לפני כחודש פנתה אלי בחורה, ואמרה לי שהיא רוצה לכתוב בלוג אישי, על החיים שלה, על ההתמודדות שלה עם מחלה של בנזוגה. היא שאלה אותי מספר שאלות הקשורות לבלוגים אישיים, שעליהן אשמח לענות בפוסט זה.

בלוג אישי – למה זה טוב?

רבים מהבלוגים האישיים נכתבים כדי לפרוק, כדי לשתף, כדי לסדר את המחשבות בראש. פרקטיקת הכתיבה נותנת מענה תראפויטי למחשבות ולתהליכים שהכותב עובר. הכתיבה עוזרת לכותב לנקות את המחשבות ולעשות סדר. ממליצה לקרא את המחקר של פרופסור עזי ברק על הערך התראפויטי של כתיבה בבלוגר אצל מתבגרים.

חלק מהבלוגים האישיים, נכתבים בגין קושי, כגון פיטורין, מחלה, אובדן, תהליכים רפואיים ארוכי טווח, מעבר למדינה אחרת. מעבר לפורקן האישי, הבלוגים יכולים להביא להזדהות רבה, בקרב קוראים שנמצאים במצבים דומים, וליצור מעגל תמיכה נוסף באמצעות תגובות ומסרים, ולעיתים אף תמיכה שיוצאת מגבולות המסך והמקלדת. (קורה בהרבה מקרים).
בנוסף,לעיתים הכותב ימצא שלכתוב בלוג, ולעדכן באמצעותו על מצב המציאות הקיים, יכול להיות יותר קל, מאשר לעדכן את החברים / המשפחה באופן פרטני, בפרטים שחוזרים על עצמם בכל שיחה.

מטרה נוספת לכתיבת בלוגים אישיים היא תיעוד. ממש כמו יומן אישי של פעם "יומני היקר שלום". הרבה נשים מתחילות לכתוב בלוגים ברגע שהן מתחילות להיות אמהות, ומטרת הבלוג היא לתעד את הרגעים, המחשבות, התהיות, התמונות, הרגעים של החיים החדשים. קיימים בלוגים של אנשים שהתחילו דיאטה ורצו לתעד את התהליך, בלוגים של אנשים שלא ידעו לבשל והתחילו לתעד את תהליך לימוד הבישול, בלוגים שלומדים תחום מסוים, ובאמצעות הבלוג מיישמים את מה שלמדו.

בלוג אנונימי או חשוף?

לעיתים המצב הרפואי, משפחתי, יחסים בעבודה, הסיטואציה לא נוחה לחשיפת האנשים האמיתיים. בהחלט אפשר להשתמש בשם סופר. זה לא שקר וגם לא בדיה, אלא עם כל הנתונים שסביבנו, מאוד קל לאתר אנשים וללמוד על החיים שלהם, גם בלי הבלוגים. אין סיבה לחשוף את מה שלא נעים לנו לחשוף, ולכן, אני בעד לחשוף רק מה שטוב ונעים לנו ומשרת את המטרה של הבלוג שלנו. הרי שהחשיפה אינה מטרתה לחשוף, אלא לפרוק, לכתוב על מה שכואב, ולא משנה אם יופיע השם יהודית או מנחם או החתול שמיל.

במידה והכותב לא מעונין לחשוף את עצמו (לא בשם, לא בתמונות, לא בפרטים מזהים) אפשר תמיד להמציא שם בדוי, להשתמש באותיות או כינויים, וגם לשנות את השמות כשאנחנו רוצים להתיחס למישהו, אבל לא תמיד רוצים להסתכן בכך שיזהה אותנו. (לדוגמא – אם אנחנו רוצים לציין חברה ואנחנו לא רוצים שהיא תדע , אז תמיד אפשר לכתוב פרטים חסויים כמו הדודה שלי (ובכלל זאת לא הדודה), או החבר (ובכלל זאת החברה) או האמא של שני הבנים (ומדובר על אם של ילדה אחת בלבד). העיקר, שהכותב יבין על מי הוא כתב.

אפשרות נוספת היא תפוצה סגורה. קרי, רק מי שאני מזמין לקרא את הבלוג יכול לקרא אותו. ועדיין, גם אז, זה לא סותר את יכולת הכתיבה האנונימית.  אפשר למצא את שם הבלוג בגוגל, אבל אי אפשר לפתוח אותו. ניתן לנהל את הקוראים, ולהוציא ולהכניס בכל עת.

אז מתי להתחיל לכתוב בלוג?

לאן הבלוג יוביל אותי?

שאלת מליון הדולר. יש אנשים שכתיבת בלוג לאחר פיטורין הביאה אותו לקרירה מסחררת בתחום הבלוגים, יש בלוגים שהביאו את הכותבים , פשוט, לפורקן נפשי, למקום שהוא "חדר משלהם", יש בלוגים שהיומן האישי מביא להם מקום לביטוי, לחשיפה', להוצאת ספר. אין לדעת לאן הבלוג יוביל אותנו. ואם הבלוג יביא לנו את ההקלה או ההכרה, מה טוב.

יתכן גם שהמטרה הראשונית שבגינה התחלתם לכתוב את הבלוג, כבר לא משמשת כמטרה (השתחררתם מהפגיה, חזרתם לארץ לאחר הטיול הגדול, ירדתם את ה20 קילו שרציתם), האם להמשיך לכתוב בבלוג? הבלוג עובר התפתחות יחד עם ההתפתחות שלכם. במידה ואתם מרגישים שהבלוג הוא מקום נח להמשיך לכתוב, אפשר להמשיך. מי שקרא אתכם עד כה יעשה את שיקול הדעת שלו האם להמשיך לקרא או לא), אתם, צריכים לעשות את שיקול הדעת שלכם, האם הכיוון העכשוי של הבלוג מעניין אתכם מספיק בשביל לכתוב עליו. יתכן וכן, ויתכן ולא. זה בסדר, זה יומן אישי, הוא זורם עם המציאות.

איפה לפתוח בלוג?

איפה שנח. יש כאלו שיגידו בלוגר, אחרים יאמרו וורדפרס, ויש כאלה שימצאו את המקום שלהם, דווקא בפורטלים. זה לא באמת משנה לבלוג, יומן אישי, הרי תמיד אפשר לעבור לפלטפורמה אחרת. פוסט בנושא בלוג בפורטל או עצמאי ניתן למצא כאן.

אני מאוד מאמינה כח של המילים, בכח של הבלוג, ביכולת שלנו להתפתח בזכות הבלוג, זה לא תמיד קל, לרוב זה מתחיל ממש יופי, ואז הבלוגרית נתקפת פחד משתק ואז היא מפסיקה, רק אלו שעוברות את מחסום הכתיבה הזה של הפחד, הן מגלות עולם מופלא של כתיבה, חברויות, היפתחות וגילוי של עולם.

הכי הכי אני אוהבת בלוגים אישיים, ובמיוחד כשאני מגלה כאלה, אני אוהבת לקרא אותם מהפוסט הראשון ועד האחרון בסדר הפוך, כמו סיפור טוב ומגלה את ההתפחות שעברה על הבלוגרית.

יש לך בלוג אישי? אשמח שתשתפי אותי ותשימי לינק בתגובה אליו.