איפה ואיך הבלוג הפתיע אותך? – סקר בלוגריות ענק
קחו הרבה זמן לקריאה, כי כראוי למסיבת יומולדת, זה הולך להיות ארוך ומרתק אש:
אז למי שעוד לא ראתה, אתמול התאריך היה ה3108 קרי ה BLOG DAY. אני כל כך שמחה שהיום הזה הגיע, ולא רק בגלל שלמחרת מתחילים בית ספר, אלא בייחוד כי כל היום הפייסבוק שלי היה בחגיגות ענק של בלוגריות שחגגו בבלוג שלהן את הBLOG DAY. מבחינתי, אני רואה בזה הישג גדול, הצלחתי להביא משהו לקהילה, וזה את חגיגות הבלוג. אני זוכרת את עצמי לפני כארבע שנים, הייתי כמעט בין הבודדות שחגגו את יום הבלוגים ואילו היום, וואו איזה כיף.
את הבלוג דיי התחלתי לחגוג באופן רשמי לפני ארבע שנים, אפשר לקרא את הפוסטים הישנים בשביל להבין איזה דרך עשינו מאז ועד היום. אני כל כך גאה בדרך הזאת. אגב, אי אפשר לדעת לאן נגיע בדרך הזאת של הכתיבה, ואחד הדברים היפים שבלוג מאפשר לנו הוא הראייה הרטרוספקטיבית על הדינמיות של החיים, של הבלוג ושל העשייה שלנו בזכותו.
אני אסכם גם את השנה הנוכחית, יש כבר פוסט מתבשל אודות השנה המטורפת שעברה עלי, ועל התכנונים המרגשים לשנה הקרובה, אבל כמו שכתבתי, זה מתבשל ועוד לא מוכן. צריך לקרות עוד כמה דברים בדרך בשביל שהפוסט הזה יצא לאוויר. יש למה לחכות.
הסיום הכי יפה של אתמול היה, בעיני, סיום ההרשמה לפרלמנט 2017-2018, כל הנרשמות והנרשם מרגשים אותי ברמות אחרות לגמרי. ברוכה הבאה לקהילה. הולכת להיות לנו שנה מדהימה ותודה על האמון.
בלוגים נוספים שחגגו היום את ה BLOG DAY:
מיכל מנור בן ארי מהבלוג רואה עולם עם פרגון ל 9 בלוגריות טיולים שהיא אוהבת במיוחד. אפשר לקרא פה.
ערן בריימן מהבלוג The Laughing Traveller פרגן ל 6 בלוגרי טיולים שהוא אוהב במיוחד ולעוד שני בלוגים בנושאים שונים לחלוטין. אפשר לקרא פה
עמנואלה ביאנר מהבלוג מיס מנדלה פירגנה ל 6 בלוגים נהדרים שאני אוהבת גם. אפשר לקרא פה
לאה כהן מהבלוג ליקוטי שיבולים, בלוג סופר מקצועי! פירגנה ל 9 בלוגים מגוונים שאת חלקם לא הכרתי וזה תמיד שמח להכיר בלוגים חדשים. אפשר לקרא פה
קרן אורן מהבלוג קרן אורן עיצוב פנים מבריא מפרגנת ל4 בלוגריות מוכשרות במיוחד. אפשר לקרא פה
חן יאקה שומרון מהבלוג לימונדה מפרגנת ל 5 בלוגים עם הרבה כבוד, אפשר לקרא פה
אושרה פחימה שמש פרגנה בשרשור ענק לבלוגים לכבוד הבלוג דיי. אפשר לקרא פה
ערבה גרזון רז פרגנה בעמוד שלה בפיסבוק לבלוגים, אפשר לקרא פה
אטי הדר (שפיתחה לי את האתר ההו כה מהמם הזה) גם כן פרגנה לבלוגים ולאתרים שהיא פיתחה השנה, אפשר לקרא פה
קרן בר עם המלצות על 5 בלוגריות מתחומי הלייפסטייל שהיא אוהבת במיוחד אפשר לקרא פה
נעמה אורבך מהבלוג סימני דרך פרגנה לחמישה בלוגים שמשמחים אותה. אפשר לקרא פה
זיוה רענן מהבלוג שמתי לב עם המלצות על בלוגים שהיא מתחברת אליהם בבסיס הסיפור. אפשר לקרא פה
ואחרי ההקדמה הזאת, אפשר להתחיל לחגוג?
השנה החלטתי לבקש מחברות הקבוצה שלי בפיסבוק בלוגינג מתחביב למקצוע (אליה אפשר להצטרף לאחר השתתפות בהכשרה שלי) שיסכמו לנו את השנה של הבלוג שלהן על ידי מענה על שלוש שאלות:
1. למה פתחתי את הבלוג?
2. מה הדבר שהכי הפתיע אותי בעקבות הבלוג?
3. לינק לפוסט שאת הכי אוהבת בבלוג שלך. והסבר למה את אוהבת את הפוסט הזה במיוחד.
את השאלות הללו אני מצפה שתשאלו גם את עצמכן, אלו הן שאלות שבדרך כלל לא נשאל, אך הן סוללות את הדרך, שוב על ידי ראייה לאחור וראייה לעתיד. אני גם מלמדת את זה בקורס און ליין שלי אודות בלוגינג מתקדמות.
התשובות שקיבלתי בשרשור הזה היו כל כך מרגשות, הן מבחינת השיתוף והן מבחינת ההשפעה של הבלוגים על הבלוגריות. וכשצירפתי את כל התגובות לפוסט אחד, זה הזכיר לי את עבודת המחקר שעשיתי במסגרת התואר השני אודות עולם הבלוגים, גם אז זה היה עושר ואושר גדול. יש כל כך הרבה מה ללמוד על האפשרות של הבלוג לפתח אותנו בתור אנשים ועסקים, אותי זה פשוט מרתק. מזמינה אתכן לקרא וליהנות: (לחיצה על התמונה תעביר אותך לבלוג)
הבלוג של הדס וילף "אין מקום שהוא רחוק מדי"
1. פתחתי את הבלוג בהתחלה כדי לקדם את העסק. היום אני בעיקר נהנית
2. הפתיע – הלכתי להביא משהו למישהי שאני לא מכירה והיא לא מכירה אותי. היא פתחה את הדלת ועוד לפני שאמרה שלום צעקה בהתלהבות "אני קוראת אותך!".
3. אולי לא הפוסט שאני הכי אוהבת, אבל הוא בין האהובים עלי: מה בין יוגה, "הפולנייה" וארגז ירקות אורגנים?
עדי מורן קיבא מהבלוג מעציםמאמא
1. רציתי לקדם באמצעותו את העסק
2. רוב הכתיבה שלי בכלל אישית ולא מהעולם המקצועי שלי וכיף לי לכתוב. זה לא עול כמו שחשבתי שיהיה.
