אז אתן כבר יודעות שהאתר החדש שלי עוד רגע באוויר נכון? הבניה של האתר הזה עושה לי כל כך הרבה סדר בראש, ואני באמת נהנית מכל רגע לעצב אותו (לא אני מעצבת, אלא הגר אשחר ניר) ולערוך מחדש את התכנים בו. בעבר ערכתי אתרי אינטרנט מאוד גדולים, וידעתי שיש את הדבר הזה מיקרו-קופי, רק שלבלוג שלי לא כל כך התיחסתי…. אז הנה הגיע הזמן גם לעריכת התכנים של הכפתורים, צור קשר ועוד כותרות קטנות שעושות את כל ההבדל.

מכיוון ואני משקיעה כל כך הרבה זמן ידע ודמעות על האתר החדש, החלטתי להשקיע עוד טיפונת וללמוד את נושא המיקרו-קופי על מנת שהאתר יהיה בול. בשביל לעשות כן, לפני כחודש רכשתי את הספר מיקרו-קופי: המדריך השלם של כנרת יפרח. הספר כל כך מעולה (!!!) ולמדתי ממנו המון, שהיתי חיבת לבקש מכנרת שתכתוב פוסט אורח לקוראות הבלוגריסטית.

מה זה מיקרו-קופי? הרבה שואלות אותי, במספר מילים – מיקרו קופי זה המילים הקטנות שעושות את כל האווירה בבלוג שלנו. אבל, לא בקצרה, אני נותנת את השרביט (או המקלדת לצרך הענין) לכנרת יפרח, ה-מומחית לדבר, שתעניק לנו טיפונת מהידע שלה.

מיקרו-קופי לבלוגים: מילים יוצרות חוויה | כתבה: כנרת יפרח

שלום לך, נעים להכיר. אני מזמינה אותך לסיבוב קצר בין המילים בבלוג שלך. לא המילים שאת משקיעה בהן את הנשמה בתוך כל פוסט, אלא המילים שמסביב.

נתחיל בתפריט הראשי. אפילו שאת כבר מכירה אותו היטב, כדאי לפתוח אותו בלשונית חדשה, לעבור שוב על הכותרות שלו כמו קוראת חדשה שמגיעה אליהן בפעם הראשונה, ואז לחזור לכאן.

עכשיו קראי אחת-אחת את הכותרות המופיעות לאורך ה-Side bar שלך. רק את הכותרות. תגללי עד למטה וקראי את כולן.

כשתסיימי, חזרי להזמנה להירשם לבלוג שלך, תתעכבי עליה קצת וקראי אותה בתשומת לב.

איך היה?

מסקרן, מרגש ומלא חיים?

או אולי קצת בנאלי, צפוי וכמו של כולן?

את הסיבוב הזה על הכותרות בבלוג שלך עושה כל קוראת שמגיעה אליו לראשונה ואז שואלת את עצמה לאן הגיעה, מי את, ואם מעניין אותה להישאר. למעשה, גם קוראות קבועות רואות שוב ושוב את הכותרות האלה ואת ההזמנה להירשם, בכל פעם שהן נכנסות לבלוג.

מה המילים האלה אומרות עלייך? הן בכלל אומרות משהו? האם השארת את הכותרות שהיו בתבנית וורדפרס? אולי העתקת אותן מבלוג מצליח אחר? האם כתבת, כמו במיליון בלוגים אחרים, "הישארו מעודכנים בכל פוסט חדש" וקיווית שמי שבאמת תתעניין לא זקוקה לשכנוע נוסף? אם כן, הפוסט הזה יעיר בך חשק לעשות משהו קצת אחר.

