במסגרת הפרלמנט השנה לימדתי את נושא הבלוג הופ והחלטנו לעשות בלוג הופ של מספר בלוגים שמשתתפים בקורס. בפרלמנט הראשון לימדתי את הבלוגריות מה זה בלוג הופ וציוותתי אותן לקבוצות. הפעם, אני משתתפת גם. למה? כי הפרלמנט הנוכחי הוא מתקדם בחומר, שלא לאמר טססססס.  זה פשוט מדהים בעיני איך כל פרלמנט שונה מיתר הפרלמנטים, מה שגורם גם לי להשתנות ולשנות.

הפרלמנט הזה כבר יודע מה זה בלוג, מה הכוח שלו, אני לא צריכה לשכנע אותו בצדקת הבלוגים, הוא פשוט רוצה לדעת איך. זה מדהים אותי כמה השתנה בארבע השנים הללו, בהן אני מלמדת את עולם הבלוגים.

אז חשבתי וחשבתי על מה אפשר לעשות בלוג הופ.

מה זה בלוג הופ ולמה הוא חשוב?

בלוג-מה? בלוג הופ – הופ מלשון קפיצה, זה בעצם תרגיל שנועד להגביר את ההפצה והטראפיק של הבלוגים על ידי חשיפת הקהל לבלוגים חדשים/ נוספים.

איך בונים בלוג הופ?

קבוצה של בלוגים (בדרך כלל רצוי עד 5-6 בלוגים, היום אני חורגת) מחליטה על נושא מסוים שעליו כל הבלוגים כותבים פוסט, כל בלוג מזווית הראיה שלו. כל הפוסטים עולים לאויר באותו יום ובאותה שעה. הבלוגריות שולחות לינקים לפוסט שעלה לאויר על מנת שיתר משתתפות הבלוג הופ ילנקקו את הפוסטים האחת לשניה. אחרי שכולן מסיימות לערוך את הפוסט שלהן עם הלינקים לחברות, זה הזמן להפיץ. אפשר לכתוב בתחילת הפוסט שזה פוסט במסגרת בלופ הופ קבוצתי.

את הלינקים ליתר הפוסטים אפשר לעשות בין המילים של תוכן הפוסט, בהקדמה של הפוסט או בסופו. זה תלוי בתוכן ובסגנון הכתיבה. אפשר לראות דוגמה של בלוג הופ מוצלח שכתבו בלוגריות מועצת נשים כפר סבא.

בלוג הופ 4 האחים

החלטתי לשלב שני אלמנטים של בניית אסטרטגית תוכן לבלוג בפוסט הנוכחי: גם בלוג הופ וגם תכנון תוכן על פי לוח שנה – בסופו של דבר נפל הפור על נושא 4 האחים בגלל שאנחנו עוד שניה בפסח, (ואז קיץ וחופש גדול והופס נגמרה לנו שוב השנה, לאן הזמן טס תגידו לי?).

ביקשתי מכל בלוגרית שתכתוב על נושא 4 האחים מתוך זווית הראייה של הבלוג שלה, אני סקרנית לקרוא את יתר הפוסטים, כי הנושא הוא רחב ויכול לפתוח עולמות רחוקים ומרתקים.

מזמינה אתכן כבר עכשיו לפתוח את הפוסטים השונים בנושא בלשוניות נפרדות:
נורית בן משה מהבלוג: מנהילוג כתבה את הפוסט: "על 4 אחים מנהלים"

אסנת ברק מהבלוג Raw Materials כתבה את הפוסט "כנגד 4 הבנות – או שאולי בעד?"

חגית בן אליעזר מהבלוג ילדתי שלי – אמנות האין כתבה את הפוסט "על מסיכות וחגים"

אסנת חן מהבלוג צמיחה והתפתחות אישית כתבה את הפוסט "על 4 האחים ועל ערכת קומיקס לחג"

מאיה פולק מהבלוג מאיה פולק יועצת שינה | דכאון אחרי לידה | מדריכת הורים כתבה את הפוסט :"ארבעה בנים ואמא"

ריבי לוי הולצמן מהבלוג Kalinka Live uniquely כתבה את הפוסט "על ארבע בנות ומוזה אחת"

עינב קנלו מהבלוג להתחיל מחדש כתבה את הפוסט "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה וכל אחד התבונן במציאות אחרת"

לילך שוסטר מהבלוג שיווק מדליק כתבה את הפוסט "ארבע האחיות"

אורטל הרפז מהבלוג Ortalafoodblog כתבה את הפוסט "מה לי ולאוכל בריא ואיך כל זה קשור לארבעת הבנים"

ולקינוח – ויקי גורשטיין מהבלוג טעמים מקצה העולם כתבה את הפוסט "על ארבעת האחים במטבח הלטיני"

4 האחים בעולם הבלוגים

את 4 האחים בעולם הבלוגים אני פוגשת כל השנה, מדי פעם חשבתי לכתוב פוסט על אח אחד בלבד, אבל זאת היתה יכולה להיות טעות. כי ארבעת האחים הם בעצם שלבי התפתחות שונים של הבלוג הבוגר, המקצועי. בלי יתר האחים, הוא פשוט לא יכול להיות האח הבוגר והמקצועי. הבלוג שעושה משהו לבלוגרית שכותבת אותו.

