ראיון עם הבלוגרית שלי גרוס
אני לא אכביר במילים כי מי לא מכירה את שלי גרוס? המלבישה. האמא של הספר החיים ומה שלבשתי. (תרכשו, תרכשו, בחיי, במיוחד מתאים לחופשות שמתקרבות בקיץ).
שלי היא עיתונאית, בלוגרית נחשבת פלוס פלוס וסופרת. האמת שהתרגשתי לראיין את שלי, אז ביקשתי עזרה מהבלוגריות שנמצאות בקבוצת הפייסבוק של הסדנאות והפרלמנט שלי בהעלאת שאלות לראיון, וואלה, יצא ראיון מרתק, מגוון ופשוט נהניתי מכל פיקסל שלו.
בתור קוראת אדוקה של הבלוג המלבישה, אני חיבת להודות שאני תמיד גוללת ממש מהר את התמונות של האופנה והרשימות רק בשביל להגיע למשפטי השנינות שמצחיקים אותי כל פעם מחדש. כמו זה
יאללה, מתחילות:
למה התחלת לכתוב בלוג?
הייתי מעצבת גרפית, וכשהבן הבכור שלי נולד רציתי להיות איתו בבית לפחות שנה. השנה הפכה לשנתיים ואחר כך נולד הבן השני שלי ויצא שהייתי חמש שנים במוד דיאדה וגינות. כשרציתי לחזור לעבוד, הבנתי שעיצוב גרפי הוא כבר לא התשובה בשבילי. פתחתי את הבלוג כי הייתי בת 35, רציתי לעבוד באופנה ולא היה לי זמן להתחיל מלמטה. הבלוג בשבילי הוא דרך להראות מה אני יודעת לעשות בזמן שלי ובתנאים שלי. היום הוא כבר סוג של תרפיה ואפילו קמע.
איך עושים את המעבר מעיתונאית לבלוגרית לסופרת?
הייתי בלוגרית לפני שכתבתי לעיתון, אבל אף פעם לא הייתי "בלוגרית" או "עיתונאית" או "סופרת". אני מי שאני, וחלק ממה שזה אומר זה שאני כותבת ומסתכלת על העולם בצורה מסוימת. בלוג, עיתון או ספר הם פלטפורמות.
איך הבלוג השפיע על יצירת הספר ומתי החלטת להוציא אותו לאור?
הבלוג גרם ליערה שחורי, עורכת בכתר (וסופרת נפלאה) להציע לי לעבוד איתי במקרה שארצה לכתוב ספר. את החוזה להוצאה שלו קיבלתי בתחילת הדרך, אחרי שלושה פרקים. זו לא היתה כתיבה למגירה. הבלוג והספר קשורים גם במובן שניסיתי לקחת את האווירה של הבלוג ולכרוך אותה. אם פוסט מורכב משלושה חוטים, בספר הייתי צריכה לרווח ביניהם ולנסות לטוות ביניהם חולצה בלי לאבד את הרוח.
מהו בגד הקיץ האהוב עליך כרגע?
בגד ים של ספידו.
אילו בלוגים מעוררי השראה בעיניך?
אני חוזרת שוב ושוב לטאמבלר הצילומים של Hawaiian coconut.
טיפ או שניים שקשורים לכתיבה:
אני אוהבת לקרוא ולזוז (ללכת או לשחות) כדי לכתוב. עוד דבר: לכולנו יש יותר מקול אחד בראש. כשכותבים משהו נראה לי רצוי (לפחות במקרה שלי) להיצמד לאחד הקולות האלה. זה אומר שאם החלטתי לכתוב בקול החכם שלי, אני יכולה להעזר בקול המצחיק, אבל אצטרך לוותר על הקול הציני או הממורמר.
איך מקיימים את האינרציה של כתיבת בלוג כל כך ותיק?
חיית הטוטם שלי היא לוויתן. אני אוהבת לחשוב שאני בנויה, לפחות מנטלית, לשחייה למרחקים ארוכים.
הבלוג גם ים וגם סרט – האם שם הרומן עם הבלוגים התחיל?
זו היתה דרך לתעד את הדברים שמצחיקים שילדים אומרים כשהם קטנים. הרומן שלי עם הבלוגים התחיל כשנתקלתי לראשונה בבלוג של הסרטוריאליסט. לא האמנתי למראה עיניי: הוא יצר לעצמו קריירה חדשה בעצם זה שהוא יצא לרחוב עם מצלמה.
איך התחלת לעבוד בידיעות אחרונות?
כשהבלוג היה חודש וחצי באוויר אחת הקוראות שלו, שגם כתבה טור במוסף 24 (ואני לא בטוחה שהיא רוצה שאזכיר את שמה אז אני לא, אבל תודתי נתונה לה לנצח) שלחה לינק לענת לב אדלר, עורכת עמודי הלייף סטייל (וסופרת, כמובן), העורכת הראשונה בידיעות אחרונות שהציעה לי לכתוב.
מה זה לדעתך בלוג אופנה טוב?
כמו כל בלוג טוב, הוא אמור לזרוק אותי לכמה רגעים לעולם אחר ולהרגיש קצת יותר טוב לגבי עצמי כשאני חוזרת לקרקע.