 מה זה מיקרו-קופי ואיך הוא קשור לבלוג שלך

מיקרו-קופי הוא המילים והמשפטים הקצרים שקשורים ישירות לפעולה של המשתמשים באתר או באפליקציה. במקרה של בלוגים מדובר כמעט בכל המילים שהן לא הפוסטים עצמם:

1. תפריטים – התפריט הראשי והכותרות ב-Side bar (שייקרא מעכשיו לצורך הנוחות סייד-בר).
2. הנעה לפעולה – הזמנה להירשם לבלוג, לשתף את הפוסט, להגיב לפוסט וכדומה.
3. כפתורים – להרשמה, לשיתוף, לקריאת המשך הפוסט, לתגובה ועוד.
4. עמוד צרו קשר – הזמנה כנה ואותנטית לדבר אתך.
5. הודעות אישור – על קליטת ההרשמה או על קבלת ההודעה.
6. הודעות שגיאה – כמו כתובת מייל לא תקינה או שדה חסר בטופס צרו קשר.
7. עמוד 404 – העמוד שגולשים רואים אם הסרת או הזזת פוסט והם הגיעו אליו דרך קישור ישן ("העמוד לא נמצא").

באתרי מסחר, כלומר בחנויות מקוונות, יש בנוסף לכל אלה גם מיקרו-קופי שנועד לעזור למשתמשים לסיים מהר ובקלות את תהליך הרכישה: הנחיות איך למלא את השדות, הבטחה שהתשלום מאובטח, הודעה שהמשלוח חינם ועוד. באתרים שצריך להירשם אליהם, כדאי לכתוב מיקרו-קופי מושקע גם בעמוד ההרשמה, בעמוד הכניסה ובתהליך שחזור הסיסמה, ובקיצור –

בכל מקום שבו הקוראות שלכן צריכות לעשות משהו כדי להשיג את מבוקשן, או שאתן רוצות שהן יעשו משהו כדי לקדם את הבלוג או את העסק שלכן – שם חי המיקרו-קופי.

בפוסט הזה לא אוכל לגעת כמובן בכל הנושאים (בשביל זה כתבתי ספר שלם), אז בחרתי את שני הנושאים שהם בעיניי הכי חשובים לבלוגים:

1. האופי, האווירה והתנועה שאפשר ליצור בקלות דרך התפריטים.
2. ההזמנה להירשם לעדכונים קבועים מהבלוג.

 מילים יוצרות אווירה ואופי. מה האופי של הבלוג שלך?

הרבה דברים נותנים אופי לבלוג: האימג'ים, ההאדר, הפונטים, הצבעים, החיבור בין המרכיבים, הכותרת של הבלוג והכותרת של כל פוסט, וכמובן, התוכן של הפוסטים.

בלוגריות מצליחות משקיעות המון מחשבה בעיצוב וביצירה של חוויה ויזואלית ברורה ומלאת אופי, אבל המילים שאמורות לתת מסגרת לבלוג כולו זוכות ברוב המקרים להתעלמות. לכן כמעט בכל בלוג אפשר למצוא את אותן הכותרות בדיוק: אודות, חנות, צרו קשר, פוסטים חדשים/אחרונים, רשומות פופולריות, ארכיון, קטגוריות, תגיות, עקבו אחריי, הירשמו לעדכונים, בלוגים מומלצים… נו, אתן יודעות, ראיתן כבר הרבה כאלה.

אבל הכותרות שבתפריט ובסייד-בר – שהן מהדברים הראשונים שהאורחות קוראות כדי להבין על מה הבלוג ואם הוא מעניין אותן – הן הזדמנות פז להגיד על עצמך ועל הבלוג שלך דברים חשובים ומעניינים שמושכים את העין ואת הלב.

דוגמה: בתמונה הבאה רואים פעמיים את הסייד-בר של סימני דרך – הבלוג של נעמה מגשימת מתנות (שנפגוש שוב בהמשך). בצד ימין מופיעות הכותרות שהיו בתבנית, אלה שברוב הבלוגים פשוט משאירים אותן ככה. בצד שמאל מופיע אותו סייד-בר בדיוק אחרי שכל הכותרות עברו חשיבה מחודשת וקיבלו אופי.

איזה מהשניים יוצר אווירה? איזה מהם נותן מסגרת עם אישיות לכל מה שבפנים? מי מושך יותר להישאר ולעמוד על טיבו של הבלוג? איפה יש יותר חיים, תנועה וחשק?

