איך לכתוב בצורה אותנטית?
לפני חודש הייתי בכנס WORDCAMP US בפילדפיה, עליו כבר כתבתי פוסט (וגם עדכנתי מה חדש עם לימודי התואר השני שלי – או בקיצור איך חלום מתנפץ).
היה כנס מענין מאוד אבל היתה בעיה אחת. כל המרצים חזרו ואמרו שהתוכן צריך להיות אותנטי. פשוט כל מרצה, אבל אף אחד מהם לא פירט איך כותבים תוכן אותנטי.
אני מאוד מסכימה עם האמירה שיש לכתוב תוכן אותנטי, אבל אם לא אומרים לנו איך לעשות את זה, המילים נשארות באויר, ואני, לא אוהבת את זה.
אז אתמול בלילה, כשנכנסתי למיטה, עלה לי הרעיון – הי, אני כותבת אותנטי, ואני מצליחה לנהל קהילה לא קטנה של בלוגריות ובלוגרים בזכות סוג הכתיבה הזה, למה שלא אכתוב פוסט "איך לכתוב כתיבה אותנטית".
וואלה רעיון. ואז נרדמתי לעשר שעות שינה! היית מאמינה?
אז הנה, עכשיו אני לא נותנת לעצמי להירדם ופשוט מוציא את הזה מהמערכת. מוכנה?
למה לכתוב בצורה אותנטית?
א. כי זה פשוט עובד. נקודה. עוד מעט אני אפרט איך, אבל למען יישור קו, כל יצרנית תוכן צריכה לכתוב בצורה אותנטית שמתאימה לה. רק באמצעות כתיבה אותנטית אפשר גם להתמיד בכתיבה וגם להביא את הקהל שרצוי לך. כתיבה אותנטית מחברת אותך לקהל ואת הקהל אליך. במידה ותתחילי לזייף בכתיבה, הקהל אינו טיפש, וירגיש בדבר, ובסופו של דבר ינטוש את הבלוג שלך ולא יקרא, כי זה ישמע לו מוזר, כמו סימפוניה שמזייפת.
ב. כי זה הכי קל. אל תנסי לכתוב כמו מישהי אחרת, תכתבי כמו שאת מדברת, כמו שאת חושבת, בשפה שמתאימה לך. אם הסגנון שלך הוא ציני וקצר, תכתבי ככה, אל תנסי לכתוב ארוך ומתוחכם כי זה פשוט ייצור אי חשק גדול ליצר תוכן. במידה והסגנון שלך הוא ארוך ומפורט, לכי על זה, תכתבי ככה, אל תדאגי מהקוראים, הם יבואו לקרא את התוכן שלך, במידה וזה הסגנון שמתאים לו.
ג. כל סגנון כתיבה יביא קהל לבלוג שלך. לא משנה מהו סגנון הכתיבה שתבחרי להשתמש בו, הוא כבר ימגנט את הקוראים המתאימים שמתחברים לסגנון כתיבה זה. את מבינה, הכתיבה האותנטית היא שומר הסף של יצרני התוכן, של הבלוג, של האנשים שתרצי שיבואו לקרא את הבלוג שלך.
איך לכתוב בצורה אותנטית?
א. היי את
אה-אה זאת קלישאה נוראית אבל נכונה. פשוט תנסי לתמלל את המחשבות שיש לך ואת צורת הדיבור שלך בצורה ישירה לפיקסלים למחשב. אחת השיטות, אמנם מאוד סיזיפית אבל עובדת, פשוט תקליטי את עצמך מספרת את הסיפור כפי שהיית מספרת בטלפון או בשיחה פנים מול פנים לחברה. אחרי כחמישה פוסטים, כבר תרגישי שאת שם, מבינה את הדרך ולא תצטרכי להיעזר בשיטת ההקלטה.
ב. חישבי על הקהל שלך, מה הוא אוהב
גם אם את לא יודעת מי הקהל של הבלוג, תחשבי למי היית רוצה לכתוב, מי היית רוצה שיקרא את הבלוג שלך. ואז הרבה יותר קל לכתוב בצורה אותנטית כי כבר תרגישי בנח, בקהילה שלך, וכשמרגישים בנוח, המילים יוצאות בצורה טבעית.
ג. תקראי המון. ותשאירו תגובות
לפעמים הכתיבה נתקעת בצד האותנטי כי את קוראת המון ולא מגיבה. או משאירה תגובות של "מהמם תודה". תגובות קצרות הן טובות אבל לא עוזרות לשריר האותנטיות. תגובות ארוכות מאפשרות לך לנסות להתנסח בצורה שתגרום לכתיבה שלך להיות קלה, מהירה וקולעת. וכמובן אותנטית.
תגובה לפוסטים של אחרים, נעשית בצורה אינסטינקטיבית, בלי הרבה מאמץ, ולכן האימון על כתיבת תגובות לאחרים הוא קריטי בכתיבה אותנטית כי אותה תחושה של "חוסר מאמץ" תהיה כבר חלק טבעי מתהליך הכתיבה שלך, ולא משנה אם זה פוסט לבלוג או סטטוס לפיסבוק או ציוץ לטוויטר.
ד. משפט הנעה לפעולה שעובד
בסוף הפוסט, תשאירי משפט "אהבה" לקוראים שלך, כזה שיחייב אותם להשאיר תגובה או לעשות מעשה. תקראי שוב את המשפט ותחשבי – האם זה משהו שהיית אומרת ללקוח? לחברה? לשכן? במידה וכן, תשאירי, במידה ולא – תשכתבי את המשפט הזה. תחשבי מה מניע אותך להשאיר תגובות ולבצע פעולות באינטרנט, להקליק, לשתף, לנעוץ בפינטרסט. תכתבי בשפה שתגרום לך לעשות מעשה.
ה. קיראי בקול רם
סיימת לכתוב, הכל זרם טוב, והפוסט יצא מצוין. עכשיו הבדיקה האמיתית – תקראי את מה שכתבת בקול רם. את כבר תרגישי לבד אם זה טקסט שהיית אומרת או חושבת. במידה והכתיבה אותנטית יצוץ לך חיוך או תחושה נעימה כזאת בכל הגוף שהכל פיקס, במידה והטקסט נמצא לא בדיוק בשביל הנכון, זה הזמן לכתוב אותו מחדש. אל תתעצלי, זה שווה את זה.
וטיפ אחרון בנוגע לכתיבה אותנטית
לכתיבה אותנטית יש את היכולת לשנות גוונים של כתיבה במהלך השנים.
בהנחה שהכתיבה משקפת את הכותבים, את יצרני התוכן, היא מושפעת מהשנים, מהנסיון, מנקודות הסתכלות ומהידע.
