כמה שאני אוהבת לראיין בלוגריות. בעצם, ככה התחיל הבלוג שלי, מראיונות של בלוגריות. שכבר עשו דרך ארוכה, לטובת עבודת המחקר שלי בתואר השני. גם כשנסעתי לכנסים בחו"ל היה לי חשוב להגיע עם ראיון אחד לפחות בשביל ללמוד מהבלוגים שם.

למה חשוב לי לציין את זה?

כי לא משנה כמה נלמד מספרים / קורסים / סדנאות בסופו של דבר הפרקטיקה מאוד נחשבת והיא הדבר שמעצב אותנו ואת הבלוג. כשאני מראיינת בלוגריות לבלוג שלי אני מנסה לשאול אותן שאלות שיגרמו לקוראות הבלוג לשמע איך האסימונים לגבי הבלוג שלהן ופלים, וכך אפקט הלמידה וההטמעה יהיו חזקים.

מהראיונות אתן יכולות ללמוד כל כך הרבה על האופן שבו אפשר וכדאי להשתמש,לכתוב ולהפיץ את הבלוג. בעצם, הראיון הוא כמו סדנת אומן לטובת הבלוג של קוראי הראיונות.

הכירו נא את הגר אשחר ניר

לאפיין את הגר במילה אחת אי אפשר כי היא גם בעלת הסטודיו Curly Black, גם בעלת הבלוג On Scribbling, ומותג הניירות Tiny Scribbles, יזמת קורס העיצוב למעצבים Taking Notes ועוד המון כובעים נוספים ומגוונים ובעיקר יצירתיים, היא תותחית ותמיד יש מה ללמוד ממנה. כל שיחה שיש לי עם הגר אני יוצאת עם ראש מלא ברעיונות ודרייב לעשייה. ולכן בחרתי את הגר ראשונה, כי אני יודעת שמהמפגש איתה תצאו עם הרבה שיעורי בית.

אז לאחר ההקדמה הארוכה, מוזמנות להכיר את הגר אשחר ניר:

למה החלטתי לפתוח בלוג?

מה היו החששות שלי כשחשבתי לפתוח את הבלוג?

את כותבת המון, גם בפייסבוק גם למגירה, מה ההבדל בין הכתיבה במדיה השונים?

איך יש לך זמן לכתוב פוסטים, את אשה כל כך עסוקה?

המורה שלי לספרות בכיתה י׳ העיפה אותי מהשיעורים שלה ואמרה להורים שלי שאני חסרת תקנה וצריכה טיפול שיחזיר אותי למסלול. היום אני מבינה שהיא היתה פשוט כל כך משעממת שלא הצלחתי להתרכז בשום דבר שיצא לה מהפה. ובמקום להקשיב לה בשיעורים כתבתי שירים וסיפורים. אבל היא לא ידעה להעריך את זה. היא היתה מהדור שמסרס, לא מהדור שמאזין. ואני המשכתי לכתוב. כל הזמן. בכל רגע שהראש איבד קשב, היד והעט מצאו איזה נייר. לפעימים זה היה ציור, לפעמים שיר. או סיפור.

 

מה ההשפעה של הבלוג עלייך באופן אישי ובאופן עסקי?

כולנו אוהבות תגובות, מה התגובות הכי מפתיעות שהגיעו אלייך מהבלוג?

איפה את רואה את הבלוג שלך בעוד שנה?