ראיון הבלוג הביתה
5 דברים שלא ידעתם על הביתה:
- הבלוג הביתה נוסד רעיונית במקביל לחנות אינטרנטית, אבל הבלוג היה מוכן לפני החנות ועל כן, הקוראים נהנו מהקסם של הבלוג לפני שהתווסף לו הקסם של החנות.
- כשמייסדות הביתה פנו לספקית של פריטים וגילו לה את הרעיו אודות החנות באינטרנט היא אמרה להן: "משוגעות, בחיים לא תצליחו למכור באינטרנט" היום היא הספקית הכי נמכרת אצלן.
- לשלושת המיסדות של הביתה יש 3 אותיות בשם – עדי, תמר ודנה וגם שלושה ילדים לכל אחת (אני אוהבת משחקים של שמות).
- כמו כל דבר ראשוני, גם בהביתה בהתחלה "סינג'רו" את המשפחה והבעל. מזלן שהוא צלם מוכשר.
- לפני הראיון עם הביתה ממש כעסתי עליהן, כי חשבתי שהן לא מתאימות לי למודל שפיתחתי בתזה, אבל אחרי הראיון הבנתי שהביתה העמיקו לי את התזה בצורה אדירה, כי הן הביאו רובד נוסף לשאלת המחקר שלי. (אותה אגלה רק בסוף המחקר)
אז איך הכל התחיל?
חשבנו לפתוח חנות פיזית של עיצובים מיוחדים לבית. הבנו מהר מאוד שזה לא רווחי ויקר, ואז שינינו את המחשבה לחנות אינטרנטית. לא היה לנו מושג באינטרנט, אז למדנו את הנושא, בעיקר מבלוגים בחו"ל.
והתלהבנו. הבנו שזה המדיום שתפור לאופי של החנות שהיתה לנו במחשבות: חנות טבעית, רובד אמיתי, אנשים טבעיים שהבית שלהם מסוגנן ומבליט את האנושי שבו.
הבנו שלבנות את החנות האינטרנטית יקח יותר זמן מהבלוג, אז בהתחלה כתבנו את הבלוג, הצגנו את עצמנו על ידי הבתים שלנו ובתים נוספים, ולאחר מכן העלינו את החנות האינטרנטית.
הקהל שקורא את הבלוג הגיע דרכו לחנות שלנו, קיבלנו תגובות מדהימות מהקוראים של הבלוג על החנות וזה העצים אותנו מאוד.
איך עובד השיתוף ביניכן? האם כל אחת אחראית על תחום מסוים?
קיימים תחומי אחריות, שכל אחת עושה משהו, אבל יש גם המון דברים כמו החלטות מסוימות שאותן אנחנו עושות ביחד.
החלטות כיוון ודרך אפילו החלטות קטנות של איזה תמהיל מוצרים, אפילו לגבי הבלוג, המון דברים שעושים ביחד.
בד"כ לבתים אנחנו הולכות ביחד, כי אנחנו רוצות להרגיש את הבנאדם ולהכיר את הבית כדי לכתוב על זה מהמקום האישי.
ובנוסף אלינו יש את הגר צלמת הביתה שהיא פשוט מעבירה את הבתים בצילומים בצורה אנושית, נשית ורכה.
אז איך זה להכנס לבתים של אחרים?
אנחנו נורא מנסות ללכת עם האנשים שאנחנו מצלמות.
לבדוק מה נח להם, איפה הגבולות שלהם. אם לצלם חדר שינה לא נראה להם אנחנו לא מצלמות, כל אחד שם את הגבול שלו.
אנחנו התחלנו את הבלוג עם הצגת הבתים שלנו, כי אם אנחנו רוצות שמישהו יפתח אלינו אנחנו חיבות גם לפתוח את הבית שלנו.
זה כמו שאתה רוצה שידברו איתך אז אתה חיב לדבר ראשון.
הרעיון מאחורי הביתה הוא לבנות את הטעם המשותף לנו ולקוראים שלנו,
ז"א מי שאוהב את מה שאנחנו מראות בבלוג יאהב כנראה גם את מה אנחנו מציעות בחנות, כי זה הכיוון שלנו, הטעם שלנו.
אנחנו לא עושות העמדות ומחביאות דברים של הבית בצילומים, להיפך, אחנו רוצים לתפוס את הבית כמו שהוא בבאור הטבעי שלו ובמה שהוא משדר.
איך האינטרנט והחשיפה בהביתה משפיעה על בעלי הבתים?
אנחנו אוהבות לשים לינקים לאנשים שקשורים לבתים, כי זה כמו הכרת תודה על כך שהכניסו אותנו הביתה שלהם.
