לאחרונה קרו שני מקרים של הפרת זכויות יוצרים של בלוגריות בקבוצה שלי. זה לחלוטין הדליק לי נורה אדומה שכדאי לכתוב עוד פוסט על הנושא.

בעבר כבר כתבתי על נושא זכויות יוצרים, יותר בכיוון של איך לשמור על הבלוגריות שלא יתבעו בגין הפרת זכויות יוצרים של אחרים, והפעם, מה קורה כשמפירים זכויות יוצרים של הבלוגריות עצמן.

איך גניבת תמונה הופכת להזדמנות לשת"פ

את שירה גנני, מהבלוג אבן נייר ומספריים אתן בוודאי מכירות. שירה כתבה לנו בקבוצה שבמקרה היא גילתה שאחת מהחנויות, עליה רצתה להמליץ בפוסט שלה אודות פריז, משתמשת בתמונה שלה בעמוד הראשי באתר. כמובן, השימוש נעשה ללא רשות וללא בקשה רשמית משירה לתת את התמונה וכמובן ללא קרדיט.

מה עושים במקרה של גניבת תמונות?

כמו הרבה דברים בחיים, דרושה פה נקודת הסתכלות בוגרת ואחראית. כמובן, שיש את רגע התדהמה ולאחר מכן את רגע הכעס "מה!! איזה חוצפה!!" ואז את רגע הפעולה המיידית "תתבעי אותה".

קודם כל, תנשמי: הצעתי לשירה לנשום קודם כל (תמיד מומלץ) ולנסות לדמיין את הצד השני. אולי זה קרה במקרה, לא כולן יודעות שצריך לבקש אישור זכויות יוצרים של צלמים. בחיי, לפני כמה שנים היתי בכנס שיווק פה בארץ, ואחת ממנהלות השיווק הבכירות בישראל הציגה מצגת עם תמונות גנובות, קרי היה עליהן סימן מים של "אי רכישה". זה היה הזוי. אבל באמת, לא כולן יודעות.

במקום לתבוע, שתפי פעולה: לתבוע היא הדרך הקלה, אבל מבחינתי היא גם כזאת ששורפת גשרים במקום לקפוץ על הזדמנויות שקיימות מתחת לאף.  הצעתי לשירה : "התנהגי כמו מותג, תחשבי על הבלוג שלך כמותג, איך הוא היה מתנהג אם היו מגלים שיש פה עניין של מקום לשיתוף פעולה". אני חושבת שזה מאוד עזר לשירה להבין שלא תמיד מדובר בגניבה חסרת בושה, אלא ביכולת שלנו לראות הזדמנויות ולהפוך את הלימון ללימונדה.

שירה החליטה לנשום ולכתוב אימייל בצור קשר של האתר ובו היא מסבירה את המצב שנוצר:

לאחר מספר ימים, שירה כתבה לנו בקבוצה: "בהמשך לפוסט מתרעם שכתבתי כאן על אתר של חנות יצירה משגעת בפריז שפרסם תמונה שלי ללא רשות:
אני ישר התרעמתי מאד (מילה יפה לחטפתי קריזה) אבל כמה מהתגובות שלכן פה ריככו אותי והעניקו לי נקודת מבט חדשה לעניין. אז ניסחתי מייל נחמד, מחוייך וענייני. הייתי בטוחה שלא יענו, פשוט יסירו מהאתר שלהם וזהו. אבל… זה המייל שקיבלתי עכשיו (ומי שלא בעניין של אנגלית: ניתן לך קרדיט לתמונה, נשמח לשיתופי פעולה ולראיין אותך לבלוג! מסקנתי היא, כמו שיונית יעצה, שאני צריכה לחשוב כמו מותג. אין מקום לעלבון, אפשר להפוך גם תקלות להזדמנויות"

מסקנה: לא כל גניבה היא אסון, לפעמים היא הזדמנות

איך שיתוף פעולה הופך לגניבת תמונה

ובכן, שמח אצלי בקבוצה, היה לנו גם מקרה בדיוק  בדיוק הפוך, של שיתוף פעולה שהתחיל טוב והסתיים גרוע.

אחת הבלוגריות שיתפה פעולה עם דוגמנית לטובת פרסום פוסט במגזין נחשב. בסופו של דבר הפוסט נפל בעריכת המגזין, אבל פורסם בבלוג עצמו. לאחר מספר שבועות, הדוגמנית פרסמה בעמוד הפייסבוק העסקי של העסק שלה (איפור וסטיילינג) את התמונות שהבלוגרית צילמה, ללא קרדיט, ללא סימן מים מקורי ובנוסף, הטביעה על התמונות את סימן המים של הדוגמנית.

כל ההתכתבות בין שני הצדדים נעשתה בכתב (קרי צ'אט בפיסבוק), דבר שהוא לחלוטין לא מומלץ, כי כל אחת קוראת באינטונציה שמתאימה לה, ובדרך כלל זה לא האינטונציה המתאימה. רצוי דיונים כאלה לעשות טלפונית ולא בכתב.

המקרה נשמע ממש מסובך, ולא ידעתי איזו עצה לתת (חוץ מלנשום כמובן), הרגשתי שפה אני צריכה להתייעץ עם עו"ד בתחום. פניתי לעו"ד יורם ליכטנשטיין, שתמיד עוזר לי במקרים של הפרת זכויות ברשת. והנה מה שהוא כתב לנו בקבוצה:

"העצה הכי טובה היא קודם כל להבין ואז להחליט מה המטרה שאת רוצה להגיע אליה. בלי החלטה כזו, כל צעד עלול להיות טעות.
הפתרונות האפשריים (ומותר לערבב ביניהם לפי העניין אבל אף אחד מהם אינו מחייב):
1. פיצוי כספי.
2. קרדיט בכל שימוש.
3. הסרה של התמונות.
4. חינוך שלה.
5. התעלמות מלאה והמשך החיים תוך שזכויותיך לפי שיקול דעתה (לא נאמר בציניות. פשוט זה המצב).
אכן חשוב להכין הסכם אבל במצב כזה העדרו עובד לטובתך. אסור היה לה לעשות בהם שימוש.