אז נתחיל עם הבלוג הראשון:

הבלוג שאינו יודע לשאול:

הבלוג שאינו יודע לשאול הוא בעצם עוד לא בלוג. צריך להקשיב לו ולהסביר לאט לאט על עולם הבלוגים כי הוא עוד לא יודע מה זה, אולי אפילו הוא לא שמע עליו, הוא לא מבין בכלל מה זאת החיה הזאת. בדרך כלל נזהה שאינו יודע לשאול על ידי האמירה "יש לי בלוג בפייסבוק".

אני נוטה לא להתווכח כל כך עם "שאינו יודע לשאול" שאומר את המשפט הזה, כי זה רק מוכיח לי עד כמה הוא עוד לא מכיר ולא יודע, הרי אילו הן 2 פלטפורמות שונות, שלכל אחת יש את השימושים שלה. פייסבוק זה פייסבוק ובלוג זה בלוג, ויש דברים משיקים ויש דברים שונים לחלוטין.  פעם כתבתי פוסט שלם על ההבדלים בין פייסבוק ובלוג  מוזמנים להבין מה ההבדל בין בלוג לפיסבוק.

לפעמים עמודי ה"בלוג בפייסבוק" יכולים להיות ממש ויראלים ומצליחים, ובעלי אלפי צפיות ותגובות והכי מפורסמים בעולם, אבל זה לא בלוג. זה עמוד פייסבוק ממש מוצלח.

אני חושבת שלהסתמך על פייסבוק בלבד זאת טעות. הייתי ממליצה לאותו שאינו יודע לשאול פשוט להעתיק את הפוסטים הויראלים המצליחים לבלוג בשביל לשמור בארכיון את התוכן עצמו. ולהוסיף גם עמודים נוספים שיעזרו לשווק את האדם עצמו כמותג משפיען רשת. זה יעשה לו עבודה הרבה יותר קלה מבחינת הזדמנויות ויצירת קשר.

אבל שוב, אי אפשר לקפוץ ישר לשלב השני,של התם,  מבלי להיות שם בחוסר ידע אודות בלוגים.

שאינו יודע לשאול יקפוץ אליו, לשלב השני, התם, רק כשהוא יבין שהפלטפורמה של פייסבוק מדהימה, אבל לא מספיקה לצרכים שלו כשהוא יצטרך לחפש תוכן שנכתב לפני שנתיים, או שפייסבוק ישנה את האלגוריתם ויוריד לו חשיפה. זה קורה. ואני תמיד מאוד סבלנית עם שאינו יודע לשאול, כי זה שלב שאי אפשר לגרום לו להאצה.

התם מה הוא שואל?

את שלב התם אני מאוד אוהבת, אבל זהו שלב גם מאוד מסוכן. לתם נפקחו העיניים. פתאום הוא מבין שיש את עולם הבלוגים, ויש הצלחות, ויש עשייה, ויש קהילה, ויש הרבה כיף והזדמנויות וזה באמת עולם ומלואו. הוא רוצה לטרוף את עולם הבלוגים ולעשות הכל. ומהר. ובענק. ופה הסכנה.

אני מאוד אוהבת את ההתלהבות הזאת של הגילוי, של עולם חדש של בלוגינג שנפתח, של איזה אסימון שנפל שקורא לאותו תם לפתוח בלוג. אבל לצד זה, אני גם מבקשת מהתם לקחת אחריות על המעשים שלו, ולהבין שלכתוב בלוג זאת עבודה סיזיפית לפעמים, איטית לפעמים, שההצלחות של האחרים אינה נמדדת ביומיים עבודה וגם לפעמים לא שלוש שנים.

אני מסבירה לתם איך אפשר לבנות מהלכי אסטרטגיה שקשורים לתוכן בשביל להגיע למטרה לשמה הוא פותח את הבלוג.

פתאום הוא מבין שלבלוגים יש סוגי מטרות שונות, יש בלוגים אישיים תראפויטים, יש בלוגים עסקיים שמטרתם לשווק עסק ויש בלוגים שרוצים להפוך את הבלוג עצמו לעסק. יש מהכל והתם רוצה את הכל ועכשיו. ואז זה המקום שלי להסביר לו איך צריך להתנהל בתור בלוג, איך מתחילים, איך ממשיכים ולמה עדיף צעד צעד ובמתינות מאשר זבנג צ'יק צ'אק (כי זה לא קורה בדרך כלל ואם זה קורה אז נשרפים מהר מדי).

