נחשו מה, אני באמסטרדם – בכנס בלוגריות אירופאי שאורגן על ידי Meet the Bloggers.

בבוקר ביליתי בהאג היפה עם חברתי שגרה פה במסגרת שליחות, אכלנו ארוחת בוקר מרהיבה, טעימה ומשמינה (תמונות עוד מעט) ובערב הגעתי למלון באמסטרדם. הנה כמה דברים שלמדתי עד כה, ואז אני אפרט על הבלוגריות שפגשתי:

1. ההולנדים נורא נחמדים אבל אם מישהי תנחה אותך איך להגיע מהרכבת למלון, תבדקי את ההוראות שלה במפה. אל תסמכי על אנשים בעיניים עצומות. זה יעלה לך 20 דקות של חיפוש בחשכה בכיוון ההפוך לחלוטין.

2. כרטיס ביקור זה חובה, גם אם את חושבת שבמינגלינג את לא צריכה אותם כי המטרה היא רק להפשיר את הקרח – הו הו מינגלינג זה אומר "תפגשי אנשים מעניינים שיבקשו את הכרטיס". אז, שכחתי את כרטיס הביקור במלון והרגשתי פשוט מפגרת. בעיקר אחרי שפינקתי עצמי היום בארנק מיוחד לכרטיסים…

3. כל נהגי המוניות באמסטרדם טורקים. טוב נו, הכללה גסה. 3 מתוך 3 עד עכשיו.

4. לראות שני רוכבי אופניים בלילה מחזיקים יד אחד של השניה תוך כדי רכיבה – זה אחד הדברים הכי רומנטים שראיתי בחיי.

טוב ועכשיו הדיווח על הכנס:

חזרתי כרגע מארוע המינגלינג הראשון שלי באירופה באיזה פאב נחמד, ואני קצת, בואו נאמר אחרי שתי כוסות יין ובירה ופחות מדי פרשוטו. אז תסלחו לי על שגיאות כתיב וכיוצא בזה.

הכנס יתחיל מחר בבוקר, אבל היום בערב נפגשנו, חלקנו, בפאב מקומי בבית מלון יפה ורחוק (וואי מזל , מזל שהתעצלתי ללכת את ה"15 דקות" הליכה שהקונסיארג' של המלון אמר לי, כי עם עקבים של 5 סנטימטרים אין מצב שהייתי מגיעה, וכשהגעתי עם המונית התברר לי שזה אולי חצי שעה הליכה…). בכל מקרה – נפגשנו כחמישים בלוגריות מקסימות בפאב ושוחחנו על הבלוגינג.

טוב נו, אני התביישתי, נורא. כולן היו גבוהות. מאוד. הולנדיות, ואני, גם עם החמישה סנטימטרים עודף בגובה (וברוחב) לא הרגשתי בנח. אז צילמתי. ואז ניגשו אלי שתי בלוגריות חמודות והתחלנו לשוחח חצי בצרפתית וחצי באנגלית. הן היו בשוק שהגעתי מישראל לכנס. שהשקעתי טיסה כדי להגיע. האמת, אמרתי להן שהיתי שמחה מאוד לנסוע ברכב לכנס כזה, ואולי יום אחד נתכנס כל בלוגריות המזרח התיכון לכנס בלוגריות דומה בתל אביב או בדמשק, אבל עד שזה יקרה, אני נדרשת לטוס.

התחלתי לראיין את הבלוגריות הנחמדות, אלין מהולנד ונאנט מצרפת (במקור היא הולנדית שפגשה את בעלה הצרפתי באנגליה בקורס אנגלית ועברה איתו לצרפת, שנתיים הם דיברו אנגלית עד שהיא החליטה שהיא צריכה ללמוד צרפתית גם) קיבלתי תשובות נהדרות. ממש . אז החלטתי במקום ללכת לישון, פשוט לכתוב:

1. מתי התחלת לכתוב? ולמה?

נאנט מצרפת – היא מעצבת פנים. היא התחילה את הבלוג (בבלוגר כי זה מספיק לצרכים שלה) לפני חמש שנים – כשהיא התעסקה בעיצוב רהיטי ילדים. לפני שנתיים היא הפסיקה עם רהיטי הילדים ופתחה בלוג חדש בן שנתיים על עיצוב בתים, שזה מה שהיא עושה היום והיא מאוד אוהבת את זה.  היא כותבת על העיצוב כי זה מאוד מעניין אותה.

אלין היא מהולנד והיא פתחה את הבלוג ב2008 כשהיא החליטה להעלות על כתב את היצירות שהיא עושה. עם הזמן היא התחברה לפבלישר (נו, ברחה לי המילה עכשיו בעברית, סליחה) והיא מוכרת ספרים שלה און ליין שקשורים ליצירה. בנוסף היא מעצבת טקסטים, חותמות וניירות ואת העיצובים שלה אפשר למצא בחנויות שונות.  הבלוג שלה בבלוגר כי בינתיים זה מספק אותה, אבל יש לה גם אתר וחנות און ליין.

