ראיון עם הבלוגרית דנה ישראלי
מדי פעם בבלוג אני אוהבת לפרגן ולראיין בלוגריות מישראל. האם יש מישהי שלא מכירה את דנה ישראלי? נראה לי שלא, אבל בכל מקרה, אני שמה פה בחשש גדול לינק לבלוג שלה. למה בחשש? כי אני מפחדת שפשוט תשאבו לבלוג שלה ותשכחו לחזור לפה :).
התמונות היפות שמלוות את הפוסט הועתקו ברשות מהבלוג של דנה ישראלי. פרט לתמונה שלי בסוף הפוסט.
מתי התחלת את הבלוג ולמה?
התחלתי לכתוב את הבלוג לפני כשש שנים, אז ביתי הבכורה נולדה ומכרתי את העסק הקודם שניהלתי ״ידיים״ – פריטים בעבודת יד לעצוב הבית. לא ממש ידעתי מה אני רוצה לעשות אז וחשבתי על תקופת חופש וחשיבה מחדש… עבודות היד היו תמיד חלק מהשגרה שלי, ראיתי בלוגים נהדרים ברשת בעיקר מחו״ל וחשבתי שזה יהיה נחמד לתעד הכל – ממש סתם בשביל הכיף…
האם יש לך תחושה שפתאום זה בסדר להתעסק עם יצירה? למה לדעתך זה קורה?
זה תמיד היה ״בסדר״ להתעסק ביצירה, גם העסק הקודם שלי שמאוד הצליח היה בסופו של דבר סביב יצירה… אבל אין ספק שלפני כמה שנים היה קשה יותר לראות איך אתה גם מתפרנס מזה.
העסק הקודם שלי גם היה ממש הכנה של פריטים בעבודת יד למכירה, היום העסק שלי הוא יותר הארד קור יצירה (יצירה לשם היצירה, הדרכה של יצירה בסדנאות מגזינים סרטונים וכו) וזה משהו שתמיד חלמתי עליו אבל הרבה שנים החזקתי בדיעה שמזה לא אוכל באמת להתפרנס…
היום יש הרבה יותר לגיטימיות לתחום – נשים לא מתביישות לסרוג למשל בשביל הכיף… העובדה שאנחנו לא עושות ״רק את זה״ כמו בשנים עברו – ושהוכחנו שאנחנו מסוגלות גם לנהל קרירה וכו׳ עוזרת לנו להרגיש שזה לגיטימי. ואין לי ספק שעידן הפייסבוק שינה את פני הדברים גם בתחום הזה.
מהן נקודות הציון בבלוג שלך?
אני חושבת שכל פוסט שהצליח יותר מקודמיו היה בשבילי נקודת ציון מפתיעה…
ואם בכל זאת לדייק אז הפוסט על הסדנה הראשונה שפתחתי הפתיע אותי במיוחד כשההרשמה נסגרה תוך שעות בודדות… פתאום הבנתי את הפוטנציאל העיסקי ואת זה שאני לא כותבת לאוויר…
למה פתחת בתפוז ולמה עברת לבלוג עצמאי?
פתחתי בתפוז כי זה מה שהכרתי מתוך היותי חברה בפורום אומנות בתפוז- זה היה קל זמין ונוח וכמו שאמרתי ממש לא חשבתי על זה בהיבט העיסקי…
איך השפיעו היצירות שעשית בהתנדבות על הטראפיק בבלוג? למה עשית אותן?
פרויקט שוק הפשפשים – היתה להן השפעה גדולה – זה היה חדשני, מעניין ומיוחד ובעיקר בא מהלב. עשיתי אותן כי רציתי לשלב בהן תחום שאני אוהבת – שיפוץ רהיטים לבין רצון לעשות משהו עבור האחר, סוג של התנדבות
האם הית שייכת לפורום בתפוז של יצירה?
הייתי שייכת לפורום אומנות הטקסטיל. אנחנו מדברים על טרום עידן הפייסבוק וזה היה המקום שבו היתה רשת חברתית שהיא בסיס מצויין להתחלה של בלוג…
איך התחלת את הסדנאות?
הסדנה הראשונה- זו סדנה שפתחתי לפני כ- 13 שנים לפני הבלוג כמובן, פרסמתי את הסדנה באמצעות תליית שלטים בחנות יצירה מקומית…
קיימתי את אותה סדנה – על אף מיעוט המשתתפות – כי אני מאמינה שניסיון הוא קריטי ואם התחלתי משהו אעשה אותו עד הסוף ובסוף אסיק מסקנות להבא.
את הסדנאות כפי שהן היום התחלתי לפני 6 שנים בערך- לא הרבה אחרי שפתחתי את הבלוג ואין ספק שבלעדיו זה לא היה מצליח…
התחלתי אותן כי בניתי לעצמי מדף יפה בקלות וחשבתי שזה יהיה מדהים שנשים יבואו ובמפגש חד פעמי יכינו מוצר ממש! זה היה הקונספט והוא מלווה אותי הרבה גם עד היום במעדניית הסדנאות ובכלל בסדנאות ואני שמחה לראות שהמון יוצרות אימצו אותו מסביב…
מאיפה הרעיונות המטורפים שלך?
הרעיונות תמיד מתחילים מתוך רצון לענות על צורך של הקהל. אני חושבת מה חסר וממה אני הייתי נהנית…
איך את מתייחסת למדיה מסורתית?