יצרניות תוכן מכירות את התחושה הזאת של שעמום "לכתוב אותו הדבר כל הזמן", ולכן הן מנסות למצא את הדברים הבאים, המעניינים, אלה שמדגדגים את שורשרי התשוקה והענין.
זה בסדר גמור, תכתבי ממש ככה, מתוך התשוקה לדבר, מתוך עניין ומתוך רצון לגרום לבעירה בצד השני. זאת כתיבה אותנטית במהותה. כתיבה עם אותו זיק בעיניים שעובר לקצות האצבעות.
מה זאת כתיבה אותנטית לבלוגריות?
בוגרות הסדנאות שלי, הקורסים השונים והליווי האישי נכנסות לקבוצת שיח אודות בלוגים בפייסבוק. הקבוצה סופר פעילה ועוזרת מאוד אחת לשניה. אני אוהבת את הקבוצה הזאת ולכן ביקשתי מהבלוגריות החברות שם שיתארו לי במשפט או שניים מה זאת כתיבה אותנטית עבורן. והתשובות היו כל כך מעניינות שאני הייתי פשוט מוכרחה לשמור אותן פה בבלוג ולא להשאיר לפיסבוק להעלים אותן בתהום הפיד…
נגה שנער שוויער – כתיבה מהקישקעס. בלי פילטרים. בדיוק כמו שאני.
נטע פלג – לכתוב מהבטן, את מה שגועש לך. גם אם את יודעת שהתגובות יהיו אולי רועמות ויהיו אנשים שלא יאהבו את הדעות שלך ומה שיש לך להגיד. לכתוב דברים שמציקים לך או מרגשים אותך. לא לנסות ליפות או להתחנף וגם להעביר ביקורת אם זה משהו ששוב, בבטן
מיכל מנור בן ארי – בשבילי כתיבה אותנטית זו כתיבה שלא מגיעה מתוך תכנון או או 'מתוך רצון לקדם משהו' אלא מתוך צורך עז לשתף ברגשות, בקושי, בחוויות, בהתלהבות, בהרהורי הלב.
שרון גולן – לכתוב לעצמי, על מה שמעניין אותי בלי להתעמק אם זה יעניין מישהו אחר, אלא רק לשם ההנאה שלי מהכתיבה
חיה גולן – הייחודיות של השפה שלי, של המחשבות שלי, של האסוציאציות שלי, של הדעות שלי.
עדי רטר – לכתוב בלי לחשוב.. בעיקר בלילה… כותבת לעצמי ועבור עצמי…
זיוה רענן – הנאמנות לעצמי, זה העיקר בעיני. אני לא אוותר על עריכה, ולפעמים דרושה הרבה מחשבה כדי לנסח מחשבות ורעיונות באופן מדויק.
ירדנה ויאטר – לפתוח את הלב. אני מגדירה את זה " להתפשט" כך שיוצר הזדהות אצל הקורא
הגר אשחר ניר – לכתוב את עצמי לדעת. שמח. עצוב. פתוח. עם וגם בלי מצב רוח. לפתוח צוהר ולתת במה גם לחלק האישי וגם לחלק המקצועי ממקום חשוף, שיודע רק את מה שהוא יודע. לכתוב פשוט. אמיתי. נגיש. כמו שמדברים עם אנשים. כמו שיחה. כמו מערכת יחסים. לפעמים אני ממש מדברת עם עצמי ואז קולטת שזו "שיחה" לפוסט.
קרן בר – בשבילי זה לכתוב גם על הדברים הקשים, הכישלונות והאכזבות. יש נטייה להראות בעיקר את הצדדים המוצלחים, הטובים והיפים. זה לא תמיד כך ולדעתי חשוב להראות גם את הצדדים האלו.
איה האג שמיידלר – כתיבה אותנטית היא עגולה ורב מימדית , כזו שכל אחד שקורא אותה יכול למצוא בה קצת את עצמו.
נעמה אורבך – בעיני אותנטיות נוצרת מתוך דיוק. קצת כמו בכתיבה ספרותית, כשאני מתארת הרגשה מסוימת שהיתה לי, קל מאוד ליפול לתוך המילים הרגילות שבהן אני משתמשת כדי לתאר רגש מסוים. כשאני מרגישה שתיארתי משהו כללי מדי ולא מדויק מספיק, אני עוצרת לרגע, או לחמש דקות, או ליום, ומנסה לברר לעצמי מה ב ד י ו ק הרגשתי. כשאני מדייקת את המילים – התוצאה יותר אותנטית עבורי.
טלי פז – כתיבה אותנטית בשבילי היא כתיבה מהלב/ מהבטן/ מהנשמה. כתיבה מעולמות התוכן והרגש הכי כנים ואמיתיים
עמנואלה ביאנר – כתיבה אותנטית זה לקרוא פוסט ולהרגיש שאתה יושב עם הכותב בבית קפה והוא מספר לך את הספור שבפוסט. בפועל תמיד יש צורך בעריכה כלשהי כשמסיימים את הפוסט אבל היא צריכה להיות כזו שלא פוגעת בחוויה האמיתית. זה לא בהכרח אומר שבכל פוסט צריך להשתפך, אבל זה צריך להיות פוסט שהוא אנחנו.
נויה קומיסר – עבורי כתיבה אותנטית היא הרגע הזה שבו אני מתיישבת מול המחשב, לידי פזורים כל הפתקים שרשמתי לי במהלך המחשבה על בישול הפוסט הבא שלי..איגוד ואיסוף של המחשבות שהופך להיות פוסט מגובש ואפילו השנייה הזו שהפוסט מקבל טוויסט לא צפוי בעלילה. פתאום בלי להבין איך ולמה, תמיד קורה לי שמשהו חדש קטן או גדול, זורק אותי לאותנטי של הרגע..וזה אצלי כמו אותנטי מתמשך..
נתלי תמיר – אותנטי זה כנות וללכת את הדיבור שבי, אבל כנות ביחד עם הקול שייחודי לי.
איה תמרי – לכתוב כמו שאני מדברת, מהבטן, בלי ליפות או לשנות סגנון כדי למצוא חן
כרינה וובר – מאוד פשוט. אם זה יוצא במאמץ, זה לא אותנטי. כתיבה נינוחה, היא כתיבה של אותנטיות.