3. פוסט אהוב עלי הוא אמא נוכחת כי הוא בדיוק זה- התזכורת למה בחרתי לעסוק במה שאני עוסקת, לתמצית ההוויה שלי, ליעוד שלי להיות שם בשביל אחרות. והוא מרגש אותי עד דמעות בכל פעם מחדש
נירי שאול מהבלוג אמא מטיילת לבד
1.פתחתי את הבלוג כי הרגשתי שאני חייבת לשתף בתחושות שלי ובחוויות שלי מהנסיעות לבד לחו"ל, ואני רוצה להגיע לכמה שיותר אמהות ולתת להן השראה לעשות את זה בעצמן ולקבל ממני כלים כדי לצאת לדרך הכי מוכנות. הרגשתי שאני רוצה לעשות כל מה שאני יכולה כדי שעוד אמהות יחוו את זה, אז הבלוג הוא תחילתו של המסע בדרך שלי להגיע לכמה שיותר כאלה.
2.מה הכי הפתיע אותי בעקבות הבלוג? קודם כל ההדים והתגובות שקיבלתי עליו, גם בנושא של הבלוג וגם בקשר לסגנון הכתיבה שלי. אחרי חודש שהבלוג היה באויר קיבלתי פניה אישית ראשונה ממישהי שלא הכרתי, שביקשה את עזרתי ב"יציאה לדרך", וזה ממש ריגש אותי כי הבנתי שאני באמת מצליחה לגעת.
עוד ערך מוסף שהגיע היה האהבה והחיבוק מקהילה שלמה של בלוגרים שנחשפתי אליה באמצעות הבלוג וזה ממש מחמם את הלב.
3.האמת היא שאני אוהבת את כל הפוסטים שלי, כל אחד מהם יוצא ממקום כל כך אישי ומחובר למשהו שעברתי עם עצמי או שהיה חשוב לי לשתף. פוסט שאני מאוד קשורה אליו הוא הסיפור של הלונה-פארק הנטוש בברלין שטיילתי בו. הוא מחזיר אותי לרגע מאוד עוצמתי שהיה לי עם עצמי לבד, וזה היה יום של הרבה מאוד תובנות בקשר להרבה דברים בחיים שלי, וזה מעביר יפה את התחושה הזאת של להיות לבד בחו"ל.
גלית שול מהבלוג לאהוב ת'עבודה
ערבה גרזון רז מהבלוג אישווה
חן יאקה שומרון מהבלוג למה לא סיפרתם לי?!
את 'למה לא סיפרתם לי' פתחתי כי הכריחו אותי. ההריון של יוני סיבב לי את כל המערכת, לא הכרתי את עצמי ואז הוא נולד והפכתי פתאום למישהי אחרת. זה היה מבלבל ומפחיד והייתי צריכה להוציא קיטור. הסטטוסים בפייסבוק והתמונות באינסטגרם קיבלו המון תגובות והזדהות. זה עזר לי והבהיר לי עוד יותר את הנקודה שתמיד אמרתי – לא מספרים לנו שום דבר וזה חבל, הרגשתי שאם היו באמת מספרים לי קצת ממה שעשוי לעבור עלי זה היה עושה את הפיצוץ של הבועה הרבה פחות טראומתי. אז שמעתי בסופו של דבר לכל הקולות של החברים הקרובים שאמרו לי לעשות עם זה משהו ופתחתי את הבלוג.
אני ידעתי שיש מי שיתחבר למילים שלי, זו הרי חלק מהסיבה שפתחתי את הבלוג אבל זה כל הזמן ממשיך להפתיע. כשמישהי באה ואומרת לי תודה ושעזרתי לה להתמודד עם דברים – אין לזה מחיר.
אבל יותר מזה הפתיעה אותי העובדה שזה כל כך משחרר, להוציא את המחשבות והתהיות ובעיות והתסכולים החוצה. אני עדיין קוראת לו הפסיכולוג שלי וזו ההגדרה הכי נכונה שאני מוצאת לו – הוא סולל לי דרך להבין את עצמי ולהבין את יוני בצורה טובה יותר.
קשה לבחור את הפוסט האהוב עלי אז אני אשים את זה שמספר על נקודת המפנה
מיכל מנור בן ארי מהבלוג רואה עולם
1.. פתחתי את הבלוג כדי לעסוק בצורה טוטלית במה שאני אוהבת, זאת לאחר שחשתי מיצוי בעבודתי כעיתונאית ורציתי משהו משלי.
2. מפתיע ומרגש אותי בכל פעם מחדש שאנשים שאני מכירה וגם כאלו שלא מכירה מספרים לי שתכננו את הטיול שלהם בעזרת הבלוג שלי.
3. הפוסט האהוב עלי הוא הפוסט 'הרומן שלי עם ברלין' כי הוא מצליח לשלב בין תחושותי האישיות לבין המלצות פרקטיות על עיר שהתאהבתי בה
ליאת לזר מהבלוג של ליאת לזר הכל על משאבי אנוש
1. רציתי שיכירו אותי בעולם של משאבי אנוש וניהול.
2. שמפרסמים ואנשי משאבי אנוש רוצים לפרסם את הדברים שהם עושים באתר שלי
3.הפוסט שכתבתי על הפיטורים שלי שזכה ל 13000 כניסות.
קרן קטקו איילי מהבלוג חיים משותפים
פתחתי את הבלוג בהתנדבות כדי לעודד ולהעצים את כל העוסקים בתחום החברה המשותפת. ישנם המון תוכניות, ארגונים ויוזמות שמקדמות ופועלות למען חיבור בין חברות, אוכלסיות ובכלל בין בני אדם שנולדו לתרבויות ומסורות שונות. ראיתי שרובם פועלים במעגלים נפרדים. מעגל חינוך חברה משותפת. מעגל היי טק וחברה משותפת. מעגל מדיה וחברה משותפת וכך הלאה. הבנתי שיש צורך ענקי לחבר בין המעגלים.
הפתיע אותי ווטסאפ שקבלתי ממנכ'לת אחת היוזמות לקידום חיים משותפים שבו כתבה לי – "אנחנו פעילים כל הזמן, אבל עכשיו שאנחנו אצלך בבלוג, אנחנו מרגישים שאנחנו חלק ממשהו גדול הרבה יותר". ואכן יש לי כ- 5000 כניסות מדי חודש רק אורגני עוד לא מימנתי שיווק כלל וכלל. אני חושפת מאות ארגונים, יוזמות ותוכניות. 80% מהפוסטים הם תכנים של מידע, לוח אירועים בחיים משותפים, מאגר ארגונים, קולות קוראים ולוח דרושים בתחום הזה. ו- 20% אני כותבת…. והנה לינק לאחד הפוסטים האהובים עלי
קרן בר מהבלוג Karen B
גלית קידר מהבלוג שיעמום הוא בחירה
בנתיים הבלוג ממש רחוק ממה שאני רוצה שהוא יהיה. בנתיים (עד שאני אלמד מה שאני צריכה ורוצה ללמוד), הוא קצת הפך להיות פלטפורמה פירסומית לחוויות לשעות הפנאי.
2. הכי מפתיע אותי זה לשמוע "היי אני מכיר/ה אותך – הבלוג שלך שיעמום הוא בחירה".
3. הפוסט שאני אוהבת שייך לקטגוריית – טיול בקטנה.
אני כל כך אוהבת לטייל, אבל מצבי הבריאותי, לא מאפשר לי לעשות טיולים קשים כמו בעבר.
אז בקטנה, ככה….