המדיה הזו נפלאה, רק לא ממש מתאימה לעסקים קטנים בגלל העלויות ולכן עבורי למשל כמפרסמת בתשלום היא לא רלוונטית… עם זאת אני עושה מאמצים להופיע בה כשזה מתאפשר לי למשל שתפ״ים עם מגזינים, פינות DIY בתוכנית שונות. אין ספק שזה מביא קהל חדש ואחר וגם נותן עוד תוכן לקהל שלי.
איך את מתייחסת לקהל הקוראות?
בהערכה רבה! אחד הכללים לנגד עיני הוא לא לזלזל באינטליגנציה של הקוראים ואני מאמינה שחוסר כנות מזהים מרחוק ולכן אני מקפידה על כנות, רמת עיניין גבוהה – ע״י נתינה של ערך אמיתי בפוסטים שלי ודיבור בגובה העיניים
איזה מקרה לא נעים היה לך בגין הבלוג, ומה למדת עליו?
פעם פירסמתי בבלוג מודעה למכירה שאני עושה וקיבלתי ביקורת לא עינינית ומעליבה. כמובן שזה לא היה נעים. אבל אני הבנתי מזה שהקהל מגוון ולכל אחד העדפות שונות ואף פעם אי אפשר לרצות את כולם.
מה את הכי אוהבת בבלוג שלך?
פעם בשנה בערך יוצא לי לדפדף קצת אחורה וכל כך נהנית שיש לי יומן יצירה מתועד.
מה השתנה בבלוגוספירה בעיניך בשנים האחרונות?
הקצב והסבלנות. יש עומס מטורף!!! והמון בלוגים מעולים ובאמת שאי אפשר להכיל את הכל. אז אני תמיד אומרת גם לבנות שבאות ללמוד אצלי צילום שכדאי בעידן שלנו להיות תמציתי – למשל לסנן תמונות שחוזרות על עצמן- זה אחד הדברים שיגרום לנו לאבד קוראים בדרך.
אילו 3 טיפים הכי חשובים כל בלוגריות צריכה לעשות?
להיות אותנטית. להיות נדיבה ולתת ערך אמיתי. ללמוד ולהשתפר.
האם את ממליצה ליוצרות לפתוח בלוג? למה?
מאוד! בין אם יש היבט עיסקי שרוצים לטפח או לא. בלוג היא הדרך המודרנית לנהל יומן או תיק עבודות (תלוי כמה אישי הבלוג…)
אילו אנשים מיוחדים פגשת בזכות הבלוג?
ואוו!! המון אנשים! החל מאנשים שהפכו להיות קולגות ושותפים עיסקים לכל מיני פרויקטים ועד אנשים שפשוט נגעו לי בלב- פגשתי כל כך הרבה בזכות הסדנאות שלי בשנים האחרונות. והשתנתי המון בזכות זה.
אילו פרויקטים את הכי גאה בהם?
המגזינים שלי, מעדניית הסדנאות ויצירה בקרקס- כולם מרגישים כמו הבייבי שלי!
מה האני מאמין שלך לגבי חשיפה שלך ושל הבנות בבלוג?
אין לי איזה אג׳נדה מסודרת שאני פועלת על פיה בעיניין. מצד אחד הבלוג מאוד אוטנטי וכשזה מרגיש לי נכון ורלוונטי לקהל אני מעלה תוכן שקשור אליהן. אבל מראש אני לא בנאדם שמפטפט הרבה… אז אף פעם אין לי תחושה שחשפתי משהו אישי מידי. הן מבחינתן מאוד מבסוטיות להופיע בבלוג.
איך יראה הבלוג שלך בשנה הקרובה?
אני מקווה שעם המון תוכן חדש! מכיוון שתחום הבלוג הוא תחום העיסוק שלי אני מרגישה לגמרי ויודעת מתגובות הקהל שגם כשאני מפרסמת מוצר או סדנה בבלוג שלי – זה למעשה תוכן מאוד רלוונטי. אני בהחלט מקווה שאוכל לממש השנה פרויקט תוכן גדול בתחום שאני חושבת עליו כבר לא מעט זמן.
איזה כיף שדנה פינתה זמן להתראיין בבלוג שלי. ובינתיים נהניתי גם אני ממעדניית הסדנאות שלה בנחלה. ויצאתי עם מצב רוח מצוין ושרשרת נפלאה בהדרכתה של דורית בוסקילה דהאן היקרה והסובלנית.
אני אגלה לכן סוד, באחת ההרצאות שלי, של השראה אודות בלוגים והפרחת דיעות קדומות אודות בלוגים , אני תמיד מראה תמונה של בלוג מאוד מוכר מהפוסט הראשון שלו, וכמובן, שהתמונה מהפוסט הראשון תמיד מאוד מפתיעה ואף אחד לא מצליח לנחש של מי הבלוג ומה הסיכוי שהוא יהפוך להיות הצלחה גדולה.
הרעיון הוא להראות כיצד ההתחלה היא התחלה אצל כולן אותו הדבר. פשוט התחלה. ולבלוג יש יכולת צמיחה מרשימה ביותר, ולכן, ברגע שאני מראה את התמונה הזאת, ואומרת שזה של דנה ישראלי, זה ממש מעודד כי אפשר להגיע למרחקים ארוכים ומעוררי השראה בזכות הבלוג. הבלוג הוא דינמי ומתפתח יחד עם הבלוגרית, וזה הקסם, וזה הסוד הגדול.
צריך לפעמים רק להתגבר על הפחד לפתוח בלוג ולהתחיל.
תודה דנה היקרה על הראיון ועל הרעיונות הנפלאים שלך.