2. האם את מציגה כבלוגרית ומה הן התגובות?

נאנט מצרפת – לא. מה פתאום. זה לא הדייג'וב שלי, אלא זה המקום שבו אני כותבת על מה שאני אוהבת. מה גם שהצרפתים נורא מאוחרים בתפיסה שלהם, הם לא מבינים מה זה בלוג ואם אני מתחילה להסביר להם על בלוג הם מתלהבים מהרעיון אבל אז משתעממים מהשיחה אז אני מפסיקה. אפילו אין לי את הבלוג בכרטיס ביקור שלי. לא יודעת למה, אולי כי זה לא ברור לאנשים מה זה בכלל בלוג.

אליו מהולנד – בטח. כי זה מה שאני עושה. זה מקדם את היצירות שלי ואת הספרים שלי. עשיתי את היצירות עוד לפני הבלוג, אבל הבלוג זאת פלטפורמה של השיווק וגם אני מפרסמת בה את היצירות שעושים בגין רכישת הספר שלי.

3. האם אתן הולכות לכנסי בלוגריות ולערבי בלוגריות?

נאנט מצרפת – זה הכנס הראשון שאני נמצאת בו, למרות שקראתי על כנסים בעבר ומאוד רציתי ללכת. עכשיו הילדות שלי גדולות ואני יכולה לנסוע. מה גם שאני מבקרת את ההורים שלי בהולנד ותערוכת עיצוב שקורית בעיר, אז זה נחמד. הוזמנתי לערבי בלוגריות בצרפת בעבר אבל זה תמיד בפריז ואני גרה בפרובאנס, אז זה קצת רחוק.

אלין מהולנד – אני השתתפתי בכמה ערבי בלוגריות שארגנו מותגים, אבל רק מותגים שקשורים לתחום של הבלוג ולתחום שמעניין את הקוראות שלי. לדוגמא, השתתפתי בערב בלוגריות של מותג של צבעי קיר. היתה הרצאה על טרנדים ועיצוב ונתנו לנו ליצור משהו עם הצבעים ועץ, זה היה נחמד ושימושי ובסוף יצאנו עם 2 פחיות צבע כל אחת. אני לא תמיד הולכת כי אין לי תמיד חשק לכתוב על מותגים. אני גם חושבת שצריך לשלם לבלוגריות על הכתיבה שלהן. כמו כן השתתפתי לפני כמה זמן בסדנת סופ"ש של בלוגריות מעצבות. הינו 20 בלוגריות ויצרנו קשרים האחת עם השניה, למדנו ממעצבות על טרנדים וכל מיני טכניקות, גם הביאו מעצבת הולנדית מאוד בכירה וזה היה נחמד ומלמד. אני בקשר עד היום עם הבלוגריות.

4. איך את חושבת הבלוג מקדם אותך?

נאנט מצרפת – הבלוג זה לא העיסוק המרכזי שלי, אני מעצבת קודם כל. אבל כן פונים אלי אנשים בגלל הבלוג, בעיקר זה קורה כשאני מפרסמת בפיסבוק שלי על הבלוג ואז אנשים פונים אלי ואמרים לי "הי, חמותי בדיוק עוברת דירה, אני אפנה אותה אליך כי קראתי שאת מעצבת".  לפני חודש פנתה אלי סוכנות של עיתונאים פרילנסרים שרוצים שאני אפנה אותם לבתים שעיצבתי כדי שהם יצלמו וישלחו למגזינים שונים באירופה, זה חלום שמתגשם. (טוב , פה עשינו לחיים והזמנו עוד כוס יין, אני חושבת, ואמרנו לנאנט שאנחנו מחזיקות לה אצבעות שזה יסתדר)

אלין מהולנד – הבלוג מקדם אותי על ידי רכישת הספרים שלי און ליין והיכולת שלי לשווק את המוצרים שלי לחנויות שונות. הוא גם גורם לי לחשוב כל הזמן על מה לכתוב ומה לייצר.

5. באיזו שפה את כותבת?

נאנט מצרפת – בצרפתית ובאנגלית אבל נראה לי שאני אוותר על האנגלית, זה לוקח המון זמן.

אליו מהולנד – בהולנדית. אני רואה לפי התגובות שקוראים אותי גם באנגלית על ידי כפתור התרגום ששמתי, כי מגיבים באנגלית. אני בכלל מרגישה שאני לא יודעת לכתוב ולכן אני כותבת קצת מילים ומשתמש בתמונות כתוכן שמשקף בעיקר את הבלוג שלי.

טוב, יאללה. חצות. הפכתי לדלעת.

כן, הפעם אני לא אשכח את כרטיס הביקור שלי.