את הסיכום של הכנס אני אחבר לסיכום השנה שהיתה לי.

היתה לי שנה מ-ד-ה-י-מ-ה והכל בזכותכן!, הקוראות והקוראים של הבלוג שלי הבלוגריסטית.

בתחילת השנה החלטתי לאזן בין בית, משפחה, בנות, בנזוג, חברות ועצמי. החלטתי שאחרי שלוש וחצי אחה"צ אני לא נפגשת עם בלוגריות לפגישות ייעוץ, ושאוריד המון הרצאות ערב כי די, אני עובדת קצת יותר מדי.

שבועיים החזקתי מעמד, ואז נכנסה הרצאה, ופתאום היה לי רעיון לכנס, ועוד כנס, ואולי גם סדנא, והרצאה חדשה שבניתי, וערב בלוגריות על הבר, סיום פרלמנט ופתיחת מחזור שלישי ומדהים ועוד יוזמה ושיתוף פעולה והופס – כבר שתיים בבוקר ואני עדיין מתקתקת על המחשב.

מבחינת רואה החשבון הוא אכן ראה שההכנסות גדלו, אבל ההוצאות גדלו גם כן, ולכן השנה הרווחתי בדיוק כמו שנה שעברה (טפו טפו) ועם זאת הוצאתי הרבה יותר, כמו על הכנס האחרון של הבלוגריות שיצא לחלוטין לא רווחי, אבל שווה הרבה יותר מעוד שורת רווח של העסק.

מה הרווחתי אתן שואלות? הרווחתי את הקשר אתכן. ורק בזכותו אני מרשה לעצמי להמשיך. לא סתם הקדשתי סרטון וידאו של תודה לקוראות של הבלוג, הרגשתי צורך עז לעשות זאת.

מה זה אומר להיות בלוגרית ב – ZONE

את השנה אני מסכמת בעזרת תרגום דבריו של כריס למה, אותו שמעתי בכנס בארה"ב בתחילת החודש.

הרצאתו בכנס הגיעה לי בול בזמן, הוא די סיכם במספר עקרונות מה זה להיות בלוגרית ב – zone.

תמשיכו לקרא את דבריו של כריס, ולאחר מכן תבינו איך ההרצאה שלו קשורה אלי ולפיתוח הבלוגריסטית בשנה הקרובה.

למי שיש 40 דקות פנויות, ממליצה לשים אוזניות ולהקשיב, הוא מרצה ממש מעניין. בדקה 35 תוכלו לשמוע אותי ברקע שואלת אותו שאלה.

כמה מכן פחדו לכתוב את הפוסט הראשון?

כולנו מפחדות בראש אבל אף אחד לא קורא את הפוסט הראשון בתכלס… (טוב נו, כמעט אף אחד)
למרות הנסיון של ההרצאות שלו, גם כריס פחד מכתיבת הפוסט הראשון, פחד שפשוט שיתק אותו.

איך כריס למה התגבר על הפחד?

הוא הפסיק לפלטר את הקול הפנימי שלו.
כריס טוען שדווקא הקול הפנימי יעזור לכן לכתוב בצורה שבה אתן מדברות, שזאת השפה הבלוגית בעצם, זה הקסם של הבלוג.
במידה ותכתבו את הבלוג בצורה שבה אתן מדברות זה יעבוד.

אתן מבינות, זה האתר שלכן, המקום שלכן, תכתבו איך שאתן רוצות. ומי שמגיב לא טוב ולא יפה, תמחקו אותו. זה הבית שלכם.

(אגב, כנראה שיש בעיה של תגובות לא נחמדות בארה"ב כי הרבה מרצים חזרו על הטענה הזאת – של מחיקת תגובות)

הפילטר הזה שאומר לכן " אני לא כותבת טוב,אני לא יודעת לכתב, יש  לי טעויות, " הכל בסדר.

תתחילו לכתוב ולכתוב הרבה.