חשוב מאוד: הכותרות החדשות שנבחרו במקום הכותרות הרגילות – נבחרו בקפידה. לא כל הרעיונות החמודים שעלו התקבלו בסופו של דבר, אלא רק אלה שהתיישבו עם האופי שנעמה אורבך, בעלת הבלוג, רצתה לגבש עבורו. לסטודיו "נעמה מגשימת מתנות" – ולכן גם לבלוג שלו – יש אופי מובהק שהוגדר ונרקם בקפידה ובאהבה עוד לפני שהבלוג עלה לאוויר. נעמה הגדירה חזון ומשימה (Vision & Mission) לסטודיו שלה (הם כתובים באודות) והתוותה לו ערכים מרכזיים (כמו משפחתיות, נוסטלגיה, איכות, עדינות, מקוריות ועומק). לכן הכותרת לפוסטים ישנים לא נשארה "ארכיון" אלא הפכה ל"פוסטים בעליית הגג" (מחסן ידוע של אוצרות משפחתיים), והפוסטים החדשים זכו לקריאת השוּק הנוסטלגית "טרי טרי!" (המלמדת גם על איכות). כותרות אחרות פשוט קיבלו צורה מקורית יותר מהרגיל, אבל תמיד עמדו במבחן הערכים והחזון של הבלוג. ככה יוצרים אווירה. ככה יוצרים בלוג עם אופי חד-פעמי, עקבי, מבודל מאלפי הבלוגים האחרים, עם אישיות זכירה שהיא רק שלו.

בבלוגים של בישול זה הכי קל: בבלוג בצק אלים – כלי שימושי להפליא למתוסכלי-מטבח שרוצים לאכול טוב – במקום "תגיות" כתוב "אז מה מתחשק לכם?" ובמקום "קטגוריות" כתוב "סוגים של מתכונים" (ובכלל, אפשר לשמוע את האישיות בכל מילה בבלוג). בבלוג האוכל שביתה איטלקית ההרשמה לבלוג היא "עדכונים חמים מהתנור" ופוסטים אחרונים זה "מה התבשל פה לאחרונה".

אבל זה לא חייב להיות ממש קשור לנושא, זה יכול להיות פשוט עם אופי מובהק, כמו בהמלבישה של שלי גרוס:

גם הסייד-בר של הגר אשחר ניר בבלוג On-Scribbling הוא תענוג של אישיות. קפצו לבקר שם וחזרו אלינו!

שימו לב שכל הכותרות, בכל הדוגמאות שהבאתי, נשארו שימושיות, כלומר קוראי הבלוג יכולים להבין בקלות מה הן אומרות ולאן הן לוקחות. אז אל תתחכמו יותר מדי, הכי חשוב שיבינו אתכן וימצאו בקלות את מה שמחפשים.

כדאי לדעת שהחזון, המשימה והערכים שתקבעו בשלב זה יעזרו לכן מאוד לכוון גם את התכנים של הפוסטים, את המינונים, את סדר העדיפויות, את העיצוב, ואפילו את קבלת ההחלטות העסקית. כדי לקבוע חזון, משימה וערכים לבלוג ולעסק שלך – יש ברחבי הרשת שלל מידע ומדריכים מצוינים. יש מדריך מפורט, בהיר וקל ליישום גם בפרק הראשון בספר שלי.

 מילים יוצרות תנועה. לאן את רוצה שיגיעו?

הכותרת "חנות" היא כותרת סטטית מאוד. יש בה מילה אחת שאינה מתייחסת לאף אחת ולשום דבר. לעומתה, בכותרת "צאו לשופינג בחנות שלי" יש התייחסות אישית גם לקוראות וגם לבעלת החנות, יש פועל ויש הזמנה לפעילות אהובה במיוחד (שופינגגגג).

בכותרות שיש להן חשיבות מיוחדת עבורכן, השקיעו אקסטרה מאמץ, תנו כותרת שיש בה הנעה לפעולה ושבאמת מעניינת את הקוראות שלכן.