אחרי שהתם מבין הוא לוקח את האנרגיות של ההתלהבות למקום נכון, של למידה, של כתיבה, של התמדה.

הוא רוצה ללמוד הכל כאן ועכשיו, וגם פה אני שמה ברקסים – לאט לאט, תלמד היטב ואז תטמיע בבלוג, תבין מה עובד ומה לא עובד ורק אז תמשיך ללמוד דברים חדשים, אי אפשר לטרוף הכל בבת אחת, זה תהליך של למידה, של עשייה, של התמדה, של בנייה. צריך לבנות את הבסיס איתן בשביל שהבניין יהיה טוב.

ואז, לפעמים הוא מצליח, לפעמים הוא לא מצליח, לפעמים קשה לו להתמיד, ואז יוצא הרשע לאור.

הרשע מה הוא אומר?

הו, הרשע הזה, פעם כל כך נפגעתי ממנו, כל כך צרב לי בבטן לקרא משפטים שהרשע הזה כתב, משפטים כמו "הבלוגים מתו" "בלוגים נפתחים היום כמו פטרת", "מי קורא בכלל בלוגים?" "בלוגים זה פסה, היום יש אינסטוש" "מי קורא היום טקסטים בכלל? כולם עברו לסרטוני וידאו".

כן. הרשע הזה לא מבין עד הסוף את הכח של הבלוג, זה מה שאני מבינה. או שהוא פשוט ניסה ולא הצליח, או שלחילופין, ניסה, או לא ניסה וזה פשוט לא מתאים לו הרעיון הזה של הבלוג.

ואתן יודעות מה? זה בסדר. כנראה שלא כל אחד צריך להיות בלוג.

בלוג זאת עבודה רבה, זה לבנות את עצמך, את התוכן, את הכתיבה, את הצילום, את ההפצה, את הרעיון, את הקהילה, את ההתמדה, את הנפש, את הכוח, את העסק, את המטרה, את החתירה לעשייה, יצירתיות ומחשבה. ובעיקר זה שעות של קריאה. שעות. כן, לא התבלבלתי, קריאה. איך אפשר להיות בלוג בלי לקרא בלוגים אחרים? מאוד קשה. מאוד. אולי אפילו בלתי אפשרי.

אז הרשע הזה, אני לפעמים מסבירה לו איפה הוא טועה, ולפעמים אני משחררת. מאוד תלוי מאיפה מגיע המשפט הזה. לפעמים זה מגיע ממקום של קושי, ואז אני מנסה להבין איך אני יכולה לעזור בקושי הזה. לפעמים זה מגיע ממקום של חוסר התאמה, לפעמים זה בא ממקום של תסכול ומרמור. תלוי.

אני לא כועסת על הרשע. הוא פשוט לא הצליח לממש את היופי הזה של הבלוג. אולי הוא יצליח, בלוגים דורשים אינקובציה. ואולי גם לא. לא נורא. יש הרבה פלטפורמות אחרות שבהן אפשר לממש את הפוטנציאל שלנו.

אגב, בכל בלוג מצליח יש גם חלק של רשע, של תסכול, של רצון לזרוק הכל קיבינימאט. היופי הוא שאחרי שמתגברים על המכשולים האלה אפשר לעבור לשלב של החכם.

חכם, מה הוא אומר?

בלוג חכם מבין שבלוגינג זה ענין של התפתחות. התפתחות אישית, מקצועית, של מילים שמביאות איתן אנרגיה, של יצירתיות, של עשייה.

החכם מבין שאין תחרות בעולם הבלוגינג, שיש עשייה זה לצד זה, שיש תמיכה ועזרה והדדיות.

כן, ברור שיש לפעמים אינטריגות וקליקות וסאב קהילות, השאלה מה הבלוג מחליט לעשות עם זה, ואיך הוא מחליט לסלול את הדרך שלו ליצירת הזדמנויות ולא סכסוכים. כי באמת, יש מקום לכולם, האינטרנט הוא עולם אינסופי, הקהל הוא אינסופי. לפעמים קשה להאמין בזה כי הבלוג מרגיש במין מטריקס כזה, אבל באמת שזה אין סופי.

הבלוג החכם ממשיך ללמוד, ממשיך לייצר תוכן, ממשיך לחשוב מה עכשיו אני רוצה לעשות ועם מי.

הבלוג החכם משתף, יוצר, מנסה, טועה, מצליח, מלמד, עוזר.

החכם מחבק את הבלוגים הצעירים, התמים ואילו שלא יודעים לשאול ומלמד אותם את רזי המקצוע, ומספר להם בכנות, איך גם הוא היה שם, פעם, בהתחלה, ויש אפשרות להתקדם ולהתפתח ולגדול ולצמח, אם רק עוברים בשלום את השלב הרשע שגורם לנו להרים ידיים ולוותר.