כי הרבה משפטים שאתן אומרות ומספרות לעצמכן זה לא מה שיהיה בסוף. תתחילו לכתוב שוב ושוב ושוב.
זה כל כך חשוב כי כשאתן מנסות לכתוב אתן יוצרות שביל של הדרך לעצמכן ולאחרים.

תפסיקו להילחץ.

תלחצו על כפתור הפבליש. אל תפחדו מתגובה לא טובה, אף אחד לא ישנא אתכן. אנשים שיזדהו איתכן יתחילו לקרא, אנשים יאהבו את מה שיקראו, לאט לאט הטראפיק יעלה.

תתחילו להעתיק מאחרים.

(מפתיע משהו נכון?) על ידי חיקוי האחר תבינו מה הדרך שלכן של הקול והכתיבה.
הדרך בה תרצו להיות.

לא להעתיק אלא לבנות מחדש בקול שלכם, תנסו לחקות וה DNA שלכן יכנס לתוך הכתיבה וכך יצא הקול האותנטי שלכן.

איך הקול שלך נשמע? עד שלא תתחילו לכתוב כמו מישהו אחר, לא תתחילו למצוא את הקול של הכתיבה שלכן.

תפסיקו להתערבב בתוככן.

כל אחת נראית אחרת, אתן לובשות בגדים שונים, יש לכן נסיון שונה, משפחות שונות, סיפורים שונים אז למה נראה לכן שהשיא נראה לכולן אותו הדבר?

העולם הוא כמו פאזל ולכל אחת יש את החתיכה שלה, ואם החלטת לא לשים את החלק של הפאזל שלך על הלוח, את מפספסת את הדבר הזה של לעשות משהו.

תחשבו רגע על מה קורה אם עושים פאזל ויש חתיכה אחת חסרה – אולי זאת בדיוק החתיכה שלך. כי פחדת לכתוב. וחשבת שהיחידה שמתפספסת זאת את, אבל את, בעצם, בעזרת החלק שלך בפאזל,  גורמת לאלה שמסתכלים על התמונה הגדולה לפספס אותך ולחכות לך, לחלק שלך.

לכולם יש משהו להגיד, משהו לתרום, תכתבו את עצמכן וזה לא יהיה זבל. אני יודעת כי הקול שלך צריך להישמע. וזה ממש  קל.

תתחילו להסתכל אחורה ותשאלו את עצמכן מה  מניע אתכן.

תחשבו על חמישה רגעים שהיתן מלאות באנרגיה, תכתבו אותם ותנסו לבדוק מה מחבר ביניהם. (וממני, יונית, הנה רעיון כבר לששה פוסטים, אחד על כל רגע והשישי שמחבר ביניהם)

תפסיקו למדוד כל דבר בבלוג שלכם.

ברגע שתמצאו את הקול שלכן תוכלו להשתמש בו, זה הרבה יותר חזק ממספרים. (זה גם ממני, יונית, זה ענין של אנרגיה)

תתחילו לכתוב בתבניות

תמצאו את התבניות שמתאימות לכם.

רק כשכותבים הרבה ומחקים אנשים מוצאים את התבניות של הבלוג.

וממני – יונית, תתחילו לכתוב, לא סתם אנחנו יודעות לדבר, לשמע, לחשוב ולבנות בלוג, זה הכל בשביל להיות על הבמה. זה הזמן שלך. נצלי אותו

במהלך ההרצאה הבנתי שאני יודעת, את הדברים שלו אני מכירה ומרצה עליהן בסגנון שלי גם כן, אבל זה היה כל כך כיף להקשיב למישהו שהוא טוב. פשוט טוב. חשבתי על הקהל שלי, אם כריס למה היה מרצה בכנס בלוגריות פה בארץ, מה הייתן שואלות אותו, ואז הבנתי שאני צריכה לעלות על המסלול למיקרופון האורחים, להתגבר על המבוכה של האנגלית (איך עשיתי את זה? פשוט אמרתי לעצמי הו פאק איט, אני הולכת לדבר ע ם המבטא הישראלי שלי כי זה מה יש, מה כבר יכול לקרות פה? צונמי?) ולשאול את השאלה: "מתי? מתי יש זמן לכתוב בלוג?". זאת שאלה שהרבה שואלות אותי ומעניין אותי מה תהיה תשובתו.