בתפריט הראשי של הבלוג סימני דרך הייתה כותרת "המתנות שלי" שהובילה אל גלריית המתנות של הסטודיו. כמו הכותרת "חנות", גם הכותרת "המתנות שלי" היא סטטית: אין בה התייחסות לקוראים ואין בה תנועה. אז שינינו אותה ל"מחפשים מתנה?"

זאת שאלה שהתשובה עליה כמעט תמיד היא "כן", וגם אם כרגע אני לא מחפשת מתנה, חיפשתי אתמול או שאחפש מחר. ואכן, מבין הכותרות הקבועות בבלוג – זו הכותרת שזוכה להכי הרבה לחיצות, פשוט כי זו שאלה רלוונטית שבאמת מעניינת את הקוראות.

לעתים קרובות בלוגריות כותבות בתפריט הראשי כמה מהקטגוריות החשובות שלהן, וזה מצוין. במקרה זה, כדאי לתת להן כותרות שיהיו ברורות מצד אחד אבל גם מעניינות לקהל היעד שלכן מצד שני. צריך לזכור ש"עיצוב", "סדנאות", "הורות", "אירוח", "פרינטבלס", "המלצות" או "DIY" (ואלה רק כמה דוגמאות לקטגוריות נפוצות במיוחד) יש בהמון בלוגים, ואנחנו מנסות ליצור בידול, אז רק לקטגוריות שחשובות לכן במיוחד (בחרו מקסימום שלוש כאלה, עדיף שתיים) אפשר לתת כותרות לא אינפורמטיביות, כדי ליצור עניין ואופי. גם כאן חשוב שלא להתחכם יתר על המידה, כדי שעדיין יבינו בקלות מה יש בקטגוריה. למשל, בבלוג Rooms & Words, לקטגוריה שהייתה יכולה להיקרא סתם "המלצות" קוראים "תראו מה מצאנו", ולקטגוריה שהייתה יכולה להיקרא "עיצוב" קוראים "שיעור בסטייל". בעיניי, שני הניסוחים שנבחרו מסקרנים ומניעים יותר מכותרות אינפורמטיביות, וגם יש להם יותר אופי.

אבל לא צריך לשנות את כל הכותרות של כל הקטגוריות, ממש ממש לא. אני מציעה בחום לעבור על הקטגוריות ועל הכותרות של התפריט הראשי, לבחור את אלה שהכי חשוב לכן שילחצו עליהן ולוודא שהן לא כלליות וסתמיות מדי, אלא באמת מעוררות עניין אצל קהל היעד המסוים שלכן. ובכל מקרה, נסו לעקוב ולראות אם השינוי מעלה את הכניסות ללשונית או לקטגוריה שחשובה לכם. אם לא חל שינוי, אפשר לשנות שוב ולנסות עוד רעיונות.

הרשמה לעדכונים – אם יש תועלת, יש היענות. ככה זה בני אדם

כמה שאתן רוצות שהקוראות יירשמו לבלוג שלכן, ככה הן לא רוצות. אל תיקחו את זה אישית. מבחינתן, כל הרשמה כזאת היא עוד המון מידע למייל שלהן ולחיים שלהן העמוסים ממילא בכמויות לא נתפסות של תוכן. גם אתן מעבירות במסננת דקיקה את אלה שמקבלים גישה למייל שלכן, נכון?

הזמנה שהיא משפט אחד תבניתי וסתמי שמופיע בעוד מיליון בלוגים – "השאירו מייל וקבלו עדכון בכל פעם שעולה פוסט חדש" (או משהו כזה) – לא עושה חשק. גם אם תשימו את המשפט הזה בתוך פופ-אפ מושקע ויפהפה, תזכרו שהקוראות שלכן רואות עשר הזמנות כאלה ביום וצריכות לבחור ממי לקבל מיילים קבועים. מה יגרום להן לבחור דווקא בבלוג שלך? שתגידי להן בדיוק מה הן יקבלו ולמה זה כדאי להן.

