חצי שנתי שאני לומדת אצל אפרת לקט, קורס אמאמאמנת. נחשו מה, אמנם זה קורס אימון לאמהות אבל הכלים שאני רוכשת שם משפרים אצלי מיומנויות, לא רק כאם אלא גם כבלוגרית, כבנאדם, כאשת איש. כמו שאמרתי – להפוך את התחביב למקצוע.

מה שאנג'לה אומרת שבשביל להצליח צריך גריט. וגריט = להט + התמדה + נחישות. שלושת המימדים הללו יוצרים הצלחה.

בעיני שלושת המימדים הללו הם אלו שנדרשים בשביל להפוך את התחביב למקצוע.

קודם כל אבין מה מעניין אותי, ברגע שאני מוצאת את הנושא הזה שמעניין אותי לכתוב עליו, אני צריכה להתמיד, אחרת לא אתקדם לשום מקום. והתמדה בעיני זה גם במספר הפוסטים שאני מפרסמת בחודש וגם מספר השנים בהם אני כותבת את הבלוג והמימד האחרון הוא מימד הנחישות. לא משנה מה אני לא יודעת היום, מחר אני אולי אדע. לא משנה כמה קשה לי היום, מחר יהיה פחות קשה, לא משנה כמה אין לי קוראים, לא משנה מחר יהיה לי עוד קורא אחד. לא משנה שהיום אין לי על מה לכתוב, מחר אמצא את הזמן ואת ההשראה, לא משנה שאין לי את הכלים לעשות את מה שאני רוצה עכשיו, מחר אני אלך ואלמד אותם בשביל להנגיש את הנושא הזה שהוא בדמי.

בדיוק היום גלית שול שמה בקבוצת הפיסבוק המדוברת את הסרטון הזה, הוא כל כך נכון בעיני. הנה דוגמא לגריט.

צעד צעד צעד צעד, המון צעדים קטנים הופכים את הבלוג מתחביב למקצוע.

בספרה היא מצטטת את ניטשה שהתיחס לעובדה שהדברים תמיד נראים שלמים מבחוץ, כך במדיה החברתית ובבלוג, כל מי שקוראת בלוג, שבעיניה, הוא מושלם חושבת שכך היה מלכתחילה, מהר וקל, הצלחה מסחררת בין רגע. אבל כמו שניטשה אומר: "כאשר הכל מושלם איננו שואלים איך נהיה הדבר, אנו שמחים בעובדה הקיימת כאילו צמחה בדרך קסם מן הקרקע. איש אינו יכול לראות בעבודתו של האומן כיצד הדבר נהיה, זה יתרונו, שכן בכל מקום שבו אפשר לראות את התהוותו של דבר מה, התלהבותנו מתקררת קמעה".

במילים אחרות, בלוג שהוא נראה לנו הצלחה מסחררת בן רגע הופכת למיתוס של "כשרון טבעי לכתוב", ההבחנה הזאת של "הכשרון הטבעי לכתוב" מורידה מאיתנו לחץ ומאפשרת לנו להרגע ולא לעשות, לא לנסות.

ואני אומרת – תאתגרו את המקום הזה, אל תשאירו רק לאחרים להיות הכישרון הבלוגי, קומו לעשות. כי זה לא תורה מהר סיני, זה בלוג. כל אחד יכול עם הרבה התמדה וכח רצון.

אני חושבת שאבא שלי היה מסכם את הפוסט הזה במשפט אחד: "אם את מאמינה במשהו שאת יכולה לעשות, אז תקחי את עצמך בידיים ופשוט תעשי עד שתצליחי".

זה אפשרי להפוך את התחביב למקצוע, את הכתיבה לכתיבה טובה יותר, את הצילום לחלק מהותי ואת הבלוג להוויה של הנאה, כיף והתפתחות. זה ענין של צחצוח הכישורים שיש לכן. אני מזמינה אתכן להתאמץ וליהנות מהמאמץ של הפיכת התחביב למקצוע.

אשמח לשמע אתכן – מה אומר לכן המשפט מתחביב למקצוע, האם יש לכן דוגמא איך הפכתן תחביב למקצוע?

+++++++++++++++++

בואו ללמוד להפוך את התחביב למקצוע:

לספונטניות – מחר יתקיים יום עיון אודות הפצת הבלוג – פרטים והרשמה כאן

17/12 הרצאה של ליאור פרנקל "אם לא תנסי לא תצליחי" נותרו עוד 5 מקומות – פרטים והרשמה כאן

25/12 סדנת אומן של הבלוגרית תמרי סלונים ליבס אודות הבלוג, הקהילה, העסק, הכתיבה – פרטים והרשמה כאן

4/1 סדנת בניית אסטרטגית תוכן לבלוג , סדנת האם שלי – פרטים והרשמה כאן

וסדנאות נוספות כמו עריכה לשונית, מתנות דיגיטליות, שיווק העסק באמצעות אתר ועוד – כל הפרטים
פה..