הנה התשובה שלו לשאלה שלי:

חלום שנגנז השנה

עם העליות והמורדות והלימוד הזה שהיה לי  במהלך 2016, אני מרגישה שבסך הכל הכללי – השנה הזאת היתה לחלוטין ב ZONE  שלי ושל בלוגריות נוספות שליוויתי בשנים האחרונות, ואין לכן מושג עד כמה זה ממלא אותי באנרגיה של דלק במנועים שלי.

השנה החלטתי שאני מרחיבה אופקים ונרשמתי לתואר שני נוסף בפילוסופיה דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב, ההתרגשות היתה גדולה. הגעתי לשיעור הראשון, ולשני ולשלישי ולרביעי ולאחריו ביום שישי הגעתי לשיעור נוסף, וכבר לא הייתי בטוחה שזה מה שמתאים לי.

שבוע לאחר מכן, למרות שהובטח לי בבית תמיכה מלאה לג'וק הלימודים, היה מאוד קשה לג'נגל בין העיסוקים שלי ושל בנזוגי בערבים, פתאום הוא היה צריך להרצות בכנס מקצועי, או שניתוח נכנס פתאום או סתם ככה, דווקא על יום לימודים שלי הקפיצו אותו לקליניקה, והביביסיטריות (מצבת הביביסיטריות בווטסאפ "ביביסיטריות תמר ונעה" עומד על 7 ביביסיטריות) כולן עסוקות מדי…. היה לי מאוד קשה כך להיכנס למוד של לימודים, אז החלטתי – אם זה קשה מדי, תפסיקי, פשוט תפסיקי, זה כנראה לא זה. ההחלטה היתה לא פשוטה לוותר, כל כך רציתי, אבל לפעמים, כשזה ממש קשה ומרגיז וגורם לעצבים מיותרים, כנראה צריך לנפות.

אז מה צפוי לנו ב2017?

זוכרות שבסיכום כנס הבלוגריות באמסטרדם סיפרתי שפגשתי בחורה מדהימה מסטארטאפ שהולך לשנות את פני האינטרנט.

מי שעקבה אחרי בפייסבוק ראתה שבזמן האחרון חבשתי כובע עם האות Z, גם במהלך הכנס, ובכן, נחשו מה, הנסיעה לוורדקמפ ארה"ב היתה במסגרת אותו סטארטאפ שהולך לשנות את פני האינטרנט. אני כל כך מתרגשת. אז, בנוסף לבלוגריסטית, יש לי זהות נוספת, בינלאומית, מעתה אני גם על תקן Chief Blogger בסטארטאפ Million eyez, שזה סוג של הגשמת חלום, על התהליך שלי בהפיכת בלוגריסטית בינלאומית תוכלו לקרא בבלוג האישי שלי באנגלית שפתחתי לכבוד הלימודים והומר לרגל האירוע.

הבנתי, שבעצם אני לא מחפשת לימודים, אני מחפשת חברה, צוות, אתגרים, וצעדים גדולים נוספים בתחום.

קצת על Millioneyez

מרגש, כי זאת פעם ראשונה שאני כותבת על זה בעברית – Millioneyez היא פלטפורמה חדשנית ומדהימה שמקשרת בין צלמים בכל העולם לבלוגריות בכל העולם.

קרי, היא פותרת את הבעיה הקשה של בלוגריות במציאת תמונות שהן קריטיות לטקסט, ומצד שני נותנת מענה לצלמים א. בהשראה לצילומים ו ב. חשיפה.