אילת שירי – תוך כדי כתיבה, שמתי לב שאני לעיתים מתחילת להשתמש במניירות של כתיבה, או חוזרת על נוסחאות כתיבה שכבר השתמשתי בהן. ואז זה מרגיש לי פחות אותנטי
תמר ליבס – אותנטי זה לכתוב את עצמי באמונה שלמה ושלמות במה ואיך שזה נכתב ויוצא ממני. אותנטי זו הבטן שלי והלב שלי. אותנטי זה הקול שלי. אותו קול שחושב ומדבר ונכתב. אותנטי זה לזקק הכל למבחנה אחת עם חומר שהוא ייחודי רק לי. שהוא לא דומה לשום מבחנה אחרת..מבחנה שמי שיפתח אותה ידע שהיא רק של תמרי…
אז מה זאת כתיבה אותנטית עבורך? אשמח שתכתבי לי פה בתגובה
במידה ואת מעונינת לבנות אסטרטגית תוכן לבלוג שלך, מזמינה אותך להירשם לסדנת בלוגינג שתתקיים ב21/2/2017, סדנה ותיקה ואהובה עלי במיוחד. כל הפרטים פה.
אנג'לה
עבורי כתיבה אותנטית = לכתוב כאילו שיש לי חשק לצעוק לקהל היעד שלי את מה שאני כותבת. כאילו לנסות להסביר לו בכל מיני דרכים
עד שאהיה בטוחה שהוא מבין את מה שיבין.
זה לא לחסוך במילים עד שאהיה בטוחה שהוא מבין בדיוק את מה שרצית לומר לו.
תודה לך שאת נותנת לי לגיטימציה להוציא את הקישקס שלי.
שגית שליו
וואו …כל כך נהנתי לקרוא את הפוסט הזה ובכלל ,את כותבת מדהים ,פשוט וקל להבנה,כבר הרבה זמן אני רוצה להתחיל לכתוב בלוג והרגשתי שאין לי את הכלים ואני לא יודעת איך לגשת ולהתחיל..ונראה לי שפשוט פתחת לי את הצ'אקרה..איזה כיף!!!
סיגל מולקנדוב
פוסט מצוין, אהבתי את ג' והנה אני מתחילה לתרגל את שריר האותנטיות שלי שכבר מזמן לא היה בפעולה.
אני קוראת כל כך הרבה פוסטים ועדיין מתקשה בתגובות אז בדיוק בזמן בא לי הפוסט הזה.
הדס וילף
כפי שכתבו רבות וטובות לפי, מבחינתי כתיבה אותנטית זה לכתוב מהבטן.
אם אני מרגישה שאני מתאמצת, לוחמת, ממגלרת, משפצרת, אז כנראה שזה לא זה.
יש פוסטים שנכתבים במשך חודשים ויש כאלו שבפרץ כתיבה של 15 דקות כותבים את עצמם. ואז אני מסתכלת אחורנית ואומרת – וואו -הוא באמת כבר רצה לצאת…
שוב תודה על פוסטים משובחים ופוקחי עיניים.
מירב טבקמן
אוהבת את האותנטיות שלך !
ואת כל כך צודקת, כולם מדברים על לכתוב אותנטי אבל לא תמיד זה קל לכתוב כמו שמדברים.
כי נראה שאת זה לא יאהבו ואולי את זה לא יבינו ואולי…הבנת את הרעיון.
נתת כאן טיפים מצויינים ונהניתי לקרוא ולהבין שאני בדרך ליישם אותם כל שבוע יותר ויותר.
הפוסטים שלי השתנו בעקבות הבלוג שפתחתי. אני יכולה להרשות לעצמי לכתוב ארוך יותר (כן, אני מאלה),
מרשה לעצמי לכתוב את מחשבותי ורק אח"כ לעבור עליהם וטיפה לנסח, לרווח, להחליף אולי מילה פה מילה שם.
אבל ממש משתדלת להשאיר את הטקסט כמה שיותר ככה, כמו שיצא.
מזל, מזל שאני מקלידה מהר.
ככה יותר קל לי לכתוב כמו שאני חושבת ומדברת 🙂
תודה יונית יקרה !! על החידוד והעידוד.
הילה שלזינגר
פוסט משובח ! ולמה הוא משובח ? כי הוא ממש דומה לתפיסת העולם שלי כמטפלת. כשמישהי מגיעה אלי ומתחילה להגיד אני לא רוצה להישמע… זה אולי לא יפה מה שאני אגיד …וכו אני אומרת לה תגידי את מי שאת. אל תנסי לסדר שזה יראה טוב , אל תתני לקולות אחרים לנהל אותך ….ולעיתים לוקח זמן לדבר את עצמך באופן כנה ומתבונן. אני חושבת שהפוסט הזה הוא תרפויתי ! תודה יונית
תמרי סלונים ליבס
יוניותוש, יש את חידוד הלשון הזה שהקול הוא הכל….כן…משפט כזה של פעם לא משהו חדש במיוחד…
אבל אם אני צריכה לסכם את הפוסט שלך ככה אני בוחרת לסכם אותו.
שהקול – הוא הכל.
הכי פשוט הכי נכון. איזה פוסט יפה וחכם כתבת כאן. כמה דוגמאות וטיפים מצויינים, כמה כיף לי לקרוא הכל מהמקום שלי היום.!!! מרגש ממש.
מבחינתי זה פוסט שמסכם את תמצית תמצית התואר הזה שנקרא בלוגר, או מסכם בעצם תמציתו של כל אדם כותב.
אחרי שנתיים שאני בלוגרית ואחרי כל מה שחוויתי ומאות פוסטים שקראתי בשנתיים האלה…(אני קוראת המון ומשאירה המון תגובות אני יכולה לומר ששום בלוג שקראתי, ולא משנה כמה יפה הוא יהיה, כמה כסף השקיעו בו, כמה מחשבה, כמה סרגלים כמה וכמה וכמה…
שום בלוג לא מעניין אותי אם לא נשמע בו הקול. הוא לגמרי הכל. הקול.
אני רוצה לקרוא בבלוגים את אותו קול שנולדנו איתו.
קול שעבר איתנו חיים, דרך, משמעות…שמחות קשיים…קול אנושי שמתשנה,שמתבהר, שנחשף שמתכנס….קול עם צליל מיוחד של זה שכותב אותו.
קול כזה מושך אליו אנשים, קהילה, חיבוקים פרגונים….אבל חייב להתקיים בו תנאי אחד: שהוא יהיה אמיתי מהמקום הכי הכי שלנו.
גם עם קול צריך לדעת מה לעשות…יש הרבה עבודה לצידו
תמשיכי להוביל את הקולות שרוצים לצאת… נדירה שאת…..
תודה על פוסט מיוחד ומרתק.
יעל עיני
אז יש לי שאלה.
לפעמים בא לי להיכנס בכל העולם ואשתו, במיוחד בתחום שלי. יש כל כך הרבה דברים שקשורים בהורות שאני לא מסכימה איתם.
