ראיון עם הבלוגרית תמרי ליבס סלונים
למה פתחת בלוג?
התכוונתי לפתוח אתר למשהו מכירתי בכלל, לא חשבתי בכלל בכיוון של בלוג. אולי רק קצת… בעיקר כי הרבה קולות סביבי הציעו לי את זה כמה שנים "תפתחי כבר בלוג" והתחלתי קצת להשתכנע שאולי… אני כותבת מגיל מאוד צעיר ואנשים שמכירים אותי ידעו כמה כתיבה היא חלק בלתי נפרד ממני (היה לי גם בלוג ממש קטן שפתחתי לכמה ימים… עד שחטפתי רגליים קרות וסגרתי אותו) אפשר להגיד בלב שלם שפתחתי בלוג בטעות וכל כך לא.
זה היה צירוף של טיימינג מדוייק בחיים שלי, המפגש האקראי איתך דרך הפינטרסט שנכנס אז בסערה לחיים שלי ובעיקר… תשוקה אדירה לצאת לאור ממקום שהיה צמא כבר לאור.
בגדול ידעתי ולא ידעתי שזה מה שאני רוצה. לפתוח בלוג. הפוך על הפוך.
איזה ארוע אחד מיוחד את יכולה לייחס לבלוג שבזכותו נוצר שינוי כלשהו אצלך?
כשעלה הפוסט שלי " אירלנד" הבנתי שהבלוג שלי הוא מחולל. קודם כל מחולל לעצמי שמשהו אחר קורה כאן ויקרה מעכשיו. וזה לא שלפני לא אהבו או לא הגיבו. נהפוך הוא… היתה לי מההתחלה תחושה שהבלוג הזה מיוחד. שהוא עושה משהו לאנשים. שהכתיבה שלי נוגעת במקומות אחרים..
אנשים הגיבו וכתבו לי מהפוסט הראשון, נרשמו לבלוג היה הכל…
אבל ב"אירלנד" הבנתי בפעם הראשונה שמשהו בי השתנה, החשיפה שלי, יכולת ההבעה ובעיקר הרצון לדבר על דברים שלא העזתי לדבר עליהם שנים.
את משקיעה המון במילים, מהי חשיבות המילה עבורך?
מילה עבורי זה תדר. כח. מילה זו תנועה שיכולה להזיז הרים וחיים. זה כדור הרגעה. זו חברה טובה. זו יישות עבורי. יש לה פנים ונשמה ולב.
ולכל מילה שאני כותבת או אומרת יש משמעות ועומד משהו מאחוריה. אני בוררת את מילותיי בקפידה ומצד שני הם פשוט מגיעות אליי כמו שהן.
הן תדר שתמיד בא לומר לי משהו, או לסכם לי משהו שעברתי באותו יום או באותה תקופה.
התדר הזה נוגע הלאה באנשים במקומות הפרטיים שלהם ועושה להם את מה שאני רוצה שזה יעשה…יעורר בהם משהו שיטיב איתם. השראה. מחשבות. תובנות. רעיונות.
הסגנון שלך מאוד מובחן מבחינת מלל ותמונות , איך הגעת לסגנון הכתיבה הזה?
כמו כל דבר שאני עושה אין לי הסבר ממשי אליו. אין כאן משוואה כי אני עובדת מהבטן והלב. רק משם.
סגנון הכתיבה שלי הוא כזה מהפוסט הראשון בלי שלרגע חשבתי איך אני כותבת.
זה הקול שלי וכך הוא יצא ממני. אנשים זיהו את זה ואמרו לי… איך את כותבת ככה, איך את יוצרת סגנון כזה ולא הבנתי על מה הם מדברים, זה היה פשוטו כמשמעו עבורי לכתוב כך, לא יודעת אחרת.
התמונות היו מההתחלה כי הרעיון לבלוג שלי נולד מהחיבור לפינטרטס, מחיבור לתמונות.