זיווה רענן מהבלוג שמתי לב
איילת ונציה מהבלוג התבלינים של איילת
רוית רוד מהבלוג של רוית רוד
2. מה שהפתיע אותי בעקבות הבלוג הוא שיש אנשים שקוראים באדיקות ועוקבים ומחכים לרגע שיצטרכו לעצב את ביתם, ומרימים טלפון ומספרים שהתחברו אלי מאוד באמצעות הכתיבה וככה בחרו בי. לא מתמונות של פרוייקטים, אלא מהתוכן והאופן. מאוד מרגש.
3. הפוסט האהוב עלי הוא ״כמה ולמה זה עולה לנו, לכם?״. הפוסט היחיד שהעזתי להביע עמדה מוצקה על תמחור עיצוב הבית. היו לי חששות רבים שהפוסט יהיה מעין ״גול עצמי״, והופתעתי לראות את כמות הקוראים העצומה, השיתופים, התגובות, ולא רק מקולגות.
אביבית ירקוני כהן מהבלוג הכל טוב
איה תמרי מהבלוג של איה תמרי יועצת לכלכלת משפחה
1. התחלתי לכתוב את הבלוג אחרי שקיבלתי פניה מאתר כלשהו בבקשה לכתוב לבלוג שלהם בנושאים מקצועיים. זה מאוד החמיא לי והלחיץ אותי אבל אז אמרתי לעצמי – רגע למה לכתוב לאחרים, אכתוב בשבילי וככה זה בעצם התחיל.
2. הדבר שהכי הפתיע אותי זו היצירתיות שהתפרצה ממני. שנים הסתובבתי ואמרתי לכל מי שעניין אותו לשמוע, וגם למי שלא, שאני לא אדם יצירתי. הבלוג גרם לי להבין שאני דווקא כן, לא ציירת מעולה אבל כותבת דווקא טוב.
3. הערך המשמעותי בחיי הוא המשפחה שלי והיא גם הכוח המניע עבורי אז הפוסט האהוב עלי הוא כמובן קשור למשפחה שלי
ערן בריימן מהבלוג The Laughing traveller
1.. עוד לפני הבלוג כתבתי לי חוויות בטיול או שניים ושלחתי לכמה חברים שאמרו שזה זורם טוב. אז אמרתי "יאללה בוא נפתח בלוג" כשאחת המטרות היא לחשוף אנשים למקומות פחות מוכרים.
2. אולי מה שמפתיע אותי כל הזמן זה כמה אפשר להתפתח… כל פעם שאני קורא מאמר, רואה וידאו, חוזר מכנס, אני מביו שיש כל כך הרבה מה לשפר!
3. קשה לבחור, אבל זה בטוח אי שם ב"למעלה של הרשימה" – זה היה היום האחרון שלי בטיול מקסים ושילב גם שמורה פחות מוכרת וגם מפגש קרוב עם… דב
אסנת חן מהבלוג אסנת חן התפתחות וצמיחה אישית
1.בעקבות 'סדנת פתיחת בלוג' שלך יונית התחיל להבשיל הרצון לפתוח בלוג. לא היה לי קצה חוט על מה לכתוב ואיך כל זה יצא אל הפועל ובכלל כל המהות של בלוג עמדה בסתירה לכך שמאוד שמרתי על הפרטיות שלי וכל נושא החשיפה היה ממש רחוק ממני. אבל היתה שם הקריאה שלשמחתי בחרתי להקשיב לה.
2. הבלוג הפך להיות מקום למימוש הפוטנציאל האישי בהיבט של ביטוי אישי, חיבורים והבנות שהתגבשו דרך המילים, יצירתיות, השתייכות לקהילה חמה ומחבקת ובעיקר סוף סוף הייתי אשכרה מרוצה מעצמי וגאה במה שיצרתי, בלי ספקות. משהו בתוכי בפנים קצת הזדקף גם בגלל הסיפוק העצמי אבל גם מהתגובות מסביב של מי שנכנס וקרא. וכן, גיליתי שאני יכולה לחיות בשלום עם החשיפה האישית וגם להשפיע לטובה על אחרים באופן כזה שאנשים יכולים להיטיב את הרגשתם דרך קריאת המילים שלי.
3. אני ממש אוהבת כל מה שכתבתי אבל אם צריך לבחור, הפוסט הזה שצירפתי ממש נכתב מהלב ואני חושבת שהרבה נשים יכולות למצוא את עצמן בתוכו והוא מדבר את הכאב שלהן: אני לא מספיק טובה.
יעל כרמי מהבלוג מכל האהבות
קשה לבחור פוסט אהוב במיוחד, אבל יש כזה וזה הפוסט על אבא של ע., בן זוגי, ועל הפגישה שלו עם זוגתו לאחר שעבר לגור אצלנו בבית הסיעודי בקיבוץ והיא נשארה בתל אביב, לפי בחירת בנותיה. אביבה היקרה כבר איננה, ואייב איתנו, ויחגוג בדצמבר 98. את הפוסט הזה קראו המון אנשים. המון. עד היום אני מקבלת עליו תגובות, ואני זוכרת איך כתבתי ובכיתי.
נעמה אורבך מהבלוג סימני דרך
1. פתחתי את הבלוג כי אני נורא אוהבת לקרוא בלוגים, ובלוגריות רבות נכנסו לי ללב והשפיעו עלי. הרגשתי שיש לי על מה לספר בדרך שרק אני יכולה לספר. אני מרגישה שהפורמט הזה נותן ביטוי לכמה יכולות שלי שעד אז קיבלו ביטוי באופן חלקי – המצאת רעיונות, צילום, עיצוב, כתיבה. מבחינתי הבלוג הוא המגזין הפרטי שלי.
2. הדבר שהכי הפתיע אותי זה שהקוראות שלי חושבות לפעמים שהחיים שלי כאמא הם בול כמו בבלוג – יצירתיים, סבלניים, עם המון תשומת לב לפרטים. אני מרגישה צורך להתנצל (בלב) כשאני מעבירה עם הילדים אחר צהרים סתמי עם טלויזיה וחביתה וסלט וצעקות רגילות. מבחינתי הבלוג הוא זרקור שמאיר על מה שאני בוחרת, אלה לא חיי היום יום, בטח שלא כל יום. עוד דבר שמאוד הפתיע אותי זה ה"השתלטות" של הבלוג על איך שאני רואה את העולם. כל דבר שאני עושה, בעיקר עם הילדים נכנס אצלי בראש לקטגוריה – זה כן לבלוג, זה לא לבלוג. מצד אחד זה קטליזטור לפרויקטים מגניבים, מצד שני לפעמים זו מנוחה להחליט – זה לא לבלוג ואני לא צריכה לתעד, לביים ולחשוב על זוויות.
3. פוסט שאני אוהבת במיוחד הוא הפוסט על המתנה שהכנתי לאחותי לחתונה. בפוסט יש שילוב של מתנה מיוחדת ואישית, הרבה ד"שים מהאייטיז ויחסים בין אחיות שזה נושא מרתק עבורי.
שרון גולן מהבלוג פינגרפוד
2. שאני ממש נהנית מהתהליך, מיצירת הרעיונות, העיצוב, הצילום, העריכה – כל השלבים שיוצרים פוסטים, כי בשונה מהעבודה היומיומית שלי – פה אני זו שקובעת מה יהיה ולמה, בלי להתחשב בשיקולי לקוח (חוץ מהקוראים.. אבל זה שונה).