כל כך הרבה נושאים שעולים היום, שאני ממש נגדם (כמו למשל עודף תשומת הלב בהעצמת הילד, כשאנחנו שוכחים ש א. צריך קודם כל להעצים את ההורה. ו- ב. לא בהכרח זה עושה טוב לילד – גם אם זה כתוב בספר של פסיכולוגיה חיובית).
ואז אני מרגישה שאני נורא שלילית ומי בכלל רוצה לקרוא שליליות אז אני עוצרת.
ואז אני לא אותנטית – א. כי לא כותבת את מה שבוער בי (לפעמים, לא תמיד) ואני מתאפקת. ואני חושבת שאיפוק הורג אותנטיות. וב. אני כותבת פוסטים רק "חיוביים" (שהם מאוד מרגשים אותי אבל הם רק צד אחד של המטבע).
והרבה פעמים אני לא עושה את זה, כי זה גם ביחס ישיר למשהו שקראתי הרגע ואני לא רוצה לפגוע במי שקראתי את מה שהוא כתב (למשל, הדוגמה מלמעלה היא בעקבות פוסט שקראתי הבוקר). ושוב יש כאן איפוק.
וכן, אני מפחדת להיות בוטה. בוטה מדי.
ותוך כדי שאני כותבת, אני נזכרת שפעם אמרת לי לכתוב את כל הביקורות האלו בכל פעם שיש לי אותם. לתרגל להוציא אותם בכלל לאוויר ואז לאט לאט לראות מה קורה איתם.
אז אולי כבר אין לי שאלה.
רק פחד מלממש את התרגיל שנתת לי.
תודה על הפוסט. הזיז אותי מהמקום…
טליה
פוסט מעולה כמו כווולם!! האמת התגעגעתי 🙂
בשבילי כתיבה אוטנטית זו כתיבה בגובה העיניים, בשפה פשוטה ויום יומית כמו שאני מדברת עם חברה… גם אצלי בבלוג אני ממש מקפידה על זה!! אני חושבת שזה הדבר הראשון שתמיד אומרות לי חברות שאני פוגשת (שעוקבות אחרי הבלוג) שהן מרגישות כאילו הן מדברות איתי כשהן קוראות את הפוסטים שלי. וזה תמיד ממש משמח אותי 🙂
ירדנה ויאטר
אחרי קריאת הפוסט הזה ברור לכולנו מה זה אותנטיות, את עושה סדר בראש
אוהבת המון
Yonit
תודה אהובה יקרה איזה כיף שאני עושה סדר בראש 🙂
זה פוסט שנכתב תוך רגע, מתוך הוצאה של הדבר הזה שיש לי בבטן.
אוהבת
מרגלית קוטב
אהבתי את הפוסט כי הוא מאשר לי את ההרגשה שלי שמותר לי להביא את עצמי לפני הקוראים בדיוק כפי שאני חשה. בדרך הראשונית והטבעית ביותר. להשמיע את הקול האישי שלי לרבים גם כשאני כותבת תכנים שלי וגם כשאני מגיבה לתכני כותבים אחרים. הכתיבה זו בעיני מתנה מופלאה קודם כל לעצמי וגם לאחרים ששמחים עם הדברים הללו. הכתיבה הזאת שלא למגרה אלא לפייסבוק, לבלוג או לאתר שלי מעניקה לי תחושת משמעות שמקורה בנתינה שלי ובקבלת המשובים מהאנשים שנהנים מהכתוב ומקנה לי הרגשת שייכות עמוקה לקהילת הקוראים והכותבים בעולמנו.
Yonit
מרגלית אני כל כך שמחה על התגובה שלך כי היא מאוד אותנטית. ממש כמוך. את מאוד בנויה לכתיבה בלוגית בעיני מתוך ההיכרות האישית שלנו. חיבוק ונשיקה
סיון ליבנה חכים
פוסט מעעעעעולה
כתיבה אמיתית מהבטן. מאמינה שרק אם כותבים ממקום כנה, טבעי, כמו שאנחנו ללא מסכות זה יוצא הכי טטטטטוב.
זה הכי מהנה לכתוב ככה וגם מרגשים את זה.
מרגישים מתי משהו מאולץ או לא.
ללא נוסחאות. פשוט לתת לדברים לזרום. לשפוך ןאז רק דברים נפלאים יקרו.
ניסחת את זה בצורה מממממושלמת
❤
Yonit
תודה מותק. והכי חשוב – לא לפחד לכתוב ככה. זה המרחב שלנו לכתוב את עצמנו ומי שיתחבר – אדרבא.
ליאת
פוסט אוטנטי שמסביר את הדבר הזה שכולנו רוצים להגיע אליו.
Yonit
תודה . לכל אחת יש את השפה האותנטית שלה, וזה היופי בדבר, כי אי אפשר להעתיק אותנטיות, אפשר רק לכתוב אותה כפי שהיא. ואני אוהבת את השפה האותנטית שלך בבלוג שלך 🙂 שפה אותנטית מקצועית
אילת שירי
באמת בחרת לך נושא-נושא 🙂 2 דברים שעלו לי תוך כדי – הכתיבה האותנטית מאוד עוזרת לי להשמיע לעצמי את הקול הפנימי שלי, וכשקוראים אותי ואוהבים את הבלוג, זו הרגשה נפלאה לדעת שיש משמעות לקול הפנימי הזה. דבר שני, נקודה שהעלית ושאני לא כ"כ בטוחה בה לגבי עצמי, והיא – לחשוב מה הקהל שלי אוהב. דוקא זה יכול להסיט מהאותנטיות, כי זה עשוי ליצור כתיבה לפי ציפייה, שזה נשמע לי פחות אותנטי..
ותודה שפירגנת ופינית לנו מקום בפוסט 🙂
Yonit
העלית פה נקודה מאוד חשובה שהיתי צריכה לחשוב עליה. כשאני כותבת למישהו, לקהל מסוים, זה יותר צריך להיות "למי אני פונה? קרי, מי יקרא את הקול הפנימי שלי" ואז זה לא לרצות אלא למצא את הקהל שימצא אותי מענינת לקריאה.
אילת שירי
וזה בכלל חשוב לחיים 🙂
קרן קטקו איילי
יונית. למרות שעוקבת אחרייך גם בפייסבוק וראיתי את כל הדיון שם באותנטיות , הפוסט פה בבלוג, מסדר את העניינים ומארגן הכל כולל פרגון לחברותייך לעט הבלוג. מה שמיוחד בקהילה הזאת שאת מובילה ומתווה את הדרך – היא האופי האותנטי של חברות קהילת הבלוגריות. כי לטעמי הכתיבה האותנטית מאפיינת אנשים בעלי אופי אותנטי.
Yonit
הקהילה של הבלוגריות היא קהילה מדהימה,משם הכל התחיל ומשם הכל ממשיך. אני מאוד מתחברת לקהילה של הבלוגריות מהפופיק ממש. תודה.