המשך הבנתי יותר ויותר את הכח שלהן למול התוכן שלי ולמול מה שאני מרגישה ובעצם (וכל פוסט מחדש) אני יוצרת סוג של מטריקס שבנוי מתמונות ומילים.
מארג (לפעמים סבוך) שבתוכו יש עוד עשרות משמעויות ועומקים שרק מי שקורא אותי לעומק, מחבר את התמונות למילים ומכיר כבר את סגנון הכתיבה שלי, יכול לגלות שם עוד ועוד סודות שמוטמעים שם.
מה העבודה שנדרשת בשביל לכתוב את הבלוג שלך?
זו עבודה מאוד מאתגרת כל פוסט מחדש, אני מאוד אוהבת אותה… 🙂 ולכן למרות האתגרים והרף הגבוה שאני מציבה לעצמי, הקשיים וגם התסכולים שלפעמים מגיעים…
אני מתמידה בה באהבה כבר כל כך הרבה זמן.
אני כותבת כל ערב לבלוג שלי (כבר כמעט שלוש שנים) בהתמדה אינסופית. הפוסטים שלי מורכבים וארוכים ולוקח לי לפעמים עד שלשה חודשים לסיים פוסט אחד. לערוך אותו, להכין את כל הצד הויזואלי, לשייף אותו… שוב ושוב.. ושוב… להוסיף, למחוק, לדייק, עד שאני מרגישה שלמה להעלות אותו לאוויר.
מילים שיוצאות לעולם עם המון מחשבה ומצד שני הכל כל כך אינטואיטיבי וזה פשוט יוצא כמו שהוא, מהבטן ומהלב שלי.
שילוב של הכל.
איך את מפיצה את הבלוג שלך?
אני מפיצה אותו במערכת הדיוור למנויים שלי ודרך הפייסבוק. בדף שלי ובקבוצות בודדות שאני נמצאת בהן.
מעבר לזה כשאני מרצה או מעבירה את הסדנאות שלי אני תמיד מספרת על הבלוג. זה מעורר באנשים את הסקרנות להכיר אותי יותר דרך הבלוג והם נכנסים לראות על מה אני מדברת. וכך זה עובר גם הלאה מפה לאוזן.
מה משמעות הבלוג שלך לחייך?
הבלוג שלי הוא מחולל. מבפנים ומבחוץ. קטליזיטור. טריגר. קוסם.
הוא מניע בי דברים ביני לבין עצמי כאלה שאפילו אני לא תמיד מכירה….המילה שלי היא תנועה.
המילים שלי יוצאות לעולם וגורמות לדברים חדשים לקרות, גם בחיי שלי וגם מסתבר אצל הרבה אנשים שקוראים אותי.
הקהילה שלך היא מאוד מלוכדת, איך את מסבירה את זה?
הקהילה שלי בנוייה ממארג אנושי מאוד ברור וייחודי. כל מי שנמצא בה אלו אנשים שמצאו אותי דרך הבלוג, דרך הפייסבוק או שאני מצאתי אותם דרך מילים או דברים שהם כתבו לי, גם בפרטי. הרבה מהם הכירו אותי מדברים שהם חוו איתי בפועל, בחיים עצמם, סדנאות, מפגשים, הרצאות, חלק מהם אלו חברויות של שנים גם כאלה שצצו מחדש בחיי דרך הבלוג. בקהילה שלי נמצאים אנשים שלכולם יש חוט מקשר וזה הקשר האישי שלי איתם ושלהם איתי.
אני מכירה כמעט את כולם גם מחוץ למסך.
אני מדברת עם הרבה מהם ביום יום. הרבה מעבר לבלוג או לקבוצת הפייסבוק שלי. פונים אליי, משתפים אותי, מתייעצים איתי. אני עושה חיבורים בין האנשים יודעת מה יש לכל אחד לתת לשני…
נוצרו הרבה קשרי חברות מחוץ למסך ושיתופי פעולה שאינם כבר תלויים בי. אני הייתי רק המתווכת. אני נותנת את נשמתי לקהילה שלי ממקום של אהבה טהורה לבני אדם ונתינה אינסופית והם מרגישים את זה. זו עבודה לכל דבר ועניין לנהל קהילה, זה לא דבר של מה בכך. זה דורש השקעה וסבלנות אין קץ וכמובן רצון והתמדה. אם אין רצון זה לא יילך. כשאתה מביא דברים טובים לעולם ולאנשים סביבך, אתה מקבל בחזרה דברים טובים, אני מאוד מאמינה במשפט הזה.