3. לינק לפוסט שאני הכי אוהבת בבלוג: איך לעשות סדר במטבח. אני מאוד אוהבת סדר, אבל אף פעם לא תיעדתי תהליך סדר בבית בצורה כזו, והאמת – זה ממכר ממש. בנוסף, התגובות שקיבלתי עוד יותר עודדו אותי שחשוב שאמשיך בתהליך הזה ואשתף בו, כי הוא נותן השראה לעוד הרבה אנשים לגבי סדר וארגון בהתנהלות במטבח.
מירי אגסי מהבלוג Bead Work
2. מה שהפתיע אותי זה שנשים מכל העולם גילו עניין ונרשמו לבלוג.
עמנואלה ביאנר מהבלוג מיס מנדלה
למה פתחתי את הבלוג – שנים שזה היה במחשבות שלי גם אם לא קראו לזה 'בלוג'. ובכלל לא הייתי מסוגלת לכתוב וללחוץ על 'פרסם'. אבל לפני שנתיים החלטתי לנסות, הבנתי שזה משהו שאני רוצה בשבילי ולא היה לי מושג לאן זה הולך.
הדבר שהכי הפתיע אותי – העובדה שאני אוהבת לכתוב ואין לי בעיה עם זה שאחרים יקראו. מהרגע שהבנתי את זה פתאום צצו לי מלא רעיונות לפוסטים. וגם התגובות 
🙂
פוסט שאני אוהבת – בגלל שהוא מדבר על האהבות שלנו ועל כך שצריך לדעת מה הן. לא תמיד אפשר לעשות רק מה שאוהבים כי החיים, מה לעשות, לא תמיד מאפשרים. אבל חשוב לדעת מה באמת אוהבים, ולנסות לשלב את זה בחיים שלנו בדרך זו או אחרת. בתקופות מסויימות יותר ובאחרות פחות. אבל כשיודעים, זה כבר טוב
שרון היינריך מהבלוג Paris chez Sharon
2. מה הדבר שהכי הפתיע אותי בעקבות הבלוג? ללא ספק המעבר לפריז. בזכות הבלוג עברתי לפריז, בעצם הבנתי שכדי לכתוב על פריז אני צריכה ורוצה לגור בה. זה היה הצעד הכי משמעותי שעשיתי בחיי והיום אחרי 7 שנים נפלאות בעיר האורות, עם אהבה שנולדה במהלך סיור קולינארי ועם עסק משגשג אני מסתכלת לאחור באושר גדול ומברכת על הרגע הזה שבו שחררתי את הפוסט הראשון שלי.
3. לינק לפוסט שאת הכי אוהבת בבלוג שלך. והסבר למה את אוהבת את הפוסט הזה במיוחד. וואוו, זו שאלה ממש קשה
🙂 יש פוסט אחד שקראתי לו "לבד בפריז ולא בודדה". כתבתי אותו כמה שבועות אחרי שהבלוג נפתח והוא בא מהבטן. בכלל לא דמיינתי שאחרי 7 שנים 8 שנים אקרא אותו מהדירה הקטנה שלנו ליד האייפל. אני אוהבת אותו כי הוא בתולי, בלי כל אינטרס, ללא פילטרים, PURE אני. לעתים אני קוראת אותו כדי להזכר והוא זורק אותי אל מקומות אחרים, טובים יותר וטובים פחות, אבל אל מקום שבו עוד לא ידעתי לאן תוביל אותי הדרך. לפעמים כיף לא לדעת….תמרי סלונים ליבס מהבלוג Tamari & Me
למה פתחתי את הבלוג?
לא הרבה יודעים אבל שנתיים לפני שפגשתי אותך כבר לחצו עליי לפתוח בלוג. תמיד כתבתי מאוד יפה ואהבתי לכתוב והמקום של עיצוב וצילום וויז'ואל ממנו באתי היה בסיס מצויין להכל.
פתחתי בתפוז בלוג שקראו לו: אמא שלי מעצבת אופנה.
לפוסט הראשון והיחידי בו שהיה מאוד מצחיק האמת, היו המון תגובות וישר כשהן הגיעו החלטתי שזה מדי חשוף לי וסגרתי אותו. נבהלתי מאוד. ממש ברחתי.
ואז הגיע כעבור שנתיים "גילוי הפינטרטס שלי" שהוא בעצם הסיבה, או הטריגר שבזכותו בכלל נפגשנו את ואני ובדיעבד בזכותו נולד בעצם הבלוג שלי.
כשנפגשנו באתי עם אג'נדה לפתוח אתר לייבוא כלים מדנמרק יחד עם חברה שלי.
ואז שאלת אותי את ה – שאלה: תמר מה הדברים שאת הכי אוהבת לעשות…
ועניתי לך בלי לעפעף שאני הכי אוהבת: לוחות השראה, לכתוב ולצלם. ופינטרסט כמובן. ואמרת לי אז תכתבי על זה בלוג.
ועכשיו אני אענה לך למה פתחתי בלוג… כי לא התכוונתי לפתוח בלוג…הכל בא בהפתעה.
ואולי ובזכות המקום הרגעי והלא צפוי הזה, הכל התפרץ כל כך בטבעיות מהרגע הזה שאמרתי כן. הכל זרם כאילו זה היה צריך לקרות.
הדבר שהכי הפתיע אותי כמובן בעקבות הבלוג אלו האנשים. התגובות הרבות שהתחילו ממש מהפוסט הראשון. משהו בכתיבה האישית ובחשיפה שלי שיצאה ממני בלי להתכוון היתה חדשה בעולם הבלוגים ואנשים הסתקרנו מאוד על מה מדובר. מי אני? מה אני? מאיפה צצתי?
התחלתי לקבל המון טלפונים, הודעות בפרטי ותגובות ומיילים ואנשים שרוצים להכיר אותי לא הבנתי מה רוצים ממני… מה קורה לי בכלל. בסך הכל כתבתי פוסטים… ופתאום צמחה לה סביבי קהילה נפלאה, אנשים חדשים, הכרויות מחוץ למסך… פתאום החלו הסדנאות וההרצאות והפינטרסט… וקבוצת הפייסבוק שלי והפייסבוק בכלל… הכל קרה במקביל. ועד היום זה מפתיע אותי ומרגש אותי כל יום מחדש. זה נשמע כאילו זה בא מעצמו אבל לטובת בלוגריות מתחילות אני חייבת לסייג ולומר שעבדתי ועדיין עובדת מאוד מאוד קשה בשביל שזה יקרה וימשיך, זה לא בא מעצמו. זו עבודה קשה להגיע למקום הזה. אבל זו הנאה גדולה וסיפוק אדיר.
תמיד כשאת שואלת מה הפוסט האהוב עליי, אז כמובן שלא משנה כמה פוסטים כתבתי מאז וכולם יפים ואהובים עליי מאוד. ועדיין "אירלנד" (שהפך להיות כינוי שני לי בעולם הבלוגים) תמיד יהיה הפוסט שהפך את עולמי, ששינה את הבלוג שלי להיות מה שהוא היום.