נעם צור אלמוג
כל כך נכון. הכתיבה האותנטית היא מה שמאפשר לי לכתוב מלכתחילה. אם לא הייתי מ=כותבת את איך שאני מדברת מזמן הייתי מוותרת 🙂
ועכשיו אני גם מחוייבת לכתוב תגובה אותנטית כדי לתרגל את הכתיבה. באמת רתימה יפה לפעולה 🙂
לוקחת כל מילה שלך וכבר עם המחשבות כמה פסקאות קדימה אל תוך הבלוג שלי.
האותנטי שלי הוא להיות אני. בלי להסתתר. בלי לנסות להיות מישהי אחרת. לחייך אל המקומות שבהם אני מרגישה צורך ורצון להשתנות. ולחייך אל המקומות שאני אוהבת ורוצה לפתח. להסכים להביא את עצמי. עם המורכבות של החיים ושל נפש האדם ולא לתת רק את הצד היפה של הירח או המלא של הכוס. ככה. שלמה.
Yonit
אהבתי את התגובה שלך, ועם זאת אני מרשה לעצמי שאפשר גם לכתוב אותנטי לוודא דווקא מהחיוך אלא לפעמים מהזעם (יש כאלה שזאת כתיבה שיורת מתאימה להם ויוצאת להם יותר קלה). אז כן, הכוס המלאה.
שירה גנני
מסכימה לחלוטין. לפני שהתחלתי לכתוב באבני׳רו, רשמתי לעצמי במחברת שכל ייעודה היה תכנון הבלוג, דברים כמו: ״לא להשמע מאולצת״, ״לא להתנחמד יותר מדי״, ״להשמע מקצועית״… ממש חששתי מזה, לא הייתי בטוחה בכלל איך אני רוצה ״להישמע״, לא ידעתי מה אנשים ירצו לקרוא. לקח לי בערך שני פוסטים להפסיק לחשוב על זה ולהתחיל לכתוב כמו שזה יוצא, בלי לערוך את הטון ובלי לחשוב באופן מתיש על הנמען, מה הוא יאהב או לא יאהב. כתוצאה מזה נוצר סביב הבלוג קהל קוראים שחוזר בשביל לקרוא אותי, את מה שיש לי באמת להציע. ושנית- הכרתי המון-המון אנשים ונשים בעקבות הבלוג ואין דיסוננס בין היכרות איתי און-ליין לבין מפגש איתי פנים אל פנים, וזה חשוב ביותר בעיני.
Yonit
איך אני שמחה לקרא שמיד אחרי שני פוסטים הפסקת לחשוב על האחרים ופשוט עשית את מה שהבטן אומרת לך, ככה הכי טוב. והסייפא של התגובה שלך כל כך נכונה, ברגע שאת משקפת את מי שאת באוף ליין זה החיבור הכי טוב שיכול להיווצר בין בלוגרית ובין הקהל שלה. שאפו.
תמי נויטל
פוסט מצוין ומועיל מאוד! נהניתי לקרוא, משתדלת ליישם… למצוא את הקול האותנטי בכתיבה לארגון, לטור מקצועי וטכני, הוא אתגר קצת אחר, אבל עדיין מה שכתבת נותן מצפן ומפה!
וברכות על העיצוב החדש. הוא קליל ומודרני וידידותי מאוד לפינטרסט ולהפצה בכלל 🙂 שאפו!
Yonit
תודה רבה, העיצוב לחלוטין היה תהליך של שנה וחצי של עבודה ואני שמחה שזה יצא לפועל עם הצוות הכי מוכשר בארץ – הגר אשחר ניר ואטי הדר. ובנוגע לקול אותנטי – הוא לא סותר קול מקצועי. בבלוג הזה אני כותבת אותנטי ומקצועי ובבלוג האישי אני כותבת אותנטי ואישי וחושפני. כל בלוג והDNA של האותנטיות שלו
נעמה אורבך
פוסט נהדר בנושא מעניין. באמת תמיד אומרים לנו – תהיו אתן עצמכן, לא רק בכתיבה ובלוגינג, בחיים בכלל. והרבה יותר קשה להסביר איך לעשות את זה. נראה לי שנתת פה כזה מגוון של אפשרויות מעשיות, מעמיקות ומעניינות, שכל אחת תוכל "לדוג" את הטיפים שהכי דיברו אליה, והם אלה שהכי אותנטיים עבורה – כדי להגיע לכתיבה אותנטית.
Yonit
תודה. את צודקת. כשאני מפרטת טיפים , אני לא מצפה שהכל יתאים לכולן, ולכן אני אוהבת לתת מספר אפשרויות בשביל שהקוראות שלי יוכלו לבחור. גם אני, הרי יודעת שעלי לעשות מליון דברים, אבל אני רק אחת, והזמן יקר, ואני בוחרת לעשות רק מה שנכון לי ומגיע בצורה הכי טבעית וקלה לי. תודה על תגובה שפותחת עוד מחשבה
יעל שפיר גריבי
הנה אני מתנסה בתגובה יותר מפורטת על מנת לתרגל כתיבה אותנטית… זה לא שהכתיבה שלי לא אותנטית, זה שקשה לי לעיתים להתחבר לצורך שלי לכתוב מבפנים והמחשבה מה יגידו מציפה אותי… הפוסט שלך יונית נהדר ונפלא דווקא משום שהוא נותן את הכלים איך לעשות את זה… וכמו שכבר נאמר ב-N.L.P שזה עולם התוכן שממנו אני באה – האיך עושה את כל ההבדל… אז תודה מעומק הלב על מה שאת ומי שאת…
Yonit
איזה תגובה מרגשת כתבת לי!!!! תודה לך מאוד . אם קשה לך המחשבה מה יגידו, תשתיקי את המחשבה הזאת על ידי התשובה "אני כותבת לעצמי בלבד" ואת תראי שאז הסביבה פחות תפריעה לך ומצד שני היא גם זאת שהכי תפרגן. תנסי ותבדקי
סיון קונוולינה
לגמרי. למעשה, זו המשמעות של בלוגינג בעיניי, להבדיל מכתיבת טור עיתונאי או מסיקור כלשהו. בלוגינג היא כתיבה אינדיווידואליסטית שנותננת הצצה לעולמה של הכותבת, לשפה שלה, לקול הייחודי שלה. לא יהיה מעניין בעיניי לעקוב אחרי מישהי שכותבת מה שאני מצפה לקרוא.