ערב סדנת אומן של תמרי סלונים ליבס
תמרי סלונים ליבס תגיע ביום שני 25/12/2017 בשעה 19:00 לערב סדנת אומן ובו היא תרחיב על עולם הבלוגים המופלא, על ההשראה, על מילים ועל המסע שלה בארבע השנים האחרונות. איך היא יצרה מאין קהילה, סיפורים, זכרונות, מארגים וחוללות.
ממליצה בחום להגיע לערב סדנת אומן שיתקיים בהאבבלוגינג – החממה לבלוגינג מקצועי בכפר סבא, הסדנא פתוחה לקהל הרחב. הרשמה בלינק הזה
++++++++++++++++++++++++++++
חודש ינואר עמוס בפעילויות, סדנאות, הרצאות, מתחמי עבודה ושפע של דברים טובים, מוזמנים לבחור:
מיכל אגם אליסון
תמרי היא קסם, אישה מיוחדת, אישית ייחודית שכל תגובה שהיא כותבת לי אני מרגישה שאני לומדת משהו על עצמי, שזאת מתנה של ממש.
הייתי בסדנה שלה וגם במפגש השראה והרגשתי במקום אחר, עד היום לוח ההשראה מלווה אותי.
מגיע לה מקום של כבוד בפוסט בבלוג שלך ותודה לך על החיבור בנינו דרך הפיסבוק והבלוג שלה ובהמשך שלי, נשיקות לשתיכן
תמרי סלונים ליבס
מיכלי ריגשת אותי תודה רבה על מה שכתבת.
מה שכתבת לי על הלמידה… זה ממשיך לי משהו שאמרה לי השבוע מישהי מהקבוצה שלי: את מורה גדולה. היא כתבה לי..
וזו אחת המחמאות הכי הכי שאמרו לי.
אני חושבת שנולדתי להעביר משהו הלאה וזה ללמד אנשים להתבונן אחרת על העולם, לעשות דברים קצת אחרת. יש לנו הכל בפנים…
רק לפעמים רק צריך מישהו שיעורר בנו את זה. במקרה שלי יונית היא זו שאמרה לי להסתכל רגע פנימה ותראי מה קרה :)…
איזה כיף לי שהכרתי אותך, אוהבת אותך מאוד, צופה בך תמיד מהצד גדלה וצומחת למקומות נפלאים ומעוררי השראה.
מיכל אגם
תודה רבה לך תמרי, את בהחלט מורה , עולה לי המילה דרך, את גם מעבירה את הידע שלך מאוד מעניין בקבוצות
ריבי
כמה קסם זה שתיכן ביחד! הכי משמח אותי שהיקום הוביל אותי לשתיכן קודם וירטואלית ואחר כך פנים אל פנים והיום אני לא מי שהייתי פעם הרבה בזכותכן.
תמרי סלונים ליבס
הי ריבי יקרה,
מזכירה לך את החיבוק שסרבת לקבל ממני כשבאת אליי לסדנה… זה מבחינתי היה הרגע שידעתי שיגיע רגע שאוכל לחבק אותך בלי בעיה.
כשאני כותבת לך את זה היום זו רק מטאפורה מבחינתי לשינוי שאת עוברת השנה והוא מרתק ומקסים.
שמחה שהכרנו, שמחה שאת בפרלמנט של יונית בדרך כל כך מיטיבה ועוצמתית מי כמוני יודעת, מחכה לסיפורי המעבדה שלך לצד סיפורי הבדים והחיים…
חיבוק גדול !!