זאת צורת הפרגון שלנו. הרבה אנשים שצילמנו הם אמנים, יוצרים וכיף לנו לראות שהחשיפה אצלנו מביאה להם קהל נוסף.
גם מגיעות אלינו פניות מקוראות "איפה היא קנתה את זה?" "איפה אפשר להשיג כזה?" אז למה לא לשים לינק למידע שבמילא מענין את הקוראות שלנו?
המון אנשים אמרו לנו "אני בדיוק משפץ את הבית ונכנסתי לבלוג שלכן וזה נורא מענין, זה פותח את הראש לקבל רעיונות"
וזה שאנו יודעים איפה להשיג את זה, זה הכי בכיף, נראה לנו טבעי.
הפרגון הזה יוצר משהו ברשת, תודעה מסוימת זה ממש מדהים, כי פתאום אנשים מקבלים פניות ממקורות שונים ומשונים.
הכח של הרשת הוא מאוד מיוחד. דרך האינטרט הגיעו עלינו מנישה ומאקו, זה מצחיק איך הכל קורה.
כשבית לא מתאים מה אתן אומרות?
"אנחנו מפנות אליה את תמר כי היא הדיפלומטית, היא מתכתבת כל כך יפה."
נורא קשה להגיד לא, אבל לא כל דבר שיפה בעינינו מתאים לבלוג, כי זה צריך להיות מספיק מענין.
גם אני (אמאעובדת) שלחתי תמונות של הבית של אמא שלי, וקיבלתי תשובה שלילית (למרות שהבית של אמא שלי מהמם!)
אבל אח"כ הבנתי שהוא פשוט לא בסגנון של הביתה. וזה בסדר גמור 🙂
אנחנו מחפשות איזו יציאה בבית, השקעה, מנסות לצלם כל מיני סגנונות, חשוב לנו להראות משהו של עשיה איזושהי מעורבות של האדם בבית שלו.
איך אתן מתיחסות לתגובות בפוסטים?
הכי כיף לקבל תגובות, כי זה כפל של כיף, גם לנו וגם לבעלי הבית.
התגובות בד"כ מפרגנות או שמחפשים מידע על הדברים שרואים.
בהתחלה לא היה מנגנון של הוספת תגובות, את זה הוספנו אח"כ כשהבנו שלבלוג צריך להוסיף תגובות.
וזה ממש כיף.
גם בפיסבוק יש לנו מלא תגובות. אם אנחנו לא מגיבות באופן פומבי זה בגלל שענינו לקוראים באופן אישי.
מדבקת קיר "דגלונים" של סטודיו לוקה, ניתן לרכוש בחנות הביתה
בואו נדבר רגע על אמהות, ועסק – איך עושים את זה?
בחנות אנחנו משקיעות גם המון זמן על פיתוח של מוצרים חדשים, כמו מפות לשולחן, וכריות, אנחנו גם יוצרות וגם מחפשות פריטים אצל ספקים.
רב העבודה מתבצעת בשעות לא סטנדרטיות כי לכולנו 3 ילדים ותמיד יש התקלות וענינים, אבל כל אחת עם המשמעת העצמית שלה משלימה, לכל אחת יש תיק שהיא צריכה לדאוג לו.
אנחנו כמעט כל יום נפגשות בשביל הביתה, ומדברות הביתה.
חשבתן על להכניס פרסומות בבלוג?
למרות שמלונות בוטיק וסטודיו פנו אלינו, אנחנו, כרגע, נשארות עם הקונספט של צילום בתים.
אבל כמו בלוגים בחו"ל, וגם בארץ, במידה ומפרסמים ירצו להכניס באנרים שמתאימים לרעיון של הביתה, ולקהילה סביב הבלוג, אז יתכן וזה יקרה.
להחזיק בלוג זאת עבודה קשה וצורכת המון שעות, אף אחד לא מרוויח מזה, אז להכניס ספונסרים שמתאימים לקהל היעד (שגם הוא ירוויח מזה) למה לא.
נכון שהראיון הזה עושה חשק לעוד?
לי, בכל מקרה הוא עשה חשק עז גם לערב בנות,
וגם לעבור לגור בגבעת עדה, ליד החבורה המוכשרת הזאת.
אבל עד שאני אזכה לערב בנות נוסף איתן,
או עם החברות המקוריות שלי,
כנראה שאסתפק בלהכנס לחנות האינטרנטית של הביתה
ופשוט לרכוש לעצמי, ולחברותי מתנה קטנה לחג.