Yonit
בול. הכי לא מענין. בגלל זה יש תחום ענק שנקרא content marketing והא זה שמביא את הקוראים להנעה לפעולה. זה תוכן עם ערך, תוכן אותנטי שמבין מה הם צרכי הקוראים ומצד שני מנגיש להם תכנים בצורה חכמה ולא מתרפסת או מתחנפת
אביבית ירקוני כהן
פוסט מעולה ותודה עליך!
מבחינתי, אין דרך לקיים בלוג לאורך זמן ללא אותנטיות.
אותנטיות הכרחית לבלוג עם עמוד שידרה.
נהניתי לקרוא.
Yonit
אביבית את כל כך צודקת בעיני. כתיבה לא אותנטית היא דבר מאוד מעיף ושואב ולכן הנקודה שהעלית פה היא מאוד חשובה שצריך לכתוב אותנטי כי זה אחד הסוגדת של כתיבה לאורך זמן. אהבתי. תודה
נתלי תמיר
(גא)יונית,
הפוסט הזה כה חזק, הוא סיכם לי את כל מה שעברתי בחודשים האחרונים מאז פתחתי את הבלוג האישי שלי, עם עימותים פנימיים, למה צריך לעניין מישהו על החיים הפרטיים שלי, אבל לאורך כל הדרך היה קול חיצוני (בעיקר שלך) וקול פנימי שהתחברו, ואמרו את הבפנים שלי, אימנו את שרירי הכתיבה, החשיפה, להחשף, הפרייה, השראה והכי הכי את שריר האותנטיות. וכמו שכתבת, ההתנסות, להגיב, לקרוא לעצמך, לדבר ולדבר, לכתוב ולכתוב, להתנסות בדברים שונים, לעורר את התשוקה האישית שלך, אחרי שנוגעים בדבר, זה כבר מדביק את כל השאר, ומביא לבמה שלך- רק את מי שאמור לדבר אליו, בצורה הכי אוטתנטית שיש. תודה לך על הזיקוק וההרחבה במושג הכה אניגמטי – אותנטיות.
Yonit
תגובה מרגשת אש, יאללה! החיבור הזה של הקולות, ה – בום כשדברים מתישבים במקומות הנכונים, איזה מדהימה שאת. לפעמים כל מה שצריך זה בלוג אחד קטן בשביל לסדר כל כך הרבה ענינים
קרן בר
פוסט חשוב כל כך. לכל בלוגרית יש את הקול האישי שלה. הקבוצה שלך היא קסם אמיתי. מבין היחידות בפייסבוק ששוה להיות בה.
Yonit
יאייייייייייייי ואיזה מזל שאת נמצאת בקבוצה הזאת! נשיקות
נויה קומיסר
תודה יונית. פוסט שמסביר בשתי מילים ( שלך – מילים מעולות ביותר ).. ועוד כמה .. את החיבור הבלתי אמצעי הזה לעצמנו בזמן כתיבה ובטבעיות עובר למי שקורא אותנו. מסכימה איתך שהמהות היא הכנות . הייחודיות . סוג של טביעת האצבע האחת והיחידה שבאה לידי ביטוי באמצעות אותיות ותוים. וזו המתנה הגדולה ביותר שאנחנו נותנים לעצמנו- את הרגע הזה להיות אנחנו. נטו. וזה רגע שהופך לרגעים כי פוסט לוקח זמן לחשיבה ולכתיבה. והזמן בזה הוא מתנה עבורנו. זו התחושה שלי. סוג של מתנה לטווח ארוך שמחממת ביום סגריר.
Yonit
הרגע הזה להיות אנחנו – איזה משפט יפה נויה, אני מאוד אוהבת אותו ומתחברת אליו ואני שמחה שהוספת אותו פה בתגובות, כי זה משהו נדיר בימינו כנראה, והנה הבלוג נותן את המקום הזה. תודה
נויה קומיסר
ללא ספק ככל שחולפים להם הימים מרגע שהתחלתי לכתוב בלוג אני יכולה לספר לעצמי את עצמי ביתר קלות. השימוש בכלים שהבלוג מציע כאילו קמות לתחייה עבור עצמי כסוג של חלילן מהמלין שלצליליו אני נמשכת , מהופנטת , אפשר לומר גם מופתעת מהכוח שיש בי עבור עצמי. משהו מזוקק, נקי, פנימי- יש האומרים- אותנטי? תודה גדולה שאת איתי ומלווה בתהליך האדיר הזה. וכמו שאומרים גם הקרובים אלי- זוהי רק ההתחלה לה לה לה
מיכל אלפרוביץ
תודה על פוסט מעולה ותורם. בתור אחת שכתיבה אף פעם לא באה לה בקלות מצד אחד אבל נורא רוצה לכתוב אני מרגישה שנגעת לי בכמה נקודות מאירות ומחכימות.
מתחילה ליישם בקטנה בלהשאיר תגובה , בדיוק כמו שהמלצת.
Yonit
התגובה שלך מצוינת, ואם את רוצה לכתוב ותכתבי כמו שכתבת פה את התגובה, אז הנה, כנראה שזה היה יותר קל משחשבת, נכון? בשביל לכתוב בלוג לא צריך להיות עיתונאית או מדענית, בשביל לכתוב בלוג צריך להתחבר לנושא, לתשוקה ולסיבה למה את רוצה להעביר את המסרים שלך לעצמך או לאחרים. זהו.
אסנת חן
אותנטי זאת באמת מילת באז שכולם מדברים עליה ואת בחרת יפה להעמיק בה ולהאיר את שלל זוויותיה. כקהל אנחנו נקרא קודם פוסטים בנושא שמעניין אותנו באותו רגע. כשאת בתוך קהילה של בלוגריות, הראיה מתרחבת מעבר לנושא עצמו ואת מתחילה לקרוא פוסטים לפי הבלוגרית עצמה, שהפכה להיות חברה או מעניינת אותך מקריאה קודמת. לכל אחת יש את הסגנון שלה והדרך שלה להביא את עצמה כפי שהיא, קודם כל בעבור עצמה אבל גם עם איזה רצון לתת ערך כלשהו בעבור מי שיקרא אותה.
Yonit
נכון, גם אני מוצאת את עצמי קוראת פוסטים בתחומים שלא ידעתי או הכרתי או אההבתי רק בזכות הבלוגרית שהתחברתי אליה והתאהבתי בה. תודה על התוספת המעינינת הזאת.
ענת מישר
כמו תמיד, את מפרקת לכולן את המובן מאליו לכמה כללים פשוטים וברורים שכל אחת יכולה ליישם.
תודה!