פוסט שנתן לי להבין שמילים ותמונות מרפאות אותי, שמילים ותמונות יודעות ויכולות לגעת באנשים מכל העולם ובכל השפות.
ושבלוג עבורי הוא בית מוגן ונעים לכל המילים והתחושות שלי ששום בית אחר לא יוכל להכיל.
רבקה קופלר מהבלוג אוספת אוצרות
רחלי מדמוני מהבלוג אויר לנשמה
א. לתת לעצמי במה
ב. לתת לאנשים כלים לברר את סיטואציות חייהם ולהסתכל על המציאות בזוית חיובית ובריאה, אני רואה ככ הרבה אנשים שקשה להם, ואשמח לחלוק את הכלים שעזרו לי כל כך בכל התחומים.
ג.לאפשר ללקוחות שלי להבין יותר על מה העיסוק שלי אויר לנשמה מדבר.
ד. היה לי חלום לכתוב והבלוג מאפשר לי את זה בצורה הטובה ביותר.
ה. יש לי חלום לכתוב ספר וכל פוסט בבלוג יהפוך להיות חלק ממנו.2. מה שהפתיע אותי הכי בבלוג, זה ההתפתחות מפוסט לפוסט, זה לא יאומן איזה פוסטים כתבתי בהתחלה ואיזה היום, לא שאין לי לאן להשתפר, אבל הבלוג הוא ממש מפתח להתפתחות, היום לקוחות מגיעות אלי בעקבות פוסטים שהם קראו בבלוג..3. היה לי קשה לבחור, אבל בסוף בחרתי בפוסט הזה שהוא כלים ליציאה לדייט.. כי הרבה אחרי שכתבתי אותו פנו אלי לקוחות וחברות לעזרה בדייטים ומצאתי את עצמי פשוט שולחת להם למייל את המדריך הזה.. והתגובות היו שהן הולכות לשנן להדפיס ולתלות על המקרר..
ריבי לוי הולצמן מהבלוג Kalinka
טליה אורבך מהבלוג יוג בלוג
1. למה פתחתי את הבלוג? כי הבנתי שזו הפלטפורמה הכי מדויקת לצרכים שלי, שהם מיידיים ושיווקיים יותר מכתיבת פרוזה אבל מעמיקים ואסתטיים יותר מפוסט פייסבוק.
2. מה הדבר שהכי הפתיע אותי בעקבות הבלוג? ממשיך להפתיע אותי לטובה ה"הווה המתמשך" של הפוסטים. ממש היום התקשרה אלי תלמידה פוטנציאלית בעקבות פוסט שכתבתי לפני מעל שנה. הוא קולע בול לצורך פיזיולוגי שלה ובינגו, מצאנו זו את זו. בלי הבלוג אין מצב שזה היה קורה.
3. לינק לפוסט שאני הכי אוהבת: זה חייב להיות הפוסט הזה!
הוא מספר על הפרקט בסטודיו ליוגה שלי.
נשמע משעמם?! תאמינו לי שלא.
הפרקט הזה התחיל את המסע שלו בתור חורשה של אלף עצים שקנינו, כרתנו, שינענו, עיבדנו, ניסרנו, הקצענו, ליטשנו, הרכבנו, שייפנו וצבענו לבד.
זהו קצה הקרחון בתהליך ארוך, מרתק ומסעיר של בנייה עצמאית. בנינו בית מגורים וסטודיו שהיום הוא עסק שצומח יפה, מרחב פיזי ורגשי של הגשמת חלומות.
זה ביי פאר הפוסט הנקרא ביותר שלי, שהגיע לא רק לקהל הנשים המקסימות שקוראות אותי תמיד אלא גם להמון גברים מסוקסים.
סיפור הבנייה המיוחד ריגש המון קוראים. מוי כיף
מעיין אלכסנדר מהבלוג אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי
1. פתחתי את הבלוג לרגל השקת קורס בנושא אינטרנט בארגונים חברתיים, שריכזתי והעברתי עם תמי רובל בשתיל. זה היה במרץ 2009.
2. הפתיע ועדיין מפתיע: שדברים שנראים לי רלוונטיים לתקופה קצרה הופכים רלוונטיים שוב אחרי תקופה של חודשים או שנים. מצד שני, היו דברים שנראו לי מאוד מעניינים והשקעתי הרבה בכתיבתם ולא כל כך עניינו את קוראי הבלוג.
3. הפוסט הבא מיוני 2009 הוא סיכום של פאנל בלוגרים שערכנו בקורס. השתתפו בו יואב לרמן, שרון גפן ויוחאי עילם. הם סיפרו גם על בלוגים אישיים שלהם, וגם על עבודה בבלוגים שיתופיים או מקצועיים. הרבה השתנה מאז באינטרנט, אבל יש דברים שנשארו דומים ואפשר ללמוד מהשיחה. רבים מהקישורים בפוסט כבר לא זמינים, אבל אני בוחרת להשאיר ככה. כשפרסמתי את הפוסט, שיתפתי וקישרתי גם למשתתפים, ששיתפו את הפוסט ופירגנו – וזה היה משמח להרגיש חלק מרשת של בלוגרים שהערכתי ואני מעריכה עד היום, במסגרת העבודה המקצועית שלי.
טליה הדר מהבלוג אשת סטייל
1. את הבלוג פתחתי בתור רעיון למשהו כיפי לעשות בחופשת לידה – שחשבתי שיכול לחבר בין הרבה דברים שאני אוהבת ובראשם הכתיבה
2. מה שהכי הפתיע אותי היה שהבלוג פשוט סחף אותי מהרגע הראשוו והעסיק אותי 24/7 – הציף אותי ברעיונות ובעשייה מלאת אדרנלין – משהו שמעולם לא הכרתי קודם
3. הפוסט האהוב עליי – או לפחות אחד האהובים הוא דווקא פוסט קצר יחסית ואינפורמטיבי על רשימת האקססוריז הפרקטיים שלי למטבח. ולמה? כי הוא בסופו של דבר משקף בדיוק את אותם הדברים שרציתי לכתוב עליהם ביום הראשון שפתחתי את הבלוג וזו רשימה שאני כמעט כל פוסט חוזרת ומפנה אליה – ומבחינתי ה"ת'כלסיות", הפשטות וה"פרקטיות" שיש בפוסט הזה – זה מה שהבלוג שלי הוא בראש ובראשונה (וכמובן – בסטייל )
יפית גלב-גרוברג מהבלוג Family life
הכתיבה שלי התחילה כדרך לריפוי עצמי, עוד לפני שהבנתי שאני יודעת לכתוב ו 10 שנים אחרי הטראומה שעברנו כמשפחה.
בהתחלה כתבתי לעצמי, באמצע הלילה בפתקים של הטלפון, ואחרי שהצטברו לי מס' פוסטים, אזרתי אומץ והעלתי אותם בפייסבוק.
קיבלתי תגובות נהדרות שחיזקו אותי, אנשים הזדהו, שיתפו וחיבקו והקוראים הם אלה שעזרו לי להבין שחייב להיות לתכנים שלי בית חם.