באמצעות פלגאין שמורידים בוורדפרס הבלוגריות יכולות במערכת של התוכן (איפה שאנחנו כותבות את הפוסט עצמו) לפתוח בקשה לתמונה מצלמים מכל העולם בתחום הנושא של הפוסט, הצלמים שולחים למערכת את התמונות שלהם, והבלוגרית מחליטה אם לאשר או לא את התמונות לפרסום בבלוג שלה. הפלטפורמה מאוד מורכבת כי מדובר על קהילה של בלוגריות, בלוגרים, צלמים וצלמות ולכן היא כוללת גם אפליקציות לסלולאר ועוד הפתעות.

זה נראה ממש ככה בבלוג eyez wide open וגם בבלוג של איזבל, שזאת בחורה מדליקה נוספת (אני אראיין אותה לבלוג שלי פה) שפגשנו בכנס עצמו, שווה להכיר אותה ואת העולם חסר הגבולות שהיא מציבה בפני עצמה. כל מה שהיא צריכה בשביל לחיות זה wifi – מדהים לא?

כרגע הפלטפורמה מתאימה לבלוגים בינלאומיים בוורדפרס, אבל אתן יודעות איך זה… זה יגיע ממש בקרוב גם לקהילה דוברת עברית ושפות נוספות.

מכירות בלוגריות ובלוגרים בינלאומים? זה הזמן לשלח אותי אליהם כדי שאכיר להם את המערכת המדהימה הזאת

ועוד מילה קטנה על הגשמה, חזון ואהבה, כשהכנתי את לוח החזון שלי לפני שנה אצל תמרי ליבס, לא זכרתי בדיוק מה היה שם, אבל כשהגעתי הביתה מהכנס, היתי כל כך עייפה, ושמתי את הראש שלי על השולחן, ופתאום מזווית העין ראיתי את לוח החזון שלי, וכמו בחזיון, המילים שהיו על הלוח של LOVE עשו לי פלאשבק במח, הצצתי לתמונות שצילמו אותי בכנס – בום! האהבה שם, על הבמה, אחד לאחד.
כוחו של חזון, של בלוג, של מילה, של אהבה. כנראה שדברים צריכים לקרות.

אז, את עוזבת אותנו?

שאלה אותי חברה בלוגרית, ששיתפתי אותה במהלך הזה. וזאת שאלה שהיא הכי הכי נכונה לשאול. והתשובה שלי היא – ממש לא! אני לא יכולה לעזוב את הקהילה שלי, להיפך, עזבתי את הלימודים בשביל שאוכל להמשיך את הבלוגריסטית לצד Millioneyez, ולמעשה אני חושבת שקהילת הבלוגינג בישראל רק תרוויח מהצעד הזה, כי אני מתכננת מהלכים שיחברו את קהילת הבלוגריות הישראלית עם חו"ל, זה יהיה מדליק. השנה גם נעמיק בפלטפורמת הוורדפרס, נבין מה היתרונות שלה, אילו פלאגאינים מומלצים, כבר יש לי שלושה ראיונות בטיוטה של אנשים מתחום הבלוגינג שמרוויחים כסף מהבלוג ועוד הפתעות שיעשו לנו כל כך נעים וחמים השנה ביחד.

אני מאמינה שההתרחבות שלי תקפיץ את הבלוג הנוכחי למקומות של השראה, ידע ולימוד שנועד להרחיב את מעגל הבלוגינג בישראל, אני כותבת את זה וממש ממש מתרגשת לקראת השנה הקרובה, זאת תהיה השנה שלנו – הבלוגריות! אז לכל מי שלא כותבת הרבה בבלוג, כדאי לכן לחשוב טוב טוב מה הכיוון שלכן, יתכן ותרצו להשקיע השנה בבלוג שלכן, זה הזמן.

נכון מדליק?

אגב, אתן יודעות איך אותו סטארטאפ מצא אותי?

נכון , בזכות הבלוג. נקודה. מדהים, לא?

לאחר חודש מהכנס בפילדלפיה טסתי לכנס של בלוגריות ביוטה, מוזמנות לקרא את התובנות שלי מהכנס ההוא.

אז מה את הגשמת השנה בזכות הבלוג ומה את מתכננת להגשים השנה באמצעות הבלוג שלך? אשמח לקרא אותך.