Yonit
איזה כיף לקרא. הרעיון בבלוג זה להקליל קונספטים מורכבים לפיסות קטנות. אני אדבר על זה במפגש הקרוב בפרלמנט
זיוה
אני מאוד שמחה שנגעת בביטוי הזה שמרבים כל כך להשתמש בו אבל הוא לפעמים עמום ומעורפל. הקריאה בקול רם היא אתגר בשבילי. אני קוראת פוסטים שאני כותבת אינסוף פעמים, אבל הקריאה בקול היא כנראה משהו אחר שאני צריכה לבדוק. הפתיעה אותי ההתייחסות שלך לנושא התגובות. אני מבינה שזה קשור לכל ההתנהלות שלנו כבלוגריות במרחבי הבלוגוספרה והאימון הזה להגיד דברים מהלב (לא סופרלטיבים), דברים משמעותיים ובעלי ערך בדיוק כמו התוכן שאנו מייצרות.
אין כמו הנושא הזה ליצירת שיח. קלעת בול שבחרת לשתף אותנו, הקהילה שלך, בדיוק בנושא הזה. היה לי מאוד מעניין ותורם.
Yonit
אני שמחה לקרא זיוה, בנוגע לקריאה בקול רם – אם זה קשה ומרגיש לך מאולץ אז אל תעשי זאת, את יכולה לבקש מחברה שמכירה אותך היטב לקרא את הפוסט ולהגיד לה שתגיד לך מה דעתה. כמו כן בנוגע לתגובות – זה גם תקף לכתיבה בפיסבוק, אני מאוד מאמינה בכתיבה איטואטיבית בפיסבוק כפותח צ'קרה.
רבקה קופלר
פוסט נהדר ועל כך קודם כל תודה!
כולן סיכמו בדוגמאות שלך פחות או יותר את מה שאפשר להגיד על כתיבה אוטנטית. בתחושה שלי ההגדרה הכי קולעת היא שזו "התפשטות" – הצגת תוך תוכי לקהל הקוראים. אלא שבאמת צריך להבחין בין נושאי התכנים לבין צורת הכתיבה ואני מוצאת את עצמי פעמים רבות מלבישה את התוכן החשוף בכל מיני משפטים שימנעו ממנו להיות חשוף מדי. אולי הפוסטים האלה, בהם לחצתי על SEND לפני שהספקתי להלביש את שפשטתי, הם המוצלחים יותר….
Yonit
רבקה איזו הגדרה מדהימה. אוטנטיות היא התפשטות, עם זאת צרי ךלשים לב בין חשיפה וחושפנות, חשיפה זה נעים, חושפנות זה כבר לפעמים מרגיש לא בנח. אני חושבת שהפוסטים שאת שולחת מהר מבלי לחשוב יורת מדי עדיין בגדר החשיפה ולא החושפנות. מרתק. תודה
עינת ספקטור
הפוסט מעולה. ומעולות לא פחות הבלוגריות שציטתת כאן, בעלות בלוגים משובחים ואהובים.
לאחר קריאת הפוסט אין לי ספק שאותנטיות היא התמצית. לב המגרש הזה שנקרא בלוג.
בלעדי האוטנתיות לא יהיה בלוג. ישאר אולי התוכן, המידע והתמונות, במעטפת של מאמר, או כתבה, או מדור פירסומי….
אופס הלך הקסם.
Yonit
ממש ככה. הקסם הוא בלהעביר את מי שאנחנו כמו שאנחנו. נכון שאנחנו אל תמיד מעבירות 100% מהדמות שלנו כי זה מאוד קשה , אלא הדמות הבלוגית שלנו. וזה הקסם, להדגיש את הדמות שנעימה לנו להחצין מבלי שזה יקרא מוגזם. שיווי משקל שכזה.
איה
פוסט מעולה – קצר קולע, כמו שאני אוהבת. העיסוק בתוכן חייב לבוא מהבטן, כי אחרת הקוראים מרגישים ולא מתחברים. תודה יונית!
Yonit
תודה לך. אותנטיות שמגיעה מהבטן, אהבתי את זה, זה מאוד נשי לכתוב את זה והרי הבלוגים היא פלטפורמה שלרוב נשים כותבות בה, אולי בגלל זה היא כל כך קלה לנו?
איה
הבטן לא משקרת, אז אם כותבים מהבטן, הקוראים שלנו מרגישים את האמת שלנו. אומרים שלנשים יש אינטואיציה טובה לא? לכן הן מסתדרות טוב עם הבלוגים 🙂
מיכל אגם
אני גיליתי על עצמי שהפוסטים שבהם אני מספרת סיפור סביב הדבר שקורה לי , הכי פשוט כמו שאני מדברת הם הכי זורמים לי והכי קלים לי וזאת כתיבה אותנטית , כתיבה ממש כמו שאני מדברת. מה שהכי שימח אותי שבהתחלה (שעוד היו לי חששות לגבי השגיאות כתיב) בעלי היה עובר על הכתיבה שלי ומשנה קצת , כל הזמן אמרתי לו אל תשנה לי את המשפטים רק אם יש משהו שלא נכון. אחרי כמה פוסטים הוא אמר לי את ממש השתפרת לא צריך לשנות כלום. אז הבנתי שזה פשוט אני. תודה לך יונית.
Yonit
איזה מחמאה אדירה. ויש לך יופי של בנזוג שמוכן לעזור לך עם הקריאה (לי יש עולה ישן שמתעצל לקרא בעברית). אני חושבת שבלוג צריך לכתוב מתוך הנאה בלבד. ולכן כשנהנים, גם אם יש טעויות כתיב, זה כל כך בטל בשישים. אוהבת אותך. נשיקות
כרמי דלית
מכירה את המכונות בלאס ואגס ?
אלו שפתאום את שומעת צלילים של אסימונים שנופלים ?
זה מה שהרגשתי שקראתי את הפוסט 🙂 וואלה סוף סוף הבנתי.
כתיבה אותנטית בשבילי היא כתיבה שנוגעת, שמעבירה את התחושות , את הטעמים, הצבעים, הרגשות
כזאת שמציירת את הציור שאיירת במילים.
תודה
דלית
http://www.cuties-style.com/
Yonit
איזה כיף לקרא. זה קצת כמו התרגיל של האודות שנתתי בפרלמנט, תראי איזה אודות מדהים יצא לך כשפשוט סיפרת את עצמך, הכי טבעית ובלי מסגרות של "צריך". את אומנית, מעצבת, יש לך ראיה אחרת מיתר האנשים, יש לך כבר פור עלינו, אז כל מה שאת צריכה לעשות זה לא לפחד ממה צריך אלא להיות בטוחה באיך שאת אומרת וחושבת ופשוט לכתוב אותך. באהבה
מיכל אדמתי
תודה רבה רבה על הפוסט הזה.
מתחברת ממש לכל מה שכתבת.
Yonit
את יודעת למה, כי אנחנו מדברות באותה שפה. תדר, אהבה.