(כבר התחבקנו הרבה מאז 🙂
ריבי
סרבתי זאת מילה קצת קשה….נראה לי שלא נעניתי זה יותר מדויק 🙂
תמרי סלונים ליבס
מסכימה איתך לגמרי!! תודה על הדיוק 🙂
תמרי סלונים ליבס
יוניתוש אהובה,
מרגש מרגש. לקרוא את עצמי כאן, להבין שגם אני לא יכולה לדמיין היום את החיים שלי לולא ההכרות איתך.
הראיון אצלך וההכנות להרצאה גרמו לי להתבונן על הבלוג שלי ממקום אחר היום ולהבין שכולו מטריקס אחד גדול. רבדים רבדים של משמעויות ושל תחושות ושל רמזים לעתיד שיבוא.
הפגישה שלנו בארומה זה יום מכונן בחיים שלי. אני זוכרת כל דבר בו. את מזג האוויר מה לבשתי מה את לבשת, מה דיברנו ואת הרגע הזה שהלכתי חזרה לאוטו וכל הבטן שלי היתה עם פרפרים אחרי שנים רבות שחיכיתי שהם יבואו.
מחכה ומצפה ליום שני!! אוהבת המון תודה !!❤️
חן סיון
את אחת ויחידה, תמרי
מדענית של השראה
מחוללת המראה בכנפיים של פרפר
.
מגיע לך בגדול כל הטוב הזה
לקראת יום שני מאחלת לך ים של הצלחה
תמרי סלונים ליבס
הי ריבי יקרה,
מזכירה לך את החיבוק שסרבת לקבל ממני כשבאת אליי לסדנה… זה מבחינתי היה הרגע שידעתי שיגיע רגע שאוכל לחבק אותך בלי בעיה.
כשאני כותבת לך את זה היום זו רק מטאפורה מבחינתי לשינוי שאת עוברת השנה והוא מרתק ומקסים.
שמחה שהכרנו, שמחה שאת בפרלמנט של יונית בדרך כל כך מיטיבה ועוצמתית מי כמוני יודעת, מחכה לסיפורי המעבדה שלך לצד סיפורי הבדים והחיים…
חיבוק גדול !!
(כבר התחבקנו הרבה מאז 🙂
דוכסית
פוסט מקסים! תודה יונית על הראיון המעולה. שילוב מבורך של שתיכן 🙂
אני צריכה לשריין לי בלו"ז להגיע לחממה שלך כשאחזור מחו"ל בע"ה.
איזה כיף שאת תמיד מחדשת כאן!
חגית
במילה אחת? זכיתי.
תודה על אירלנד ועל מה שמאז <3
נויה קומיסר
אני ממש זוכרת את פוסט אירלנד שלך.מתחברת מאוד להערכה שאת מייחסת למילים. אהבתי את הפוסט שהוא סוג של סיכום תקופה שממנה ממשיכים קדימה והשמים הם הגבול ואולי מעבר להם. אני מניחה שכאן תמרי כבר היתה מצרפת איזה תמונה של..עננים..ואולי זאת אני שברגע שאני חושבת על תמרי ועליך יונית, עולות מילים עם משמעות והרבה אהבה לעצמנו ולמה שחשוב לנו. למה שאנחנו אוהבות. שעושה את החיים שלנו עוד יותר קסומים. תודה לראיון ולהתראות בסדנת אומן
תמרי סלונים ליבס
נויה יקרה, תודה על מה שכתבת יודעת ששאלת השאלות של יונית היתה: מה אני אוהבת לעשות?
מכאן הכל המשיך בדיוק למה שכתבת כאן…
לגילוי המחודש שלי עם עצמי. למה שבאמת חשוב לי לעשות למען עצמי. מכאן והלאה. אהבה עצמית.
ובכלל למקום הזה של מילים, מאירות הדרך שלי שדרכן הבנתי את כל מה שאני אוהבת לעשות והרבה מעבר.
מחכה ומצפה לך ביום שני!! חיבוק גדול בינתיים