התגובה הכי נפוצה שאני מקבלת כשאני אומרת את זה היא: אם הקוראות כבר נכנסו לבלוג הן יודעות על מה הוא מדבר, ואם נציע להן להישאר מעודכנות, הן כבר מבינות לבד על מה העדכונים, לא ככה? ובכן, לא. כלומר, הן יודעות בגדול על מה הבלוג, ויודעות פחות או יותר על מה יהיו העדכונים, אבל אל תשאירו להן לנחש לבד למה כדאי להן להירשם. זה אלף-בית של שכנוע. הגידו להן במפורש מה בדיוק הן יקבלו למייל שלהן שיהיה ממש ממש שווה.

אז דבר ראשון, אל תתחילו במה שאתן מבקשות מהקוראת (את המייל שלה) אלא במה שאתן נותנות לה (תוכן מעולה). למשל, אם יש לכן בלוג בנושא תכנון אורבני, אל תפתחו את ההזמנה ב"הירשמי לבלוג שלי" אלא ב"בואי לראות את העיר בעיניים חדשות". מי שתכנון אורבני מעניין אותה, משפט כזה יתפוס אותה מיד, כי הוא נותן לה ערך אמיתי ורלוונטי, ולכן היא תמשיך לקרוא את ההזמנה. אם אתן מתקשות למצוא ערך ספציפי, מצאו כותרת חמודה ומגניבה שתתפוס את הקוראות שלכן ותגרום להן לעצור.

אחר כך כתבו שלוש נקודות ק צ ר צ ר ו ת שמציגות את הדברים הכי מעניינים בבלוג שלכן (שאתן חושבות או שאתן יודעות שהם הכי מעניינים, לפי מספר הכניסות). למשל, במקרה של בלוג על תכנון אורבני זה יכול להיות:

• מקרים מרתקים מכל העולם (עם צילומים!)
• כל מה שמעניין בתכנון בארץ
• ראיונות אישיים עם מתכננים מובילים

תהיו ספציפיות ורלוונטיות וכתבו את מה שהכי יסקרן את סוג הקוראות שלכן. תנו להן ערך שהן יוכלו להבין מיד ולהגיד לעצמן: כן, על זה אני באמת רוצה לשמוע, את זה אשמח לקבל.

"אבל אף אחת לא תקרא שלושה סעיפים ארוכים כאלה!" כן כן, אני מכירה גם את הטענה הזאת. אז קודם כל, באמת שלא יהיו ארוכים, כתבו מאוד קצר ולעניין, ואם אתן מעצבות פופ-אפ, עצבו אותו עם שורות קצרות, נקי ומאוורר. וחוץ מזה, תראו את התמונה המדהימה הזאת: האחוזים שלמטה מימין אומרים בכמה עלה שיעור ההרשמות אחרי שהתווספו שלוש הנקודות. רק אומרת. עכשיו תחליטו בעצמכן 🙂

מקור: http://contentverve.com/how-to-write-high-converting-signup-form-copy/

גם את ההודעה שמקבלים אחרי שנרשמים למייל לא כדאי להשאיר רק "ההרשמה נקלטה בהצלחה" או "תודה שנרשמת". זאת עוד הזדמנות ליצור התרגשות, ציפייה וסקרנות ולהראות שההרשמה הייתה בדיוק הדבר הנכון לעשות.

כדי לראות איך ההרשמה לבלוג – שהיא פעולה טכנית ואפילו מציקה – יכולה להפוך לחוויה שלמה ומרגשת שמחזקת את האופי הייחודי של הבלוג – הנה דוגמה: זאת ההזמנה להירשם בבלוג סימני דרך שכבר הוזכר קודם.

אגב, העיצוב כאן מושקע, כי זה בלוג של מעצבת, אבל גם הזמנה פשוטה בהרבה תעשה את העבודה אם הטקסט יהיה מספיק מעניין.