2. הכי הפתיעו אותי התגובות הפרטיות של הקוראים. אחרי כל פוסט אני מקבלת תגובות שמחזקות אותי וגורמות לי להמשיך לכתוב. הגילוי שהתכנים שאני כותבת מגיעים למישהי שהיתה ממש זקוקה להם באותו רגע, שהיא קיבלה תמיכה, קיבלה כלים או חיבוק וירטואלי וכוח להמשיך – תמיד מפתיע אותי מחדש.
3.ה תלבטות קשה, אני אוהבת את כל הפוסטים שלי כי פוסט שאני לא אוהבת, לא מפורסם בבלוג.
בחרתי דווקא את הפוסט הזה: כיצד התמודדנו עם חרם חברתי, בגלל הרגישות שבו, הנגיעה לכ"כ הרבה משפחות שחוות את אותו הקושי והחשיפה העצומה שהוא הגיע אליה.
עברה כמעט שנה מאז שכתבתי אותו ואני עדיין נתקלת בו בקבוצות שונות כהמלצה של המשתתפות. זה הפוסט שגרם לי להבין מהו כוחו של בלוג.
החשיפה בו לא היתה פשוטה לי ולא לבתי, ידענו שהיא חשובה אבל רק אחרי שפירסמתי אותו וקיבלתי כמות תגובות מטורפת, הבנו שתינו כמה היקף הבעייה מטריד וכמה חשוב שהחלטנו להיחשף
חמוטל בן סיני מהבלוג Timeless movies
2. הכי הפתיע אותי זה הקהילה. לא ידעתי שיש עולם שלם של בלוגים ושל נשים שיוצרות, כותבות, מצלמות, משתפות… זה תענוג
3. בזכות הפוסט שלך עברתי על הפוסטים בבלוג והיה לי קשה לבחור… בסוף בחרתי בפוסט על עמנואל מרקס כי זה אחד הפרויקטים שהכי אהבתי לעשות. יש לו סיפור מדהים והוא איש יקר. זה הפרויקט שהזכיר לי השנה למה אני עושה את מה שאני עושה…
אסנת חזן מהבלוג The Aqua way
1. פתחתי את הבלוג בעקבות הפרסום שלך ל-TBEX השנה. יש לי שני בלוגים אחרים אבל אחרי שהשתתפתי בכנס תהיתי איך זה שעוד לא פתחתי בלוג טיולים עד היום, הרי זה מה שאני הכי אוהבת לעשות בעולם…
2. למרות שכבר היו לי שני בלוגים קודמים שפתחתי בלי התלבטויות ועניינים מיוחדים (אולי כי לא היו עצמאיים) הופתעתי לגלות כמה חששות, מחשבות והתלבטויות דווקא הבלוג השלישי הביא עמו (עיצוב, תכנות בוורדפרס שהיה חדש לי לגמרי ועוד התלבטויות). ההקמה שלו התארכה הרבה יותר ממה שתכננתי ועדיין הוא לא מתפקד כמו שאני רוצה. אבל אני עובדת ומשפרת ולא מתכוונת לוותר.
3. הפוסט האהוב עליי על הביקור ה 6 בשוויץ
תמר בהרב מהבלוג טרונצ'ו
1. פתחתי את הבלוג כשהחלטתי להפוך אותו למקצוע. אחרי כמה שנים של עיסוק בבלוגינג כתחביב גיבשתי מחשבות מוצקות לגבי בלוג החלומות שלי והחלטתי להגשים אותן.
2. הכי הפתיע אותי לגלות שהבלוג משפיע על הקוראות שלי. לפחות פעם בשבוע אני מקבלת תגובה ממישהי שמספרת לי על משהו שעשתה בעקבות הקריאה בבלוג, ומה שהכי משמח אותי זה שהרבה פעמים הקוראות לא לוקחות את הרעיונות אחד לאחד אלא מקבלות מהם השראה לדברים חדשים ומפתיעים שהן עושות עם הילדים.
3. בהמשך לסעיף הקודם, זה הפוסט שהכה הכי הרבה גלים מכל מה שכתבתי עד היום. מעבר לזה שהוא גם הפוסט הכי נקרא, קיבלתי כל כך הרבה תגובות מקוראות שהפוסט הזה גרם להן לקום וליצור זיכרונות נעימים לילדים. והאמת, שגם לי הוא גרם לעשות את זה וזו הייתה חוויה מכוננת.
נתלי תמיר מהבלוג עיר כפר ומה שביניהם
1. פתחתי בלוג, כי החלטתי בצורה הכי אינטואטיבית שיש, שיתאים לי ללמוד נושא שמסקרן אותי, משהו בעולם הבלוגריות קסם לי בלי להכיר אותו לעומק בכלל, הייתי פעילה בפייסבוק בעיקר בהעלאת תמונות וציטוטים, אבל לא ממוקד, בלי רעיון כלשהו/ מטרה שעמדה מאחוריו וככה גם פתחתי את
הבלוג, לא היתה לו אסטרטגיה או חלומות מרחיקי לכת, והייתי עם ים של מחסומים אישיים וחוסר בטחון בתחתונים
2. הדבר שהכי הפתיע אותי בעקבות פתיחת הבלוג: ובהמשך לכך שלא היו שם חלומות יותר מידי זה הדבר שהכי ריגש והפתיע אותי בכל המהלך,
זה בעיקר ההשפעה העצומה שלו על חיי היום יום שלי, כמה קרני אור, ושינויים הן בפן האישי והן בפן המקצועי היום אני התחלתי לעבוד בנישה שבכלל לא היתה במחשבות שלי לפני לידת הבלוג. ממש הוציא אותי לאור. אני מגיעה למקומות שונים ומזהים אותי מהבלוג, את העשייה שלי, קוראים ומתרגשים, מקבלים השראה, מתייגים אותי אנשים, וכל זה שום דבר אינו מובן מאליו מבחינתי.
גם הקהילה הענקית שנחשפתי אליה, גיליתי ועדיין מגלה מידי יום אנשים מרתקים ועולמות שלמים שבחיים לא הכרתי. הרחבתי את הידע האישי והחברתי שלי במעגלים שבכלל אני לא יכולה לקמט למספרים= התעשרתי במילים ובחברה אנושית, מחבקת ומפרגנת. ועל כך אני מודה בכל יום ביומו, על השפע הלא מובן הזה. שמש כחולה ועמוקה
3. ובהמשך לשינויים שהוא יצר אצלי בעיקר בעקבותיו הצלחתי למצוא את הפעימה הנכונה לי אחרי חיפושים ממושכים של כמעט 40 שנה.
הפוסט הזה מרגש אותי כי גם היתה לי איתו קפיצה משמעותית ביצירה שלי. הוספתי עוד רובד שלא היה שם לפני כן מבחינתי
רעות פרנקל מהבלוג רעות פרנקל עיצוב פנים
הכי הפתיע אותי שהכתיבה ממש לא באה לי בקלות. תפסתי את עצמי (ואני עדיין תוספת את עצמי) כרהוטה מאוד ובכל זאת מוצאת את עצמי מתערבבת ומסתבכת עם כל פוסט החל מהנושא שלו וכלה בניסוח של משפט כזה או אחר….
הפוסט שאני הכי אוהבת- הפוסט הראשון בבלוג. לפני כמעט שנה… כי הוא כזה חמוד וטומן בחובו כל כך הרבה התרגשות של התחלות חדשות.