רינה אפלבוים
בדיוק סיימתי לעלות פוסט חדש בבלוג שלי… ואופס תמיד נתקעת עם משפט להנעה…
חייבת לציין שאני רואה את המשפטים האלה בהרבה בלוגים והם הרבה פעמים פחות מרגישים לי אותנטים …
אשן על זה בלילה … אולי יגיע איזה משפט מחץ…
תודה על הפוסט האותנטי 🙂 אהבתי
רינה – סטודיו מנדרינה
Yonit
לקח לי שלוש שנים של הבנה איך לכתוב את משפטי ההנעה שלי, עד שעניתי על השאלה "מה אני רוצה לקבל מהקהל שלי, איך אני מעבירה את הכדור אליהם בתגובות" ואז המטאפורה הזאת עם הכדור עשתה לי כל כך הרבה סדר בראש שזה פתח לי את צ'קרת המשפט .
Lian
כמה כיף לקרוא אותך לפני השינה. זה גם הזמן שהמוח שלנו הכי פתוח להטמיע מסרים בתת מודע, אז יותר סיכוי שמשהו מהפוסט הזה עוד ישאר איתי ☺
ועכשיו ברצינות- נהדר! זה באמת נושא שמעסיק רבים. כמעט את כל מי שכותב. איך לכתוב? הדרך היחידה היא לכתוב כמו שאני יודעת וכמו שכיף לי לקרוא ולכתוב. אחרת זה לא יצליח ולא יהיה כיף. התחברתי למה שכתבת בעניין התגובות בבלוגים אחרים. זה בדיוק מה שאני מרגישה. שזה כמו תרגילי כתיבה. שריר שעובדים עליו. וזה כיף להשאיר תגובות עם קצת " בשר " גם לבלוגרית וגם למגיבה.
Yonit
טוב! מסכימה איתך לגבי השינה והתגובות. אני מאוד אוהבת להתאמן על כתיבה בכל מיני פלטפורמות שונות,לפעמים יוצאים לי אפילו ווטסאפים חופרים כאלה, למרות שזאת לא הפלטפורמה הנכונה… העיקר להתאמן על השריר הזה. אגב, אם הית רואה איך כתבתי מיילים פעם… וואי וואי לקונים ולא ברורים. למדתי עם הזמן איך לתקשר. הרי בסופו של דבר מדובר על תקשורת
שלומית לפיד
אחרי שנים שכתבתי תוכן לאחרים זאת פריבילגיה מדהימה בעיני לכתוב לעצמי בקול שלי. פשוט הנאה צרופה שלא ברור לי איך לא כל הבלוגרים עפים על האופציה.
בעיני כלל האצבע של הכתיבה האותנטית הוא האם מי שיקרא את הפוסט יוכל ״לשמוע״ אותו בקול שלי, ממש כאילו אני מקריאה לו.
Yonit
נכון, שיוכלו לדמין אותי. אחד הדברים שהבנתי עם הבלוג, שלמרות שכתבתי שנים באתרי אינטרנט, בלוגים אני לא יכולה לכתוב לאחרים, פשוט לא מצליח לי, אני כותבת רק לעצמי, זאת הרגשה מדהימה
קרין בוכשטב
רשומה שכל כולה מניעה לפעולה. גרמת לי לחשוב הרבה ולדייק הרבה מחשבות שמתרוצצות אצלי כבר הרבה זמן. תודה
Yonit
אני שמחה מאוד לקרא קרין! איזה כיף שהצלחתי.
טלי פז
אני רק בתחילת הדרך המרתקת הזו ומוצאת את עצמי קוראת כל כך הרבה חומר שמעורר המון נקודות למחשבה. עברתי ביסודיות על כל סעיף וקראתי יותר מפעם אחת, לגמרי העמדת לי שוב את המראה מול הפנים ,חיזקת וחידדת לי יותר מנקודה אחת. תודה!
Yonit
טלי איזה כיף לקרא! תחילת הדרך היא כל כך מרתקת, מה שחיזק אותי בין פוסט לפוסט זה שאני יכולה להיות יצירתית ולחשוב כל הזמן – אוקי מה הדבר הבא, זה כל כך מרגש
אביטל אנגל
אין ספק שהאותנטיות היא המפתח ליצירת קהילה שבאמת מתחברת למי שאנחנו! תמיד משכילות אצלך אנחנו, אלופה. כמה שמחתי לראות אותך אצל מיכלי!
Yonit
גם אני!!! פשוט להיות אנחנו עצמנו, אין יותר קל מזה.
מיכל מנור
יופי של דוגמאות למהי כתיבה אותנטית. אהבתי במיוחד את הטיפ האחרון שלך. אני מאלו שמשתעממות אחרי זמן מה "לכתוב אותו הדבר כל הזמן" ואני שמחה שגם לדעתך אפשר לגוון ועדיין לשמור על הכתיבה האותנטית.
Yonit
את יודעת למה? כי הבלוג הוא דינמי (מכירה את המשפט הזה כבר ממני) זה נכון כל הזמן לגבי כל דבר. תחשבי איזו פלסטלינה מדהימה זה הבלוג הזה שכל הזמן מתאים את עצמו אלינו.
זהר עמיהוד
תודה יונית על הפוסט הנפלא
גם אני, כמוך, שמדבר על כתיבת תוכן באינטרנט מנקודת ראות של קידום אתרים SEO מבקש מהכותבים לקרוא בקול רם את מה שכתבו, כי אם הם העמיסו מילות מפתח, הקריאה בקול אמורה להישמע להם לא טבעית וכך הם יזהו היכן הם "דחפו" בכוח ביטויי מפתח לטקסט – זה לא יישמע להם טבעי.
אני מאוד מעריך את הפרגון שאת נותנת לקהילת הבלוגריות שאת מובילה: נותנת להם במה וגם קישור. ללמוד ממך.
ולבסוף אני עושה מה שאת ממליצה: "תקרא המון. ותשאירו תגובות" – קראתי והגבתי.
בהצלחה בסדנה,
זהר עמיהוד
מוביל עסקים להצלחה באינטרנט
https://www.seoreport.co.il
Yonit
תודה רבה אישי יקר, איזה עונג שאנשי מקצוע כמוך קוראים ומגיבים בבלוג שלי. אני מסכימה איתך לגבי מילות החיפוש והחשיבות של קריאה בקול רם.
נגה שנער שויער
פוסטר מעולה וחשוב. בסוף אנחנו מה שאנחנו. והאותנטיות היא הכוח הכי גדול שלנו. בלוגיסטיקה ובכלל.
Yonit
בחיים. אותנטיות היא החיים עצמם ואותם צריך לשקף בבלוגים שלנו וביתר התחומים, אם אין אני לי , מי לי