סיכום: ארבעת האחים בבלוגים

החכם מבין, שגם בדרך ההתפתחות הזאת של הבלוג, יש ימים שהוא חוזר להיות תם – כזה שלא רואה ממטר תוכנות חדשות, או נושאים חדשים שעליו ללמוד בשביל להמשיך עם הזרם. יש ימים שהוא חוזר להיות שאינו יודע לשאול – כשהוא מציף את עצמו ביותר מדי תוכן לא רלוונטי ויוצר מתך פחד להפסיד או לא להיות רלוונטי. יש ימים שהוא רשע כי הוא עובר משבר בלוגי (ויש כאלה, נראה לי שאכתוב על זה בקרוב) ומשהו לא מסתדר, ולא פתחו את הפוסטים שלו, ולא הגיבו ולא שיתפו פעולה והוא מרגיש די מיותר בעולם הזה. אבל אז הוא כותב פוסט שמייצר הזדמנות, או פותח פתח או עושה אצלו טוויסט של שינוי בצורת המחשבה לגבי הבלוג ולגבי עצמו. ואז הוא כבר חכם. כי הוא יודע שעם התמדה ועשייה הוא יכול להמשיך הלאה.

ובנימה אישית,

מאחלת לכן חופש פסח שמח, אל תשכחו לקרא את יתר חברות הפרלמנט שמשתתפות בבלוג הופ הראשון שלהן. אחרי שקראתי את הפוסטים שלהן, הרגשתי תחושת עומק אמיתית. פוסטים שנכתבו עם המו ןמחשבה, אהבה, דיוק, רצון, יכולת, יצירתיות. איזה כח מטורף יש לבלוגים האלה. פשוט תקראו.

נורית בן משה מהבלוג: מנהילוג כתבה את הפוסט: "על 4 אחים מנהלים"

אסנת ברק מהבלוג Raw Materials כתבה את הפוסט "כנגד 4 הבנות – או שאולי בעד?"

חגית בן אליעזר מהבלוג ילדתי שלי – אמנות האין כתבה את הפוסט "על מסיכות וחגים"

אסנת חן מהבלוג צמיחה והתפתחות אישית כתבה את הפוסט "על 4 האחים ועל ערכת קומיקס לחג"

מאיה פולק מהבלוג מאיה פולק יועצת שינה | דכאון אחרי לידה | מדריכת הורים כתבה את הפוסט :"ארבעה בנים ואמא"

ריבי לוי הולצמן מהבלוג Kalinka Live uniquely כתבה את הפוסט "על ארבע בנות ומוזה אחת"

עינב קנלו מהבלוג להתחיל מחדש כתבה את הפוסט "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה וכל אחד התבונן במציאות אחרת"

לילך שוסטר מהבלוג שיווק מדליק כתבה את הפוסט "ארבע האחיות"

אורטל הרפז מהבלוג Ortalafoodblog כתבה את הפוסט "מה לי ולאוכל בריא ואיך כל זה קשור לארבעת הבנים"

ולקינוח – ויקי גורשטיין מהבלוג טעמים מקצה העולם כתבה את הפוסט "על ארבעת האחים במטבח הלטיני"

ממליצה לכן לתכנן כבר עכשיו את הפוסטים של החופש הגדול- שימו לב, זאת תקופה לחוצה בדרך כלל ולא יהיה לכן זמן לכתוב פוסטים ולהעלות אותם, ממליצה להתחיל לכתוב את הפוסטים ולהשאיר בטיוטא כבר עכשיו לימים האלה של החופש הגדול. אמרתי לכן, עוד שניה השנה נגמרת.

מחכה לכן בפעילויות השונות בהאבבלוגינג:

יום ב 26/3 הרצאה וכלים אודות פנסיה לעצמאים – איה תמרי

יום ג 27/3 סדנת אסטרטגית תוכן לבלוג – יונית צוק – סדנה מלאה

יום ב 9/4 סדנת פייסבוק ממומן – מורן אלויה

יום ג 10/4 ערב בלוגריות מבלוג לספר – חן אנני דודקביץ

יום ד 11/4 זיכרון בסלון – פעילות לזכר משה ומרים גולדשמידט

יום ה 12/4 מפגש סיכום קורס צילום סטיילינג וכתיבה – הקורס של הולי בקר, הסיכום של יונית צוק

יום א 29/4 סדנת העלאת מחירים ולהשאר בחיים – שלומית לפיד

יום א 13/5 ערב בלוגריות מקבוצת פייסבוק לבלוג – רעות תקני לי

יום ב 14/5 מתנות דיגיטליות – שרון גולן

אשמח לשמוע איך אתן רואות את 4 האחים בעולם הבלוג שלכן.