דנה לב מהבלוג משפחה במסע
2.הופתעתי מכמות התגובות החיוביות. במיוחד מנשים שאיני מכירה.
3. זה פוסט אישי במיוחד על אמא שלי ולכן אני אוהבת אותו.
נעה ברנס מהבלוג ArTerminal
2. מה הדבר שהכי הפתיע אותי בעקבות הבלוג?
הקהילה שמסביב. הנשים (סליחה ערן…) שאני מכירה בזכות הבלוג, מאחורי המסך ובחיים האמיתיים.
3. קשה לבחור פוסט אחד שאני אוהבת, אבל לפוסט הראשון יש לי רגשות מיוחדים, כי הוא הבייבי הראשון. זה שדרש הכי הרבה אומץ לפרסם, ושעשה הרגשה כל כך טובה אחר כך.
לאה כהן מהבלוג ליקוטי שיבולים
2. מה שהפתיע אותי זה שעם הזמן, בעיקר בשנים האחרונות, אני לא רק מפרסמת קישורים למאמרים ופוסטים של אחרים, אלא גם כותבת פוסטים משלי על דברים מקצועיים שעשיתי – אם כתבתי פונקציה שנראית לי מוצלחת; אם מצאתי פקודות מעניינות שפתרו לי בעיות; או אם נתקלתי בבאגים מעניינים במיוחד.
3. הפוסט שבחרתי כאן אינו דווקא האהוב ביותר – לא הצלחתי לפתח יחס כה אישי לפוסט כלשהו – אלא פוסט שמאפיין את הבלוג שלי: אוסף קישורים בשלל נושאים של פיתוח לאינטרנט.
מיכל אגם אליסון מהבלוג עיצוב פנים וסטיילינג
נויה קומיסר מהבלוג תקשורת פותרת
לשתף בו- לא רק ממה שאני אספר על עצמי אלא באמצעות מה שאני כותבת . להגדיל את האפשרות שמי שיחפש דווקא את שירותיי- יגיע ליעד שרלוונטי בדיוק עבורו. הדבר שהכי הפתיע אותי זה שהמישהו הזה שמחפש דווקא מי אני – זו אני. כדי שאדע מה אני רוצה להעניק מעצמי אני קודם נדרשת להכיר את בעצמי עבורי ובזכות הכתיבה דייקתי ודייקתי כמו סופר שמעדכן טיוטות עד שהספר מוכן.
חן סיון מהבלוג יהלומים
מייד אחרי שהעליתי את פוסט הפתיחה, הועלה בקבוצת הבלוגריות של סלונה נושא כתיבה קבוצתי: היום הראשון שלי בכיתה א'. הפליא אותי שהפוסט הזה, תוך כדי שנכתב, 'כתב את עצמו' על בגדים.
.
מהר מאוד הבנתי שהכתיבה הבלוגית מחזירה אל קצות אצבעותיי אהבה ותיקה נוספת: אהבת הכתיבה, שהובילה אותי לפתיחת בלוג עצמאי שעלה לאוויר לא מזמן: 'יהלומים', ובו אהוב עליי במיוחד הפוסט 'אוטונומיה', שבו מצאתי עצמי מתעמתת עם הגדרה עצמי. משימה מורכבת.
.
'אופנאית' נולדה כשהייתי בת 50.
הפליאה ושימחה אותי במיוחד כמות הנשים הנפלאות שהכרתי והחברות החדשות שרכשתי.
אני מאושרת לספר שבארבע השנים האחרונות רכשתי יותר חברות מאשר בחמישים השנים שקדמו
ויקי גורשטין מהבלוג טעמים מקצה העולם
2. שנקודת הראיה שלי לגבי דברים תשתנה. כל דבר שקורה לי ישר מתורגם לי בראש להאם הוא post worthy, כל מנה שאני טועמת אני חושבת האם שווה לכתוב עליה.
כמובן גם כמות ההשקעה בבלוג ולא רק בכתיבה אלא בעיקר בשיווק ובהפצה שלו. החשיבות להיות פעילה במדיות החברתיות כדי לחשוף אותו לכמה שיותר אנשים. בנוסף לא ידעתי כמה חשוב יהיה לי שאנשים יכירו ויקראו את הבלוג.
3. אני מאוד אוהבת את הפוסט הזה מכיוון שהוא סיכום של תקופה נהדרת עבורי. תקופה שבה למדתי וצנחתי ולא רק בזכות הבלוג אבל בזכות הבלוג סכמתי את התקופה הזו (אני לא בת אדם של סיכומים בדר״כ).
פוסט שכאשר אני קוראת אותו ועושה לי נעים בלב
דליה שוחט מהבלוג Happy Home Stories
פתחתי את הבלוג בראש ובראשונה בגלל הצורך לכתוב, לספר, לשתף את החוויות מהבית שלי ומהבתים של לקוחות. בסיום כל עבודה הייתי מתפלאת שאדם זר מזמין אותי לביתו כדי לגעת, להכיר את החפצים שלו ולעזור לסדר את הכל מחדש בצורה טובה יותר.
ביחד עם זאת וברקע – המחלה של אמא. שדרכה הכרתי המון תכונות שלי, הדגשתי אחרות ובחרתי להיפטר מכמה שלא טובות לי…..
לכל בית יש סיפור. מישהו "צריך" לספר את זה…
חיה גולן מהבלוג פוטותרפיה ואימון
צבי חזנוב מהבלוג פרנקופילים אנונימים
טלי יחיה מהבלוג Create it
מדליה למי שהגיעה עד פה, אני רוצה לאחל לכן – תמשיכו לכתוב, בלוג זה כלי נפלא לעשייה, לשיווק, לשינוי, לצמיחה, לביטוי עצמי, למציאת העצמי, למציאת קהילה. בלוג זה כח משמעותי, תשתמשו בו בתבונה.
ובנימה אישית, אני מנצלת את הבמה לאחל בהצלחה למתוקות שלי, לנעה שעולה לכיתה א ולתמרי שעולה לכיתה ג. מאחלת לכן שהמסגרת לא תרפה את הכנפיים שלכן, ושתמשיכו לצמח בדרך שמתאימה לכן.
ואם יש לך רצון להצטרף לחגיגה, מוזמנת לענות על שלושת השאלות בתגובות בכדי שנכיר אותך:
1. למה פתחתי את הבלוג?
2. מה הדבר שהכי הפתיע אותי בעקבות הבלוג?
3. לינק לפוסט שאת הכי אוהבת בבלוג שלך. והסבר למה את אוהבת את הפוסט הזה במיוחד.
זיוה
כל כך מעניין לקרוא את הסיבות שהניעו כל אחת מאיתנו לפתוח את הבלוג וגם את האופן שבו כל אחת מציגה, אם בסדר מופתי או באופן אסוציאטיבי. המגוון הגדול הוא חגיגה. זה פוסט לחזור אליו שוב ושוב.
נתלי תמיר
גאיונית, איזו קהילה מרשימה הקמת, מעבר להקמה, את מניעה אותה קדימה בלימוד מתמיד.
מאיר ומחמם
"יש ציירים ההופכים את השמש לנקודה צהובה, אבל יש אחרים שבעזרת היצירתיות שלהם הופכים נקודה צהובה לשמש" (פאבלו פיאקסו)
גאה להיות חלק מהקהילה הנפלאה הזאת
ליאת לזר
כמה פשוט, ככה חכם ויעיל. יצא לי להכיר מלא בלוגים מענייניים. איזה פוסט כייפי. אין עליך!