אני הייתי:
1. עורך תיעוד מלא הן של תהליך היצירה והן של ההפרה.
2. מחליט לאיזו תוצאה אני רוצה להגיע.
3. מוציא לה מכתב (רצוי של עו"ד כדי למנוע טעויות אבל לכך אכן יש עלות כספית) בו אני מבהיר לה מה זכויותי על פי חוק, מה אני יכול לגרום לה עקב הפרת זכויותי, מה אני מרשה לה או לא מרשה לעה לעשות מכאן ואילך ודורש פיצוי או לא.
אבל שיהיה ברור. פתרון משפטי הוא רק אחד מהפתרונות ואינו חזות הכל. במקרה הזה לדעתי הוא חשוב כי את מדברת על מישהי שהפרה, ולאחר שהופנתה לכך שמה עליך קצוץ. משמע, בעתיד יהיו עוד הפרות. לא תהיה לה שום מניעה כי היא רואה שאת "לא רצינית".
זה החשש העיקרי שלי בגללו הייתי שוקל מכתב ואיום בתביעה ולא מסתפק בלחיות טוב."

בעיני, היתה בעיה עוד יותר חמורה מגניבת התמונות והיא בעיית תיאום הציפיות, או חוסר תיאום הציפיות, אבל על כך אני אכתוב פוסט שלם כי אני רואה שהרבה בלוגריות נופלות בדבר הזה. בגדול – לפני שאת עושה כל שיתוף פעולה שהוא, תתאמי את הציפיות עם הצד השני. בכתב. ככה לא יהיה מקרים של "לא נעים לי".

לכן שאלתי את עו"ד יורם ליכטנשטיין: "האם יש משמעות לעובדה שלא היה פה תיאום ציפיות בין שני הצדדים לפני התהליך?"

והוא ענה: "כן. שברירת המחדל היא החוק. והחוק עומד לטובת הצלם.
במקרים אחרים ברירת המחדל עשוייה להיות כנגד הצלם ולכן אני ממליץ על הסכם, אבל במקרה הזה דווקא אין בעיה"

הערה מאוחרת יותר של יורם היתה "כי עלול להווצר ויכוח משפטי מי הוא היוצר. לכן, למרות שעל פניו נראה שברור שהצלם הוא היוצר, ככל שהצד השני נטל חלק בתהליך היצירה עדיף להסדיר זאת מראש."

יאללה, בואו נתבע!

הרבה פעמים יוצאים בהצהרות "אני אתבע אותך" מבלי לחשוב פעמיים או שלוש. זה נראה כל כך קל. מזל שיורם הוסיף את המשפט הבא בשיח שלנו בקבוצה: " מה שכן שימו לב שגם מכתב עורך דין אין משמעו רווח בלתי מוגבל לכיס. הסעד שהחוק מעניק לבעל זכות היוצרים עלול להטריד מפר, לפגוע בו ולהציק לו, אבל במרבית המקרים לא מדובר בסכומי עתק. ועדיין, זה יותר טוב ממרבית העילות האחרות בהן אין פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק.

לפני שפונים בכתב לצד השני כדאי:
א. לקחת בחשבון שמכתב של מי שאינו עורך דין בד"כ נענה בזלזול. (הרי את מראה לה שאת לא מוכנה "לשים את הכסף שלך היכן שפיך נמצא". לא שילמת לעו"ד).
ב. עליכן במכתב להגדיר את היקף הרשיון שאתן נותנות לצד השני. כלומר, מה את מתירה לה לעשות בתמונות ובאילו תנאים. תוודאי שכיסית כל מה שצריך ושלא מובן ממנו משהו החורג ממה את רוצה לתת.
ג. כדאי להיעזר בעו"ד שמבין לנסח מכתבים כאלה. אני חושש ממכתבים של לקוחות. אם החלטת שאת רוצה ללכת לכיוון המשפטי (ואין חובה), אנא אל תעשי זאת. טיפלתי ביותר מדי מקרים בהם תיקון הטעויות של הלקוח בדיעבד עלה לו בהרבה כסף או באובדן פיצויים.
אם לא תרצי להעזר בעורכי דין – אין בעיה. אבל אם תרצי, תני לעורך הדין לעשות.

חשוב להבהיר שפוסט זה  אינו ייעוץ משפטי אלא הסבר כללי אודות הפרת זכויות יוצרים, ובמידה ואת נמצאת במצב לא נעים שכזה, כדאי ליצור קשר עם עו"ד מומחה בתחום."

אז איך הסתיים המקרה?

סוף טוב הכל טוב, אותה בלוגרית שלחה מכתב מעו"ד, הדוגמנית הורידה את התמונות מהפייסבוק שלה וביקשה אישור לשתף את הלינק של הפוסט כמו שהוא.

לפעמים צריך להסביר בדרך הקשה. חבל.

האם נתקלת במקרים כאלה של הפרות יוצרים? יש לך שאלות נוספות בתחום? מוזמנת לשתף ולשאול

קורס קיץ – מחצית הכיתה כבר התמלאה – נותרו עוד מחצית מהמקומות בקורס, מזמינה אותך לסור ולהירשם.

סדנת כתיבת בלוג הקרובה תיערך בעמק יזראעל, כל הפרטים פה