בגרסת הסייד-בר הכותרת ברורה יותר (אבל עדיין מגניבה ותופסת), כדי שמי שמחפשת במיוחד את ההרשמה תמצא אותה בקלות:

וזה אישור ההרשמה. איזה כיף לקבל אותו, עוד לא התחלנו וכבר מעניין פה!

אם אתן הולכות על זה ורואות שאחוז הנרשמות לבלוג עולה – ספרו לי, זה ישמח אותי מאוד!

בונוס קטן וכיפי: עמוד 404

אמנם אמרתי שאדבר רק על שני נושאים, אבל אני לא מצליחה להתאפק: מכירות את זה שאתן לוחצות על קישור ומגיעות להודעה "העמוד לא נמצא" או "page not found"? זה נקרא שגיאת 404, וזה קורה כשמסירים או מזיזים עמוד מהכתובת המקורית שלו או כשהגולשת הקלידה כתובת לא נכונה. בבלוגים זה די נפוץ להזיז פוסט או אפילו למחוק אותו, ועוד יותר נפוץ שפוסטים מלנקקים זה אל זה. לכן סביר להניח שקוראות יגיעו מדי פעם לעמוד 404 שלכן. כדי להפוך את המבוי הסתום הזה לדלת פתוחה, כדאי לתת גם לעמוד הזה טאץ' אישי: לכתוב משהו חמוד, להוסיף אימג' שינעים את החוויה ולתת לינקים או שדה חיפוש שיחזירו את הקוראת האבודה אל הבלוג.

זה ה-404 המקסים של הבלוג On-Scribbling:

וזה 404 של סימני דרך, שמציע מיד לינקים ומניע את הקוראת לחזור אל הבלוג:

 ביוש!

יכולתי לכתוב לכן עוד המון על עמוד צרו קשר (תכתבו שם כמה מילים אישיות, זה חשוב מאוד!) ועל כפתורים (גם בהם אפשר לתת לקוראות ערך אמיתי), אבל כבר עברתי את ה-2,000 מילה, והכל גם כתוב בספר שלי מיקרו-קופי: המדריך המלא. אז רק אגיד לסיום שאם אתן משנות את המיקרו-קופי בבלוג שלכן לפי הפוסט הזה, אשמח מאוד אם תעלו קישור כאן בתגובות או שתשלחו לי לראות: kinnerety@gmail.com. כי יש נשים שאוספות נעליים או תיקים, אני אוספת דוגמאות למיקרו-קופי מעולה מרחבי הרשת.

בהצלחה!

כנרת

וכמובן, הטבה לקוראות הבלוגריסטית!

בנוסף לפוסט הנדיב ושופע הידע, כנרת מעניקה לקוראות הבלוגריסטית הטבה על רכישת ספרה מיקרו-קופי: המדריך השלם. מחיר הספר לקוראות הבלוגריסטית הינו 110 ש"ח במקום 130 ש"ח. בחום אני ממליצה לרכוש.  (מה גם שאני גיליתי אחרי הרכישה שיש לנו סניף דואר בסופר..)

קוד קופון: hablogeristit

במידה ונהניתן עד כדי כך שאתן רוצות לקרא גם על הסיפור של כנרת והמיתוג המקסים שלה, מוזמנות להמשיך את הקריאה בבלוג של הגר אשחר ניר שבמקרה העלתה היום פוסט משלה על כנרת ומיקרו-קופי (דברים לא קורים סתם מסתבר).

הפוסט הזה גרם לי כבר כבר לשנות את הכותרות בסייד בר בבלוג שלי הנוכחי (סרגל ימין) אהבתן את הכותרות?

ואיך המיקרו-קופי נראה אצלכן בבלוג? מחכה ללינקים בתגובות, ואם הפוסט גרם לכן לחשוב על המיקרו-קופי והבלוג שלכן, אשמח שתספרו לנו.

כנרת יפרח תלמד ב 24/12/17  את הבלוגריות בהאבבלוגינג – החממה לבלוגינג מקצועי אודות מיקרו-קופי. ממליצה בחום להירשם לסדנא הזאת. כל הפרטים בלינק.