האם יש לך פוסט מועדף בבלוג?
כל פוסט שמתוייג תחת "סיפור אישי עם יותר מדי מידע".
את נחשבת ל"סלב" תוכן ואופנה, האם זה משפיע על צורת הכתיבה שלך?
זה קל: אני לא מסכימה עם המשפט הזה, אז זה לא משפיע.
לפי מה את מחליטה ליצור שיתופי פעולה?
המושג "שיתופי פעולה" בבלוגוספירה המקומית נראה לי מאד מעורפל. בגדול, אני לא עושה שיתופי פעולה. אם מותג שאני מאד אוהבת וכותבת עליו בשגרה מציע לחלק מתנות לקוראות שלי, אני מתקשה להגיד לזה לא (עד כה לא הרווחתי מזה כלום, כך שאפשר לומר שטרם פיצחתי את הנושא).
מה הצעד הבא? לאן את טסה? ומתי תחזרי?
שלוש שאלות! הצעד הבא: עיבוד הספר לסדרת טלוויזיה (טפו, חמסה. זה עוד יותר מדי בהתחלה), עוד ספר, וקיץ בקליפורניה. חוזרים בסתיו.
כמה חולצות פסים יש לך?
לא ספרתי, אבל הן ממלאות מגירה שלמה של שידת איקאה.
נכון שנהניתן כמוני? תשובות קצרות ופוגעות.
שלי , שתהיה לך אחלה של חופשה בעולם, מחכה לספר הבא.
אוהבות את הבלוג המלבישה? תכתבו בתגובות כדי שתראה אתכן. .
Lian
ראיון נהדר ומעורר השראה
ונרטה לי שמצאתי את הספר שילווה אותי בחופשה הקרובה ☺
דנה
אהבתי את הספר ודמינתי איך שלי במציאות, כיף לגלות אדם עם רגלים על הקרקע וראש מלא בחשיבה יצירתית
חני סער
אהבתי מאוד!
ממוקד, קולע ומלא בערך.
תודה :), ורצה לקנות את הספר.
מלי מנשה
אני יכולה להשבע שהגבתי לפני שניה האל יודע לאן זה נעלם, בכל מקרה, יצא ראיון ממש מגניב, קצר וקולע וקולח שנעים ומעניין לקרוא. אוהבת אותה ואותך, תודה❤️
אורית ארגמן פדידא
פוסט מעניין, מעורר למחשבה ולמוטיבציה! תודה
כרינה ובר
אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלה, שזה היה ברור שאוהב גם את הראיון איתה. שאלות מדויקות והמון חומר למחשבה. שאלה אחת במיוחד, עשתה לי סדר בראש- "לכולנו יש יותר מקול אחד בראש. כשכותבים משהו נראה לי רצוי (לפחות במקרה שלי) להיצמד לאחד הקולות האלה"- איזה כיף, אני לא משוגעת.. 🙂
מה שאני אוהבת בשלי, זה את הגישה שה שהיא לא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי ועם זאת היא סופר מקצועית.
מזמן לא נהניתי מראיון כל כך.
נויה קומיסר
הכתיבה שלך כל כך נוגעת בי ומרתקת עבורי. פוסט נפלא. הדבר הראשון שבלט לי, אישית, הוא שבאמצעות ההכרות איתך את עולם הבלוגים שלא היה לי מוכר ללא ההכרות איתך, לא היו חדשים לי המושגים שאת משתמשת בהם בניסוח השאלות לבלוגרית המרואיינת. המיבנה של הפוסט וההתייחסות לעקרונות הפלטפורמה של כתיבה בבלוגים- יהא זה הראיון או כל פוסט אחר שמפרסמים. הייחודיות של הפלטפורמה הקסומה הזה בלטה לי והרגשתי בבית.. ולעניין הראיון עצמו שמאוד נהניתי לקרוא ומה שבעיקר זכור לי ואיתו אני ממשיכה קדימה עם המון אנרגיות לכתיבה ויצירה הן שתי שאלות ששאלת בראיון: האחת, איך לא.. האם יש לשלי פוסט מועדף ותשובתה שכל פוסט המתוייג תחת סיפור אישי עם יותר מדי מידע. התחושה הזו של כתיבה אישית וחשיפה לצד תוכן עמוק ורלוונטי, מאוד מוכרת לי. השאלה השנייה שמהדהדת בי ששאלת בראיון היא:מה הצעד הבא של שלי. ותשובתה: עיבוד הספר לסידרת טלוויזיה. אחד הרגעים שאני אוהבת בבית האישי שלי הוא צפייה בסדרת טלוויזיה, שאני צופה עם הבת הצעירה שלי, שבה הכוכב שכותב את הבלוג הוא האחד והיחיד..כלבלב חכם, שנון, מרגש.. ונוגע בי בכל פעם מחדש. אז את יודעת מה.. סידרת טלוויזיה זה יכול היה להיות גם חלום עבורי. כזו שכמובן מתבססת על כתיבת בלוג. ועכשיו אני יורדת לי מהעננים וחוזרת בזכות הפוסט שלך, למקלדת. ענקית את בכתיבה שלך ובראיון משובח. תודה גדולה על ההנחייה שלך. מורה לחיים
,