ערן
עברתי עכשיו על כל התגובות והתבאסתי שאי אפשר לעשות לייק לתגובות 🙂
הכל נכון, במיוחד מה שתמרי כתבה!
יפית
וואו יונית, איזו השקעה ואיזה שפע! כיף להיחשף לקהילה משובחת. תודה!
מיכל אגם אליסון
אין עליך ועל הפירגון שלך ויצירת קהילה מחוברת כיף להיות חלק מהעשיה שלך ואני מודה שבכלל לא ידעתי לאן אני נכנסת ואני ממש שמחה על כך ועל הנשים שפגשתי בדרך הבלוג חוגג בדיוק שנתיים וממש מדגדג לי פוסט יום הולדת בהשראת הפוסט של נתלי, הרבה נעשה בתקופה הזו, אני רוצה להודות לך על המקום והבמה, שנה פוריה יקרה
עמנואלה
יש פה חומר לקריאה לשנה שלמה, עד הבלוג דיי הבא. תודה שהכנסת גם את מיס מנדלה לרשימה 🙂
דוכסית
ככה חוגגים בלוגינג!!
את ההשראה של הקהילה הכותבת לחגיגות יום הבלוגים, לקידום, צמיחה והתפתחות בתוך הבלוג ומחוצה לו.
לדעתי, צריך לעשות משהו משמעותי לקראת יום הבלוגים 2018 עבורנו.
ומי אם לא את???
תמשיכי להצליח! את ראויה לזה!
חן יאקה-שומרון
איזה פוסט מעולה, ממש נכס!
גאה להיות חלק מהקהילה הנפלאה הזו.
תודה!
אסנת חן
ואווו יונית, איזה פרויקט לקחת פה על עצמך. כל הכבוד על ההשקעה העצומה!!! כמה חשוב לעצור לעיתים ולשאול את השאלות הנכונות שמזמנות התבוננות ואיסוף של המחשבות. תודה רבה על האפשרות שפתחת כאן להופיע בבלוג שלך ובכלל, זה כל כך משמח להיות חלק מהקהילה המופלאה שיצרת.
תמרי סלונים ליבס
שפע זו המילה שלי. פוסט נהדר שעוסק בשפע אנושי מעורר השראה!! גאה להגיד – עוסק בנו, בכל הקהילה הנהדרת הזו.
כיף גדול לקרוא על בלוגים (שלכאורה) ברובם מוכרים לי כאן מהקבוצה, אבל בעצם יש עוד כל כך הרבה מה לגלות עליהם….
הרבה חומר משובח לסופ"ש.
יצרת לנו קהילה נפלאה, ועדיין יוצרת ואנחנו יוצרים יחד איתך וגם לחוד קהילות משלנו, זרועות חדשות לכל הדבר הזה שנקרא בלוגים ותוכן. אם זה לא שפע וקסם אז מה כן?
יש לנו קהילה מגוונת ומעניינת שגדלה מיום ליום, קהילה שעוסקת בטווח נושאים רחב, כל אחד יכול למצוא שם את עצמו.
את הבלוג/ים שמעניינים אותו. וכמו שזה נראה זה רק גדל וגדל עוד ועוד. בטוחה שבשנה הבאה ההיצע לפחות יוכפל…
בלוג דיי שמח לך יוניתוש באמת שזה יום חג!!
מזל טוב לנועה המתוקה שלכם שעלתה לכיתה א'.
אני מקווה שתמיד ישמעו את מה שיש לה להגיד לעצמה ולעולם הזה!! אין לי ספק שהיא תדאג לזה 🙂
לאה
תמרי, מצטרפת לדברייך כי היטבת כל כך לבטא את התחושה שהייתה גם לי בקריאת הפוסט הזה – תחושת השפע, והתחושה שבאמת כל אחד יכול למצוא שם משהו לעצמו – וכמובן תחושת התודה ליונית על שיצרה את הקהילה המגוונת והמעניינת הזו.
מיכל חפר
יונית, נהניתי מהפוסט, נכנסתי לכמה בלוגים, קראתי כמה כתבות ראיתי סרטונים והשארתי תגובות. פשוט מקסים
מיכל חפר
יונית, נהניתי מהפוסטר, נכנסתי לכמה בחוגים, קראתי כמה כתבות ראיתי סרטונים והשארתי תגובות. פשוט מקסים
נויה קומיסר
מה שכתבה חיה . מה שכתבה איה. יש כאן משהו שהוא מעבר למילים. הראש שמתחדש כל פעם לפני כתיבת פוסט חדש. חיוניות שרוצה שתמשיך לבעור בי. בכולנו. תודה על הרבה ממך ועוד יותר על מה שבאמצעותך נולד בי. שתהיה שנה נפלאה לכולנו וניפגש כאן בבריאות טובה בדיוק עוד שנה!!
galitshul
מרגש כל כך , גם להיות חלק מהקהילה, גם לראות אותך מקימה כזו קהילה, כמה את מעצימה אותנו, חגיגת בלוגים משובחת. מאחלת לנו שנת בלוגים מדהימה במילים ותמונות. תודה רבה יוניתוש
galitshul
מרגש כל כך , גם להיות חלק מהקהילה, גם לראות אותך מקימה כזו קהילה, כמה את מעצימה אותנו, חגיגת בלוגים משובחת. מאחלת לנו שנת בלוגים מדהימה במילים ותמונות. תודה רבה יוניתוש
חיה
אני מבטלת את המנוי לעיתון ולכבלים.
כל מה שמעניין אותי נמצא פה, וממילא ייקח חדשים לקרוא את כל הפוסטים המומלצים ואת כל הסודות הנוספים שמסתתרים בבלוגים האלה
:-))
יונית, שאפו – חלק כל כך גדול מכל זה הוא ממש יצירה שלך. משהו חדש קסום ומופלא שהבאת לעולם.
תודה לך
<3
איה
איזה פוסט נהדר, כיף לראות את כל הבלוגים הנפלאים האלה ביחד מול העיניים.
הקהילה שייצרת היא לא פחות מנפלאה ומדהימה, שמחה להיות חלק ממנה. תודה יקירתי!
חיה
מה שאיה אמרה :-))
רוית רוד
איזה פוסט יונית, איזו השקעה! כל הכבוד לך. וכבוד הוא לי להיות חלק קטן.
צבי חזנוב
תודה רבה על הפוסט המושקע! נהנתי 3 פעמים:
1. להכיר קצת יותר לעומק את הסיפורים מאחורים הבלוגים של חברותיי לפרלמנט הראשון.
2. להכיר בלוגים חדשים שאת חלקם כבר סימנתי לקריאה במהלך הסופ"ש (בגרנזי הסופ"ש מתחיל בשבת )
3. כי תמיד כיף להופיע אצלך 🙂
יום בלוגים שמח!
נעמה אורבך
איזה כיף של שרשור ותשובות. מרגש לקרוא את החלומות והמחשבות וההפתעות של הקהילה הזו. כיף להיות חלק מזה. תודה יונית על ההזדמנות.